"הלוחשת" ספר 1..

יומן חלומות יקר החלום הזה חוזר לי שוב ושוב אז כדי שאני יציין אותו אז זה התחיל ככה הייתי במקום כזה שהכל בו אפל ראיתי בית מצמרר ואז פתחתי את הדלת ומישהו התקרב אליי
אני:"מה אתה צריך?"
הוא:"אותך"
אני:"בשביל מה?"
הוא:"כדי שתעזרי לי"
אני:"למה?"
הוא:"כי את הלוחשת שלנו"
אני:"מה אתה רוצה ממני?"
הוא:"טובה גדולה"
אני:"איזה מין טובה?"
הוא:"שינוי בגיהינום יש מישהו שלא צריך להיות פה"
אני:"איך אני יעשה את השינוי הזה?"
הוא:"תבקשי"
אני:"ממי?"
הוא:"מתי תפסיקי לשאול כל כך הרבה שאלות?…"
אני:"כשאדע את הכל"
הוא:"את כבר יודעת הכל"
זה מפחיד אותי אבל החלום הזה לא מפסיק לחזור, ולחזור, ולחזור האיש הזה היה נירא אבוד לא היה לו עניים רק הפה שלו זז וראיתי את תווי פניו אז עשיתי מה שהוא ביקש בחלום האחרון אותה השיחה התנהלה
אני:"מה אתה צריך?"
הוא:"אותך"
אני:"בשביל מה?"
הוא:"כדי שתעזרי לי"
אני:"למה?"
הוא:"כי את הלוחשת שלנו"
אני:"מה אתה רוצה ממני?"
הוא:"טובה גדולה"
אני:"איזה מין טובה?"
הוא:"שינוי בגיהינום יש מישהו שלא צריך להיות פה"
אני:"איך אני יעשה את השינוי הזה?"
הוא:"תבקשי"
ואז במקום שאני יגיד את המשפט הרגיל כאילו השתלטי על החלום ואמרתי
אני:"אני מבקשת שמי שצריך לעבור מגיהינום יעבור והאדון הזה יקבל את הטוב שמגיע לו"
הוא:"תודה לך לוחשת"
ואז הוא נעלם קמתי במהירות והכל חזר אליי ואז שמעתי איזה רעש מוזר הערתי את החבר שלי אשר ישן לידי ואמרתי לו "אתה שומע את זה?" "את מה?" הוא שאל "את זה נו…אתה לא שומע" "אין כאן כלום מאמי" הוא נשק לי וחזר לישון שמעתי רעשים מוזרים באוזניי הלכתי לרופא למחרת והוא אמר "אין לך שום דבר בלתי רגיל באוזן גברתי" "אתה בטוח?" "אני בטוח" ידעתי שקורה לי משהו אבל לא ידעתי מה אבל הבנתי שזה קרה מאז אותו חלום שאני שיניתי אז החלטתי ללכת למפרשת חלומות
לא דיברתי על זה עם חבר שלי (פיל) כי ידעתי שהוא יעשה מזה צחוק

נכנסתי למפרשת חלומות הרגשתי מעט מטומטמת על זה אבל הייתי חייבת אולי היא תוכל לעזור
"היי לך ילדתי" היא אמרה "הי… יש לי בעיה קטנה" אמרתי "בשביל זה אני פה שבי ילדתי" התיישבתי על הרצפה מולה והיא אמרה "תושיטי את ידך אל תפחדי" הושטתי את ידי היא נגעה בה ואז ענייה גדלו והיא אמרה "הלוחשת את הלוחשת מה את עושה פה?" ואז היא עזבה לי את היד ואמרה לי "לכי מפה ילדה" "אבל…" "שום אבל…גברתי את מתעסקת עם כוח גדול מאד תפסיקי עם זה מיד להתראות" קמתי ויצאתי ראיתי גבר כבן 25-26 השפלתי מבט ואז הוא אחז בידי ואמר "לוחשת אני צריך טובה" "עזוב אותי" ואז הבחור כבן ה25 יצא מן ההזיה שהוא היה נמצא בה והוא אמר "אמרתי משהו?" "כן…" עניתי הוא עזב לי את היד ואמר "אני מצטער" הוא השפיל מבט הלכתי באוטו ואמרתי לעצמי "אוקי אני משתגעת רשמית חשבתי שזה קורה בגיל מאוחר אבל זה קרה לי עכשיו והכל בגלל חלום מטופש על מה חשבתי בכלל שהלכתי למפרשת חלומות סיבבתי את המראה באוטו ואז ראיתי מישהו ישב במושב האחורי צעקתי "אה….הצילו מישהו אך הוא נעל את כל הדלתות והחלונות הוא היה עם גלימה שחורה והפנים שלו היו נפולות והוא אמר לי "הלוחשת תפסיקי לשנות את יעודך" "מה … מה אתה רוצה ממני?" גמגמתי והוא אמר "כמו כולם אני צריך טובה…" "לך מפה…לך מפה" צעקתי עליו והוא אמר "כרצונך גברתי הלוחשת" "אני לא לוחשת לאף אחד" צעקתי עליו אך הוא נעלם אמרתי לעצמי אני משתגעת פשוט משתגעת אני צריכה להיות בבית משוגעים אלוהים ישמור מה קורה ואז ראיתי מולי מכונית שבאה מן הצד השני נבהלתי ולא יכולתי לזוז אז בא האיש בגלימה השחורה והסיט את ההגה והוא בעצם הציל אותי שתקתי הוא נישאר ואמר לי "אסור לגברת שלי למות. אני צריך טובה" "מה אתה צריך?" עניתי לו "אותך" "מה אני יכולה לעשות למענך" עניתי ברוגע "כלבי גיהינום ישתחררו ועושים בלאגן תחזירי את השלום" "שלום בגיהינום?" "כן גברתי בבקשה רב האנשים שם לא עשו דברים רעים אך הרצון של מלאך הגיהינום היה אחרת משלך והוא ניצח עד שהשתלטת על חלומותייך" "טוב מה אני צריכה לעשות?" שאלתי מבועתת "לבקש" "אני מבקשת שלום למי שמגיע שלום" אמרתי כשעניי עצומות קיוויתי שזה יהיה סתם סיוט שאתעורר ממנו עוד מעט אך כשפקחתי את עניי הוא עמד שם ואמר לי "תודה לוחשת" ונשק על ידי נהיה כזה סימן שחור של יונה שחורה הוא נעלם ניסיתי לנקות את הסימן השחור אבל ללא הצלחה

אני לא יודעת מה קורה לי…הכל נירא כל כך מוזר אני לא יודעת מה אני עושה במה שאני מבקשת אני עדיין שומעת לחשושים לפעמים שאומרים לי "תבואי" "את אחראית לנו לוחשת" אם אני מקשיבה ומתרכזת ממש חזק אני יכולה לשמוע בקשות של אנשים מהגיהינום ואנשים שמתים ולא נחים והם מבקשים את עזרתי אני לא יודעת מה אני עושה או אם אני מדמיינת את כל זה אבל אני חייבת לדעת מה קורה לי נפרדתי מהחבר שלי לפני כמה ימים בלי שום סיבה פשוט הרגשתי שזה מה שצריך לקרות אני הולכת לפי האינסטינקטים שלי אמרתי לו "אני כבר לא אוהבת אותך".
