הכלב שלי צדק

אתמול בלילה כוונתי את השעון המעורר לשעתיים יותר מוקדם ממה שהייתי אמורה להתעורר. חשבתי שככה אוכל גם להספיק לארגן את מסיבת ההפתעה לכבוד יום ההולדת של ספיידרמן, הכלב שלי, לפני שהוא מתעורר. בבוקר השעון לא צלצל, וספיידרמן נעלם.
אני חושבת שזה בגלל הריב שהיה לנו בלילה, מי ישן ליד הקיר. ירדתי לסלון ומצאתי שם מכתב ממנו, סתם דף מלוכלך עם טביעות כפות הרגליים שלו. הוא עדיין לא למד לכתוב.
בגלל שאני מכירה אותו מספיק טוב, ידעתי שהוא יחזור רק בשעות הלילה המאוחרות, ככה זה תמיד שאנחנו רבים. אז התחלתי לצלצל לכל המוזמנים ולדווח להם שהאירוע יידחה, ונראה לי ששמעתי איזה טון של זלזול , שגרם לי להרגיש שגם ככה אף אחד מהם לא לקח ברצינות את ההזמנה ולא ממש תכנן להגיע.
ישבתי על הספה, עם עוגת הבונזו על השולחן לידי, וחיכיתי לו עד שיחזור. אחרי המון המון זמן, הוא חזר, קצת לפני חצות, ממש חיכה עד הרגע האחרון, לפני שנגמר היום. הוא רחרח את העוגה, הביט ב כמתלבט, ואז חיסל אותה בשנייה, כי בטח היה ממש רעב. לבסוף הוא עלה למעלה לחדר השינה, ותפס ראשון את הצד של הקיר.
נשכבתי לצידו על המיטה ואמרתי לו שזה לא יכול להמשך ככה יותר, אבל הוא לא הסתובב אלי ועשה את עצמו ישן. אז עצמתי עיניים ודמיינתי איך זה יהיה מעכשיו, שלא יהיה לי עם מי לריב על הצד של המיטה, ואיך החיים שלי יראו בלעדיו, ועברתי לישון על הספה.