אני חייבת לדעת מה קורה אני לא יכולה יותר לשמוע את הלחשושים הללו כשהם מצטברים זה מכביד עליי והיו כמה פעמים שהתעלפתי החלטתי לנסות שוב את מזלי אצל המפרשת חלומות דפקתי על דלת ביתה והיא פתחה "מי זאת?" "אמ.. אני צריכה עזרה" "את הלוחשת נכון?" היא עדיין לא פתחה את המנעול שרשרת שהיה בדלתה היא סגרה לי את הדלת בפרצוף אך לאחר כמה שניות שמעתי את השרשרת של המנעול נפתחת היא הכניסה אותי ואמרה "מה קרה לפני שכל זה התחיל?" "מה התחיל?" "הלחשושים שבראשך" "איך את יודעת" "חצי ממשפחתי היו לוחשות הבעיה היא שאת לא מהשושלת שלנו" "מה זאת אומרת שושלת?" "אני יצטרך לספר לך את כל הסיפור מההתחלה אז קחי לך כוס תה והרגעי" "סבתי הקדמונית ביותר הייתה מדיום (מדיום= מכשפה) היא עשתה כשף שלקח מישהו מאד רשע לגיהינום כי הוא לא יכול היה למות לאחר כמה שנים כשנולדה לה ילדתה השנייה או השלישית היא נולדה עם סימן על היד של יונה שחורה בהתחלה חשבו משפחתי הקדמונית שזה כלום אך לאחר שהתחיל לכאוב לסבתי הקדמונית הראש והתחילו לה הלחשושים הבינו משפחתי שיש כוח רב בגיהינום יותר מכל דבר אחר הם ניצלו את הכוח הזה לטובתם במלחמות הם יכלו לשלוט בגיהינום בזכות אותה ילדה אז כל כמה מאות שנים נולדת ילדה תחת סימן זה והיא אחראית לגיהינום או יותר נכון אחראית על הכל מי ימות מי יחיה לאט לאט אנשים גילו על הכוח הזה והיו צריכים להרוג את המדיומים שנולדו ניסו להכחיד את המדיומים הרגו המון ורק משפחתי נשארה יותר נכון הילדה האחרונה שנולדה תחת סימן זה הביאו אותה למערה ושם היא הייתה צריכה להתחיל את חייה לבד והיא כתבה בלטינית את כל מה שידעה על הגיהינום כדי שאף אחד לא יעלה על מה שהיא ידעה היא החליטה להתנהג כמו בת אדם רגילה היא התרבתה ובזכות זה המשיכו לחיות המדיומים רק כמה אנשים ידעו מזה פחות מ10…ועכשיו את הגעת עם הסימן הזה על היד חשבתי שכבר לא יהיו יותר מדיומים של גיהינום אך את ההמשך של השושלת זה אומר שקיימת עוד משפחה של מדיומים" "אוקי אז תני לי להבין אני מדיום של גיהינום?" "לא את לוחשת זה הרבה יותר חזק" "ומה אני אמורה לעשות עם זה?" "הדבר הראשון בשלושת השלבים את צריכה לקבל את יעודך בזרועות פתוחות כי זהו גורלך והכל כתוב הכל הולך לפי מה שקבעו אבל את יכולה לשנות את זה את יכולה לשנות הכל הסימן הזה" היא הצביעה על ידי והוסיפה "זהו הסימן הכי חזק בהיסטוריה זהו סוד שעלייך לקבלו ולשמור אותו איתך לנצח" "מה זאת אומרת לנצח?" "אם הגיהינום לא יקח אותך בסוף אז את אמורה לחיות לנצח" "לאן הגיהינום יקח אותי ולמה?" "כל כך הרבה שאלות לוחשת שאם תתרכזי תקבלי את כל התשובות קחי לך דף ועט תכתבי את כל הבקשות תחקרי ותבדקי אם זה נכון לשלוח ל7 שערי גיהינום או ישר לגיהינום תבדקי אם אותם אנשים אמורים להיות בגיהינום והכי חשוב תנהגי בהגינות כי כמו שהסימן הזה כמו שהוא נותן הוא גם לוקח" "אבל…" "שום אבל לוחשת את היחידה שיכולה לקבל תשובות" "איך?" "תתרכזי" התרכזתי ועצמתי את עניי וראיתי את האיש עם הגלימה השחורה ואמרתי לו "מה אתה צריך?" "אני השומר שלך אני לא צריך כלום" "אתה אדם אמיתי?" "בערך גברתי" "תוכל לבוא הנה?" "כן אבל אני צריך שתהיי לבד" ואז אמרתי לו "היא יודעת יותר ממני דברים אתה יכול להתגלות לפניה" וכשפקחתי את עניי ראיתי אותו בשר ודם המפרשת חלומות לא נרתעה ואמרה "אני ישאיר אתכם לבד שומר יקר" הסתכלתי על שניהם השומר בא לקראתי ואמר "הלוחשת מה את שומעת בראשך?" "לחשושים ובקשות" "תתרכזי" "אני מתרכזת" הוא תפס בידי ואמר "יותר חזק אני עוזר לך" שמעתי תפילה "אנה מי ששם שבעלי היקר יפסיק יבוא לי בחלומות שימצא לו מנוחה" הסתכלתי עליו והוא אמר "שמעת את זה?" "כן…היא ביקשה שבעלה ינוח על משכבו" "עכשיו לכי לאשה הזאת ותראי למה בעלה לא יכול לנוח על משכבו בשלום" "מה זאת אומרת?" "כנסי לה לראש" "איך?" "הכל עניין של ריכוז" הוא אמר ניסיתי שוב ושוב עד שהצלחתי ראיתי תמונות של אותה אשה עם גבר זר שלא היה בעלה לאחר מכן ראיתי אותה בהריון ומי שהיה בעלה נדרס בתאונת דרכים ואז התעוררתי ממן הזיה כזאת והוא אמר "מה הצלחת לראות?" "היא בגדה בו והיא נכנסה להריון" ואז הוא ענה "זה מקרה פשוט אשה בוגדת והגבר מחפש תשובות" "הוא מחפש תשובה אם הילד שלו או לא?" שאלתי את השומר "את רואה את כבר מבינה לבד" אמרתי בלחש "אנה ממך רוח בואי הנה ואני אתן לך תשובות" הופיע לפני אותו האדם שנהרג ואמרתי לו "תנוח … על … משכבך …בשלום…." והוא נעלם "הצלחת את רואה?" "אבל לא עשיתי כלום" "את אולי לא מרגישה זאת זה לוקח ממך הרבה כוח למרות שזה היה ניסיון פשוט" והוא אמר והוסיף "אני שניה חוזר" הוא נכנס לחדר של המפרשת חלומות המוזרה ויצא לאחר רבע שעה כבן אדם רגיל עם ג'ינס וחולצה מכופתרת משבצות מחוץ למכנסיים שלו הבוקסר שלו הציץ והיו לו נעליים הסתכלתי עליו ואמרתי "זה…?" "תקבלי את קרוב משפחה החדש שלך" "אתה נשאר פה?" "לוחשת את צריכה עזרה את לא היית אמורה להיוולד וקרה מה שקרה ואת פה ואני אמור לעזור לך" "בוא" נסענו במכונית שלי ושאלתי אותו "מאיפה אתה מכיר את מפרשת החלומות?" "אה.. את מרגרט? לי ולה היסטוריה ארוכה" לא עניתי והוא אמר "את לא רוצה לדעת מה ההיסטוריה?" "אני רוצה אבל אני לא אוהבת לחטט" "אני ומרגרט היינו שומרים עד שהיא הושעתה ואז היא נהפכה לבת אדם אבל עם מה שהיא יודעת היא הפכה למפרשת חלומות" "אתם לא מפחדים שהיא תאמר למישהו?" "אם היא תאמר למישהו הוא יחשוב שהיא משוגעת" "צודק" "ואת חושבת שאת משוגעת?" "אמ.. אני חושבת שזה חלום שעוד מעט אתעורר ממנו ואת האמת אני מתחרפנת לחלוטין" "את צריכה להשלים עם מה שאת" יצאנו מהאוטו ואמרתי לו "בוא תראה את ביתך החדש" הוא נכנס לבית ואמר "בית גדול יש לאשה בגילך" "אני יודעת הורישו לי" "אפשר לשאול מי?" "ברור… סבא רבא שלי" "מה עם אמא שלך או סבתא שלך?" "אני הכרתי את סבי שהייתי בת שמונה הוא היה זקן והוא היה מוזר כזה והוא לא דיבר עם אמי וסבתי וכשהייתי באה אליו הוא היה מקשיב לי ומבין אותי ואני אותו אז הוא החליט שהכל הולך אליי בירושה" הסתכלתי למטה "אני מצטער…" הוא אמר "לא זה בסדר" הרמתי את ראשי לשניה ואז התעלפתי הוא תפס אותי בידיו והוביל אותי לחדר שלי ושם אותי על המיטה הוא הביא כוס מים ונתן לי לשתות התעוררתי לאחר כמה דקות "את בסדר?" "כן.." עניתי קמתי והחזקתי את הראש בחוזקה "מה קרה לך?" "לא זה כל פעם שאני שומעת איזה….עזוב לא חשוב" "הם מדברים אלייך?" "מי?" "הרוחות?והשומרים? הם כבר התחילו לבקש בקשות?" "אמ… אני רק שומעת לחשושים כאלה בראש ויש קול עמוק שאומר לי…" "מה הוא אומר?" "את תלכי לגיהינום" עניתי מהר והסתובבתי אחורה כדי לקחת את הכוס מהשידה שתיתי הכל בלגימה גדולה הוא הסתכל עליי ואמר "מה הם עוד אומרים?" "עזוב אותי עכשיו" אמרתי לו אני פשוט משתגעת חשבתי לעצמי הלכתי לסלון ואמרתי לו "מה תאכל?" "סליחה?…" "אוכל אתה יודע…אין את זה בגיהינום?" "לא בדיוק…אני חי מבשר של בני אדם" "אתה לא רציני אתה אוכל אנשים?בבקשה תגיד לי שאתה עובד עליי!" עניי התמלאו דמעות של פחד "רק בשביל שהנשמות לא ישארו בגוף וילכו אני לא אוכל כי זה טעים לי אבל עכשיו כי את כאן את יכולה לשלוח אותם בלי בעיה ואני לא צריך אמ…" "לאכול אותם!" הגבתי בכעס הוא שם לב ואמר "אני אוכל הכל" "טוב תירגעי" אמרתי לעצמי והוא שמע אך לא היה לי אכפת לקחתי פיצה מהמקפיא ושמתי אותה בתנור כיוונתי את התנור לחום 180 מעלות וחיכיתי הוא ישב על כיסא בצד ואמר לי "מתי תמשיכי עם העבודה?" "איזה עבודה?" שאלתי "נו.. את יודעת מעשי כשפים להרוג רוחות לשלוח לגיהינום כל זה…" "אתה באמת חושב שאני ימשיך עם זה ?" "זאת החובה שלך הגורל יביא אותך בסופו של דבר אלינו את לא חושבת" "לא…אני לא חושבת כך וגם אתה חייב לי כמה הסברים" "אני פה רק בשביל להסביר לך גברתי" "כלל ראשון תפסיק לקרא לי גברתי אני מרגישה זקנה" נרגעתי ואמרתי לו "תגיד רק בגלל מה שאני אומרת כל הדברים הללו קורים באמת?" "בגלל זה הגעתי לפה…" הוא אמר והמשיך "אני לא יודע איך אבל רק מהמילים שלך ומהקול המהפנט שלך הכל קורה בלי כשפים הבעיה שלזמן רוחות זה לא קל בכלל וחוץ מזה יש את מלאך הגיהינום שעד עכשיו הוא שלט ויש קצת שמתנגדים לך ויש כאלו שברחו מהגיהינום כל מיני סיבוכים" "איך הם ברחו?" "לא כולם יודעים אבל לכל דבר יש פריצה… זה חוק" "חוק של מה?" "אף אחד לא יודע אם יש אל אחד לעולם למרות שכולם אומרים את זה אבל יש בינתיים מן ספר חוקי העולם כמו: "חוק המשיכה" וכל אלו… אז קיימים חוקים פילוסופיים כמו החוק שלכל דבר יש פריצה…הבנת קצת קשה להסביר את זה" "כן הבנתי" אמרתי בשקט קמתי לתנור והוצאתי את הפיצה חילקתי אותה ל-8 הוא לקח חתיכה אחת והסתכל עליה מוזר ואמר לי "אני חייב לאכול את זה? זה נירא מסריח" "ח.. זה לא תטעם…" הוא אכל ביס גדול כזה ולעס ואמר "דווקא לא רע הפיזה הזאת" "פיצה" תיקנתי אותו הוא צחק ואמר "הרבה זמן לא הייתי בן אנוש" "כמה זמן?" "7000 שנה ככה…" בעלתי את רוקי ברעש ואמרתי "אה…" כל כך הרבה זמן חשבתי לעצמי והמשכתי "למה אני?" "לא ידוע" הוא אמר ולקח עוד חתיכה גם אני לקחתי חתיכה "רגע אתה רוצה להגיד לי שאם אני רוצה אני יכולה לזמן רוח של כל אחד?" "את יכולה אבל את צריכה לעשות מה שמבקשים ממך ולא תלכי לגיהינום כי לא נהגת בהגינות בכוח הזה" הוא אכל בשקט עד שאמרתי "ואם אני לא רוצה בכוח הזה…" "את חייבת" אבל ראיתי שהוא מסתיר ממני משהו… לא ידעתי מה

פינת המספרת:
פה אני יכתוב לכם על כל מיני דברים הקשורים בפרק הקודם אל תדלגו כי אז לא תבינו אתם מבינים שהלוחשת שלנו לא רוצה בכוח הזה זה כוח אדיר…
אבל מעניין מה השומר החתיך מסתיר אני יודעת מה הוא מסתיר הוא לא רוצה להגיד לה איך להיפטר מהכוח הזה בגלל שהוא יודע שהיא תציל אותו ואת כולם אם אתם שואלים ממה היא צריכה להציל את כולם הנה לכם הפרק הבא….

נכנסתי להתקלח ושכחתי בכלל שהשומר הזה בבית אפילו אני לא יודעת מה שמו התחלתי לשיר כרגיל
"Every night in my dreams
I see you. I feel you.
That is how I know you go on. " "איזה קול כובש" הוא צעק לי מהסלון "שכחתי שאתה פה לרגע" צעקתי לו תוך כדי שהמים זורמים על גופי ואז הרגשתי נגיעה בכתף הסתובבתי ואז התחלתי לצעוק "שומר הצילו הצילו בוא מהר..אני נחנקת" צעקתי לו כשאני נאבקת במין ענן עשן מוזר כזה הוא התקרב והוציא אותי מהמקלחת במהירות ישר רצתי למגבת ושמתי אותה עליי והוא אמר "אל תדאגי אין לך משהו שלא ראיתי קודם לכן" "איך אתה יכול להיות ציני כמעט נהרגתי עכשיו" "מצטער…זה מה שקורה שאתה יותר מדי זמן בגיהינום" הענן הזה עף והשומר התקרב אלי והוסיף "את יכולה לקרא דין" "אז..אמ.. דין תקשיב אני .." עדיין הייתי מבוהלת שמתי את ידי על ראשי והסתובבתי הלוך ושוב והמשכתי "אני מפחדת" חיבקתי אותו הוא לא ידע מה לעשות ושם בעדינות את ידיו על גבי התחלתי לבכות ואז ניגבתי את הדמעות ואמרתי "נירא לי שאני צריכה להתלבש" וחייכתי "כן אולי…" הוא אמר והעלתי חיוך קטן והוא אמר "יפה לך שאת מחייכת" משכתי באפי והלכתי להתלבש יצאתי עם מכנס קצר וחולצה טריקו עשיתי קוקו גבוהה מאד וסידרתי את פוני הבובה שלי לקחתי ספר מהשידה והתחלתי לקרא בו במיטה הזוגית החדשה שלי ושל חבר שלי לשעבר פיל עכשיו אני באמת מצטערת שנפרדתי ממנו והוא אמר לי "על מה את חושבת?" ראיתי רק הרגע שהוא בא לשבת בחדרי "אמ..לא סתם כלום פשוט אני" לא המשכתי והוא אמר "את מה?" "אני חושבת שעשיתי טעות" הוא אמר "איזה טעות" "סתם זה לא משנה.." המשכתי לקרא בספר ואז הוא הביא לי עוד ספר ישן כזה והוא אמר "כדי שתפסיקי עם הספרי הפילוסופיה הללו" הוא לקח את הספר שהיה בידיי וזרק אותו דרך החלון הגדול שבחדרי והוסיף "קחי ותקראי את זה …זה היעוד שלך לא הספרים המטופשים האחרים" התחלתי לקרא לאחר קריאה של 10 דקות אמרתי "מה זה השטויות הללו" אבל הוא כבר לא היה בחדר…. צעקתי מחדרי "דין??" "איפה אתה דין?" אף אחד לא ענה ירדתי למטה עם הפיג'מה וראיתי אותו עם בחורה מתנשק בלהט השתעלתי שישים לב שאני כאן והוא אמר "אה… תכירי זאת אמ…" לרגע היה נידמה כי שכח את השם שלה והוא הוסיף "קורל…" היא הסתכלה עליו במבט מוזר וכועס ואמרה "השם שלי לא קורל…ניצן זה השם…" היא התרחקה ממנו והוא אמר לי "מצטער אני חייב לפרוק את העצבים מדי פעם" "אה.. טוב רק לא בבית שלי…באתי לקרא לך כי אני חושבת שהספר הזה זה שטויות" הוא עלה איתי במדרגות הלכתי למרפסת והתחלתי לצייר ולכתוב כל מיני רעיונות כתבתי גם סיפור קצר שעלה לי בראש דין בא למרפסת ושאל "רוצה קפה?" הנהתי והוספתי כשהוא כבר בא ללכת מהמרפסת "תודה דין ..על הכל" חייכתי אליו הוא חייך אליי חזרה ציירתי זוג מתנשקים מאחורי הסיפור שכתבתי וציירתי שהם מחזיקים ידיים ומין גל סגול שחור כזה מחבר בניהם כאילו הם נועדו להיות ביחד הוא בא אליי והביא לי את הקפה חייכתי אליו והחזקתי את הכוס בשתי ידי רעדתי קצת כי היה קר הוא הוריד את הג'קט החום שהיה עליו ושם אותו עליי ושאל אותי "מה את כותבת?" "אמ.. סיפור שעלה לי בראש וגם ציירתי תמונה קטנה …." והוא הוסיף לשאול "אפשר לראות?" "ברור" שמתי את הקפה בצד והראתי לו את הסיפור "תוכלי לקרא לי?" הוא אמר במהירות התחלתי לקרא לו "הוא ראה אותה והסתכל על ענייה ושמע את קולה היא הסתכלה עליו וממבטים הבינה אותו חבל שיש משהו שמפריד אהבה כזאת חזקה אבל כמו שאמר לי איש אחד לכל דבר יש פריצה" והוספתי ואמרתי לו "זה מדבר עלייך המשפט האחרון" והוא ראה את הציור ואמר לי "כל כך מהר" "מה כל כך מהר?" שאלתי אותו "כל כך מהר את רואה הילות?" "מה זאת אומרת רואה הילות מה זה הילה" "הילה זה צבע שיש לבן אדם הסגול הזה מסמן תשוקה בלתי אפשרית" "מאיפה אתה יודע?" "אני רואה אותם לפעמים כשאני רוצה לראות" אני והוא קמנו מהנדנדה שבמרפסת שאלתי אותו "איזה צבע ההילה שלי?" "אסור לי להגיד לבן אדם את ההילה שלו במיוחד לא לך לוחשת…" "למה?" "הבן אדם יכול להשתגע מה שאני יכול להגיד לך את מתוסבכת…" התקרבתי אליו הוא היה נירא כל כך טוב עמדתי על קצות אצבעותיי הוא הבין את הרמז הוא קירב את שפתיו לשפתיי ואז לחשתי לו "מה ההילה סביבנו עכשיו?" התרחקנו אחד מהשני והוא אמר לי "לא באמת חשבת שאני ינשק אותך נכון?" "אני עשיתי את רק כדי שתגיד לי מה צבע ההילה שלי" אמרתי לו עקיצה בעקיצה "באמת..?!" הוא שאל שאלה רטורית התקרבתי אליו ואמרתי לו "אתה לא רוצה את השפתיים הללו?" "הייתי רוצה ואפילו יותר" הוא חיבק לי את המותניים "אתה לא תקבל יותר.." אמרתי לו והוזזתי לו את הידיים ואז הוא אמר "אז את מסכימה על נשיקה?" "לא אמרתי את זה.." אמרתי לו בחזרה והוא אמר "אמרת שלא נעשה מעבר לנשיקה אז לא תכעסי אם אני ינשק אותך עכשיו?" "אני אמורה לכעוס?" הוא התקרב אלי ובלי לחשוב פעמיים נישק אותי התנשקנו בערך חמש דקות ואז הוא אמר "אנחנו עושים טעות…" "ו…?" שאלתי אותו לא פחדתי בכלל הפסקנו לרגע והוא אמר "על טעויות משלמים" "יש גם טעיות טובות" אמרתי לו והמשכנו ושאלתי אותו "אתה חושב שזאת טעות טובה?" "ברור" הפסקנו נכנסתי לחדרי והוא בא ואמר לי לאחר עשרים דקות "בא לי עוד מהפיזה הזאת שאכלנו אתמול…" "פיצה" תיקנתי אותו לא דיברנו על הנשיקה זה באמת היה טעות זה היה רק כי אני פגועה מפיל פתאום הטלפון צלצל עניתי
"הלו?"
"היי מה קורה זוכרת אותי?"
"מי זה?"
"ביקשתי טובה…"
ניתקתי את השפורפרת בבהלה ואז שמעתי צלצול מהדלת בינתיים דין נעלם מחדרי הלכתי לדלת פתחתי אותה וראיתי את האיש שהחזיק לי את היד אצל המפרשת חלומות טרקתי את הדלת במהירות והחזקתי את הדלת הוא ניסה להיכנס ואז שמעתי אותו אומר "אם לא תתני לי להיכנס פיל בהחלט ישלם על זה" פיל אוי ואבוי מאיפה הוא מכיר אותו חשבתי לעצמי פתחתי את הדלת באיטיות הוא חייך ואמר "איפה דין?" "מ..מ..מאיפה אתה מכיר אותו?" "היי..אולי את לא מכירה אותי אני עובד הגיהינום " לא לחצתי את ידו וראיתי את דין מגיע מהמטבח כשהוא אוכל בתיאבון מהפיצה ואז הוא פתח את פיו ואמר "ג'ון לא ציפיתי לראות אותך כאן…" "אני יודע אבל אתה יכול להגיד לי מי זאת?" רציתי לשאול שאלה אבל דין אמר "אתה יודע מי זאת…" ג'ון הסתובב סביב ונגע בשערי ואמר "זאתי הלוחשת המפורסמת היא לא קטנה מדי?" "יש לי אפשרות דיבור?" שאלתי אותם ג'ון הסתכל עליי בצורה מוזרה ואמר "יש..יש…לך…אמ.. קול מהפנט" היה נראה כאילו הוא מתענג על הקול שלי ג'ון התיישב בספא ושאל אותי "אז כל סיפור הלוחשת אמיתי??" "אתה לא יודע עד כמה.." אמר דין "ומה שמך?" הוא שאל אותי "אלכס" עניתי "אלכס?אלוקים ישמור את בדיוק כמו רו.." פה עצר אותו דין הוא אמר "אל תגיד דברים שלא אמורים להאמר" "דין השומר החתיך לא סיפר לרויאל אמ.. סליחה אלכס את כל הספור" אמר בשחצנות ג'ון "איזה סיפור אתה צריך לספר לי דין?" שאלתי את דין והוספתי "ומי זאת רויאל לעזאזל ספרו לי עכשיו מה קורה פה" "היית חייב לפתוח את הפה שלך?" שאל דין את ג'ון, ג'ון חייך כאילו הוא מרוצה ושאל אותי "אלכס? מה את שומעת לאחרונה רק בימים האלו?" "מה זה עניינך" "נכון את שומעת שאת ובעצם כולנו בסכנה מתמדת וכי את הולכת לגיהינום" הוא אמר כאילו הוא קרא אותי כמו ספר פתוח עמדתי על רגליי ואמרתי "מה אתה רוצה ממני?" "מה שכל הגיהינום רוצה" "מה אתם רוצים" התקרבתי אליו באומץ והוא אמר לי "אני לא מזלזל ביכולות שלך אבל בסופו של דבר את רק בן אדם…את לא יכולה לעשות לי כלום" "באמת?!" שאלתי אותו הרמתי אותו מצווארון חולצתו והוא אמר "זה אפילו לא מדגדג את בושה לכולם את מאכזבת את כולם אפילו פיל מאוכזב ממך" עניי בערו מרב כעס הסתכלתי עליו עמוק וחזק ואז כשנגעתי בו הוא אמר "את סתם חושבת שאת חזקה את לא" העפתי אותו בידיי לקיר ביתי שנסדק מעט והוא אמר "תיזהרי על המעיל הוא חדש" הוא ניקה אותו מאבק לא התקרבתי אליו אפילו לא מצמצתי ורק עם המחשבה העפתי אותו לקיר השני כאילו כל דבר שחשבתי קרה לו כאילו השתלטתי עליו ועל גופו דין צעק לי "אלכס תפסיקי את הורגת אותו" עזבתי אותו הוא קם כמעט בקושי והתקרב אלי ואמר לי "נכון זה היה כיף להרגיש את כל האנרגיה הזאת בוורידים" "מה אתה רוצה ממנה ג'ון?" צעק עליו דין "אני רוצה מה שכולם רוצים שתתחיל עם התפקיד שלה כי היא סתם ילדה מפונקת" הוא הצביע עליי וצעק הסתכלתי עליו והוא נחנק ואמרתי לו "אני ילדה מפונקת?אני האחרונה שתהיה מפונקת אני האמנתי לכל מה שאמרתם אני עשיתי מה שביכולתי אני אמרתי לכם שאני לא רוצה בכוח הזה אבל אתם לא עושים כלום" עזבתי אותו הוא החזיק בגרונו ואמר לי "את מוותרת על הכוח הזה?" "אמרתם שאי אפשר אבל אני רוצה" "אז פשוט תע" דין תפס לא את הצוואר ואמר לו "עוד מילה ואני שוחט לך את הצוואר בדיוק כמו בגיהינום זוכר?" "תעזוב אותי" הוא צעק עליו והוא הסתובב ותפס את היד של דין הפרדתי ביניהם ואמרתי להם "שבו ותדברו על זה כמו בוגרים" כולם התיישבו על הספות ואז שאלתי אותם לאחר שתיקה קצרה "איך אני יכולה להיפטר מהכוח הזה?" ג'ון ענה "תעבירי אותו למישהו אחר" דין התפרץ "אבל אסור לך…" "למה?" שאלתי אותו "כי רק את תשתמשי בו כראוי ואת יכולה להעביר אותו רק לאדם אחד" ואז ג'ון התערב ואמר "יותר נכון לשד אתם מכנים אותו השטן" "לשטן??" חזרתי שוב על המילה הזאת ואז שמעתי קול צורב בראשי שאומר "בואי עכשיו אנחנו זקוקים לך יש בלגן" התחלתי לאחוז את הראש מרב כאב "איה הראש.." צרחתי ג'ון ודין התקרבו אליי והתחילו להילחץ התחלתי לצרוח ולבכות מכאב כשנירגע מעט הכאב וראיתי את דין וג'ון הולכים לצד "היא לא תשרוד את המלחמה הזאת ג'ון" אמר דין "אבל יש לה את הכוח הדרוש ראית את האומץ שעל פניה" אמר ג'ון "אני פה אתם יודעים" אמרתי להם ונופפתי להם ביד ג'ון התקרב אליי ואמר לי "היי ילדה את חושבת שאת תוכלי לשלוט בכוח הזה?" "לא…אני לא רוצה בו איך אני יכולה לשלוט במשהו שאני לא רוצה?" עניתי לו "את צודקת אבל תחשבי על זה את עוזרת לאנשים" "לרוחות" תיקנתי אותו שתקנו כולנו סיבבתי את גבי אליהם הסתובבתי חזרה וקמתי על רגליי ואמרתי לו כשאני מחזיקה את הדמעות בעניי "אתה יודע היה לי חבר נפלא ואני נפרדתי ממנו כי חשבתי שאני משתגעת ואת כל האמת נמאס לי מכל זה אני לא האמנתי בזה עד שראיתי את זה אני רוצה לחזור אחורה פיל זה הדבר היחיד האמיתי והנורמאלי שהיה לי בחיי ההורים שלי היו רבים ובגלל ריב במכונית הם עברו תאונה ושניהם לא הצליחו לצאת מזה סבי היה כל פעם הולך למאהבת וסבתי הייתה שבורה והיחיד השפוי במשפחתי סבא רבא שלי נפטר מזקנות ואני אמורה להתמודד עם זה שהעבירו את אחי ואחותי הקטנים למשפחה אומנת מגיל 10 ואני נשארתי לבד אז אני חושבת שעברתי די ויותר אני מעדיפה שנשכח מה שקורה פה או יותר נכון קרה פה לנצח" ג'ון ודין הסתכלו עליי מופתעים על איך שאני משתפת אותם בחיי המשפחה שלי לא בכיתי כי ידעתי שלבכות זה חולשה

פינת המספרת:
טוב בואו נעשה סדר כי לי הכל התבלבל
וואי הייתה נשיקה בין דין לאלכס אתם חושבים מה שאני חושבת… ומעניין מי זאת רויאל שכל שניה מזכירים פה אבל הבעיה היא שהיא מאוהבת בפיל והיא לא מוכנה להרפות אתם חושבים שאהבה שלה לפיל תנצח את ג'ון ודין חוץ מזה לדין אין רגשות לאף אחד אפילו לא ללוחשת וג'ון שלא נדבר עליו הוא קבר את כל משפחתו בעצם הוא הרג אותם אבל לג'ון יש עוד סוד אפל חוץ מזה זאת אומרת שללוחשת שלנו אין משפחה חיה ?? חוץ משני אחיה שהיא לא רואה אותם היא בקושי מכירה אותם מעניין איך היא תחזור לפיל אם היא בכלל תוכל לחזור הרי שמעתם מה הקול העמוק אומר לה "את הולכת לגיהינום" זה אמיתי??או לא אפילו אני רוצה כבר את ההמשך תהנו

היום בבוקר קמתי שתיתי קפה וג'ון נכנס ואמר לי "איך עבר הלילה יפיפייה נרדמת?" "גרוע" עניתי והוספתי "לפחות הוא עבר" הצעתי לג'ון לשתות קפה והוא אמר "את לא באמת חושבת שאנחנו צריכים אוכל ושתייה נכון?" לא עניתי לו על השאלה ואמרתי לו "לא אמרתי לך שאני רוצה להפסיק עם כל הדברים הללו" הוא אמר "טוב…" ונעלם וגם דין נעלם כלא היה החלטתי להתקשר לפיל הוא ענה
"היי מי זאת?"
"היי פיל זאת אלכס"
טון דיבורו התגבר והוא אמר
"לשם מה התקשרת אלכסי?"
"אני רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך ושעשיתי טעות שנפרדתי ממך" אמרתי הכל בלי לקחת נשימה אחת והוא ענה בהתרגשות
"אני שמח שהבנת את זה סוף כל סוף אני בא אלייך ורציתי שתדעי שגם אני אוהב אותך"
הוא ניתק את השיחה במהירות אני כל כך התרגשתי לא חשבתי שזה יהיה כל כך פשוט הכוס קפה שהתקרר היה בידי שמעתי את התקתוק המוכר של פיל כל כך שמחתי פתחתי את הדלת הכוס קפה נפלה ונשברה על רגליי התחלתי לבכות פיל נפל ארצה היה תקוע לו בתוך הלב להב התחלתי לצרוח ולהחזיק את ראשו של פיל השכנים יצאו והתקשרו למוקד התחלתי ללטף את ראשו של פיל שדם יוצא מגופו "אני אוהבת אותך פיל בבקשה ממך תהיה בסדר" בכיתי ובכיתי המשטרה באה ולקחו אותו באלונקה שמעתי את אחד הרופאים שהיו באמבולנס אומר "אין לו סיכוי קלוש לחיות" רציתי ללכת איתם אך איש מהמשטרה החזיק אותי
"מה הוא היה בשבילך?" שאל האיש מהמשטרה ואני אמרתי "הוא היה חבר שלי לשעבר בדיוק היום חזרנו להיות שוב ביחד" הוא שאל אותי עוד שאלות למיניהן ואני בליבי חשבתי מי זה יכול להיות שכל העניין נירגע התחלתי לצעוק על כמה שהעולם אכזר ואז אמרתי בריכוז מלא "דין ג'ון בואו עכשיו" הם הגיעו ודין שאל "קראת לנו לוחשת?" "מי מכם עשה את זה?" שאלתי אותם והצמדתי אותם עם מחשבתי לקיר "למה את מתכוונת" שאל ג'ון מעט בחנק "אני מתכוונת לפיל מי דקר אותו" דין וג'ון החליפו בניהן מבטים ואמרו "השולט שלך" "המה שלי?" שחררתי אותם "שולט הוא אמר שהוא הולך לעשות הכל כדי שתלכי לגיהינום" התלבשתי שמתי עליי מעיל שחור עור מעל גופייה לבנה שמתי ג'ינס כחול כהה וצמוד ביותר נעלתי מגפים שחורות באמצע ששרכתי אותם הבטתי עליהם שלא הבינו מה אני עושה אמרתי להם "אני יוצאת להרוג אותו" פתחתי את הכספת שסבא רבא שלי השאיר לי הוצאתי ממנה אקדח פתחתי אותו במימוניות הכנסתי את מחסנית הכדורים ושמתי את האקדח במכנס שמתי גם אולר בכיס הם הסתכלו עליי מוזר ואמרתי להם "סבי היה צייד" הם הבינו יצאתי מהבית ואמרתי להם "אני רוצה לשחוט בידי את הבן זונה שעשה את זה לחבר שלי" דין הסתכל עליי ואמר "נקמה זה לא טוב" ג'ון התקרב ואמר לי "אל תקשיבי לו אנחנו נעשה את זה ביחד נהרוג אותו" "איפה הוא נמצא?" שאלתי אותו "בגיהינום" הוא אמר "ואיך אני מגיעה לשם?" "תתרכזי תחפשי לאיפה את שייכת" עצמתי את עניי והתרכזתי תוך חמש שניות הייתי במקום שהוא נירא לי פחות כמו גיהינום הוא נירא כמו חדר ישיבות רק עם אלכוהול ושמפניה וסיגרים משובחים ומכל טוב היה שם ואז מישהו נכנס ואמר "רצית לראות אותי?" הוצאתי את האקדח ויריתי לו ישר ללב הוא לא נרתע אפילו והתקדם לעברי ואמר לי "זה מה שיעצור אותנו?" "אתה הרגת את חבר שלי" יריתי עוד כדור ועוד כדור והוא אמר "תירגעי לוחשת" זה לא הזיז לו המחסנית כדורים נגמרה הוא התקרב אליי ואמר "אל תדאגי" והחזיק את ידי ואז הוא סובב יד אחת אל מאחוריי גבי שלפתי במיומנות את האולר והוא אמר "וזה מה שיעצור אותי" חתכתי חתיכה מידו וזה לא הזיז לו השתחררתי בקלות מאחיזתו הושטתי את ידי קדימה ולא נגעתי בו הוא עלה באוויר ביד השנייה חנקתי אותו מרחוק והוא חייך ואמר "את יודעת להשתמש בכוחך אה…" והוא הוסיף "גם אני" והשתחרר מהקיר אמרתי לחש שראיתי בספר שדין הביא לי בלטינית אמרתי אותו על האולר ואז הפלתי את הבן זונה שהרג את פיל חתכתי לו חתך עמוק בבטן ואמרתי לו "אתה תשלם" והוא אמר "זה לא מה שיהרוג אותי" הוא צרח מעט וג'ון ודין צפו בנעשה ניראה כי ג'ון נהנה מכל רגע השארתי את האיש מדמם על הרצפה הזלתי דמעה אפילו שתיים לא האמנתי שאני עשיתי את זה נפלתי ארצה דין בא לקראתי ואמר "אל תדאגי " אני קמתי מהרצפה הלכתי לזרועותיו של דין והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה הוא היה יותר גבוה ממני הוא ליטף את ראשי בכדי שארגע והוא אמר "אמרתי לך נקמה זה לא טוב" ג'ון הסתכל עלינו ואמר לי "אל תקשיבי לו האיש הזה הרג את כל המשפחה שלך" הוא הצביע על האיש ששכב ברצפה עמדתי איתנה ושאלתי "הוא עשה מה?" "המשפחה שלך איך רק את שרדת את כל החיים הרצופים מקרי מוות מוזרים…זה הוא תהרגי אותו מגיע לו" "היא לא יכולה להרוג אותי ואתה יודע זאת טוב מאד ג'ון" אמר האיש ששכב על הרצפה הוא קם ואמר "הלוחשת את לא צריכה להאשים אותי הייתי חייב שתהיי לבד בלי אף אחד שתרגישי כמה רוע יש במציאות הזאת ובגלל זה הייתי צריך להרוג את החבר הקטן שלך..נו.. איך קוראים לו אה נזכרתי פיל" זרקתי עליו את האולר ואמרתי לו "אתה לא שווה דמעה שלי אתה תשלם כי הדרכים שלנו יצטלבו שוב" עצמתי את עניי בכדי לחזור הביתה אבל כשפקחתי אותם הייתי במקום שרוף ובני אדם מתים שורצים בכל מקום ג'ון התקרב אליי ואמר "זה היה ביתך אם לא היו לוחשות בעולם..או שומרים את באמת מוכנה לוותר על הכוח הזה" לא עניתי הרמתי את ראשי וראיתי דמות לבנה שדמתה לפיל צעקתי "פיל…פיל" אך ראיתי אותו הולך עם איזה אחת כזאת כאילו היא מעלה אותו למעלה ואז אמרתי "לאן היא לוקחת אותו?" "לגיהינום.." "למה הוא לא עשה דבר רע מימיו" אמרתי בקול שהפחיד אפילו אותי "אמרתי לך אין סדר אין ציות ואין הגינות" הוסיף ג'ון "איפה דין?" "אם דין לא יהיה שומר הוא יהיה בן אדם זה אומר שבמציאות פה הוא כבר מזמן מת…" "אפשר לחזור הביתה?" "ברור רק את יכולה להחזיר את עצמך הביתה" עצמתי את עניי שוב והייתי בבית דין בא לקראתי ואמר לי "מה ג'ון עשה לך?" "הוא לקח אותי ל.." ואז ראיתי את ג'ון עושה תנועות דרך החלון בכדי שאני יצא אליו הסתכלתי על החלון בצורה מוזרה ואז דין בא להסתובב וראיתי שג'ון לא רוצה לראות את דין אז סיבבתי את פניו של דין ואני לא יודע מאיפה בא לי האומץ הזה נישקתי אותו ואמרתי לו "תודה על היום" הוא היה בשוק והוספתי "אני צריכה ללכת לקניות" יצאתי החוצה וג'ון בא לקראתי ואמר "בואי" הוא תפס בידי ורצנו לאיזה מדשאה והוא אמר "תקשיבי יש מקרה חירום" "מה אני צריכה לעשות?" "הפעם לא יעזור לך רק מילים את צריכה ללכוד אחת בשם לונה" "מה אבל היא רוח לא?" "לא הרבה יותר מזה…היא אגדה ועכשיו היא התגלתה בגלל שאת התגלית והיא רוצה להרוג אותך" "מה אני צריכה לעשות" "תתכונני אנחנו הולכים להיות בשנה הזאת הרבה ביחד וקחי את זה" הוא נתן לי מזוודה מלאה בכסף "בשביל מה זה?" "את צריכה לקנות מכונית" "יש לי כבר מכונית" "לא אסור שיעלו על עקבותייך" "מה אני הולכת לעבור מכאן לנצח?" "לא אנחנו נהיה בדרכים אנחנו חייבים לטשטש את העקבות ממך וגם תעזרי לי לעצור את לונה" חשבתי על זה ואמרתי לעצמי למה לא עניתי לג'ון "אוקי אני מוכנה" ואמרתי לו "לך אתה תקנה מכונית ואני יעדכן את דין" "לא אסור שדין ידע מזה!" "למה?הוא צריך לדעת אני הולכת אליו" "לא.." הוא החזיק לי ביד השיחה כבר הפכה לצעקות "עזוב אותי" אמרתי לו בשקט והוא כמו כלב מיומן עזב אותי ואמר לי "בבקשה הלוחשת אל תשתמשי בכוחות שלך עליי" "אוקי" אמרתי והלכתי לכיוון ביתי והוא אמר "ילדה עקשנית"

פינת המספרת: תמיד לי משאירים את המילה האחרונה אז בבקשה אני יסכם לכם:
היא הסכימה אתם מאמינים היא סוף-סוף הסכימה מעניין מה דין חשב על הנשיקה ואם אפשר אני יגלה לכם סוד רויאל היא בעצם לונה אסור לרויאל ולדין להיפגש מעניין למה אני יודעת יש להם סוד אפל בעבר אותו אתם תגלו בפרקים הבאים…חשבתם על ג'ון מה יש לו הוא כל כך אובססיבי לגבי זה שהלוחשת תהרוג את אותו האיש שהיא חתכה עם האולר אולי הוא לא מבין שהלוחשת רק בתחילת דרכה…
עכשיו גם לדין וגם לג'ון יש סודות מה עם הלוחשת שלנו למה לה אין סודות? ולמה היא הסכימה לצאת בכלל אחרי לונה או יותר נכון רויאל? הרי לפני כמה זמן היא שנאה את כל הכוח מה קרה לה שהיא שינתה את דעתה…ולמה פיל היה צריך לשלם את המחיר? הרבה שאלות אה??! התשובות בהמשך

הלכתי לביתי וראיתי את דין יושב וקורא ואז הוא אמר לי "היי..מה זה היה מקודם?" אני בכלל שכחתי שנישקתי אותו אני לא התייחסתי לשאלה ואז אמרתי "אני החלטתי לקבל את הכוח הזה ואני נוסעת עם ג'ון כדי שלונה לא תתפוס אותי" "מי זאת לונה?" "בוא…כבר..ג'ון מחכה לנו" "אוקי" אמר קצת מבולבל הלכנו לג'ון והוא היה כבר עם מכונית "היי דין" אמר ג'ון בנימה מוזרה ודין השיב לו "מי זאת לונה ג'ון" "לונה אתה יודע אחי…לונה" ואז הוא השתעל ותוך כדי שיעול יצא לו "רויאל" ואז התערבתי ואמרתי "מי זאת לונה ומי זאת רויאל" "הם אותה אחת" אמר לי דין הסתכלתי על ג'ון ואמרתי לו "רק הכרנו וככה אתה משקר לי?" "אני מצטער לוחשת… אבל את רויאל" "אני מה?" "רויאל היא הייתה חברה של דין ואת והיא אותה אחת" "רגע עצור הכל" דין הסתכל על ג'ון ואמר לו "אתה בהחלט אידיוט הרסת את ההזדמנות היחידה שהייתה לנו להציל את כולם" ואז ג'ון הוסיף "אני לא מוכן להרוג אותה בשביל החברה השטן שלך" "אבל הרגע אמרת שאנחנו אותה אחת לא הבנתי כלום" אמרתי להם ברצף שוטף בלי לקחת נשימה כולם נכנסו לאוטו אחרי שג'ון נכנס ואז אמרתי "מי זאת רויאל?" "את" אמר ג'ון והוסיף "את החצי הטוב המוחלט ואילו היא" ואז דין השלים אותו "היא הרוע המוחלט היא מפונקת כעסנית ושתלטנית" "כל מה שאת לא" אמר ג'ון "ואיך היא קשורה לדין?" "דין היה חבר שלה ו.." פה עצר אותו דין ואמר לו "אל תספר את סיפור חיי אני יודע אותו טוב מאד" ואז הוא הוסיף "אני ואת בעצם החצי השני שלך רויאל היינו ביחד 5000 שנה ואז אמרו שהיא רק שומרת והיא לא יכולה להיות לוחשת כי החצי השני שלה הוא הלוחשת" סיים דין "ואז היא התחילה להתעצבן והיא רצחה את דין" אמר ג'ון והוסיף "ואז הגיהינום החליט להחזיר אותו כדי שהוא יביא את הלוחשת הרי אם החצי השני שלה הרע אהבה אותו גם החצי הטוב יאהב אותו" "רגע דין אתה באת לפה כדי לכבוש אותי?" שאלתי "הם הכריחו אותי אני עדיין אוהב את.." "את רויאל החצי השני שלך" השלים ג'ון והוסיף "כשאת ורויאל תפגשו אתן תצטרכו להילחם על הכוח היא כבר ניסתה להרוג אותך כמה פעמים וזה לא הצליח לה" "איך אני אמורה לנצח אותה?" "אם הכוחות שלך" "אתה לא באמת חושב שאני יוכל להרוג אותה נכון ג'ון?" שאלתי אותו הוא הסתובב ואמר "אנחנו נצליח אם החכמולוג הזה" הוא הצביע על דין שישב בשקט עד עכשיו והמשיך "לא יהרוס לנו בגלל אהבתו לרויאל" "אני כבר למדתי את הלקח שלי" הוא אמר לג'ון ישבנו בשקט כל הנסיעה ואז שאלתי את דין "דין תגיד למה אהבת אותה כל כך?" "זה לא קשור לעבודה אני לא חייב להגיד לך את זה" "אתה רואה אותי רק בתור בוסית או לוחשת ומה שזה לא יהיה דין חשבתי שיש לנו יותר מזה" "לא היה ולא יהיה" הוא אמר ואז הוספתי "חשבתי שאנחנו ידידים אבל איך שבא לך" ג'ון עצר וקנה לי לשתות ואמר "את עדיין בן אדם יקח זמן עד שנהפוך אותך לשדה" "אני לא הולכת להפוך לאחת מכם…!" "את רוצה לנצח את רויאל נכון?" "כן" עניתי לג'ון ואז הוא החזיק לי את היד ותוך שלוש שניות היינו במין חדר במלון כזה והוא אמר "אל תדאגי דין יגיע כל רגע" התיישבתי על המיטה והוא אמר "את נישקת את דין כי את אוהבת אותו?או רק כדי שהוא לא יראה אותי דרך החלון??" לא עניתי הוא באמת התקיל אותי בשאלה אבל אני הרי אוהבת את פיל ואז הוא ראה שלא עניתי לו והוא פתח נושא שיחה חדש "מה היה הקשר שלך עם פיל?" "היינו חברים שנתיים" הוא הסתכל על היד שלי "מה זה הסימן של הטבעת הזה?" "הוא הציע לי נישואים כמה ימים לפני שהוא נהרג ואני נפרדתי ממנו…ואז כשחזרנו הוא מת" אמרתי לא בכיתי ג'ון בא לידי ואמר "אולי בינתיים תעשי מעט מהעבודה הרי הלחשושים האלה הם תפילות בואי אני יעזור לך" הוא החזיק בידי גם אני התרכזתי ואז שמעתי "את הולכת לגיהינום אני יביא אותך לשם" זה היה מן הזיה כזאת לא יצאתי ממנה ואז ראיתי מישהי שדומה לי שתי טיפות מים רק ששערה היה בצבע בלונד קצר יותר ועיניה היו בצבע אדום הסתכלתי עליה ואמרתי "את רויאל?" "אלה מי?" היא אמרה בשחצנות ואז היא הוסיפה "את תצטערי על זה שלקחת לי את דין וג'ון שלי הם היו שלי וגם הכוח של הלוחשת שלי ואת לקחת אותם פיל החבר שלך קבור בגיהינום עמוק- עמוק אולי תשמעי את הצרחות שלו שחותכים לו את הבשר ותולשים לו שערה- שערה ואני הוספתי עוד עונש קטן בואי נגיד שלחבר שלך חתכו כמה אצבעות וגרמו לו לאכול אותם" התמלאתי כעס ואמרתי לה "מה עשית לפיל עד כדי כך קינאת בזה שיש לי אהבה?! נכון? כי אהבה שלך ברחה לך מבין האצבעות הם לא יודעים שאני כבר יודעת הכל מהחלומות שלי" פה ג'ון אפילו התעייף ונפלתי אחורה "מה ראית?" "את רויאל" עניתי בקצרות והוא אמר "ו…" "אני לא רוצה את הכוח הזה אני רוצה להעביר אותו לרויאל" "למה?! אני בהתחלה הייתי בעד זה אבל אני יודע שהיא תהרוג אותך אחרי זה…" "ומה אכפת לך שאני יהרג פתאום?" "שום דבר…אבל את הלוחשת ואנחנו אמורים לשרת אותך…את הטובה מבין השתיים"
"ג'ון…אני יודעת כבר…" "מה את יודעת?" הוא שאל בחשדנות ואני עניתי "היית מאוהב ברויאל…" אמרתי בשקט הוא לא ענה הוא הסתכל עלי ללא מילים ואז אמרתי לו "זה בסדר… אני יודעת חלמתי על זה שאהבת אותה… ואילו רק דון השיג אותה" הוא לא הביט בעני ואמר "מה שהיה היה" ונעלם… ידעתי שהכאבתי לו בכך שאמרתי את זה… אבל מה שלא הורג מחשל…

פינת המספרת…
אוקיי מה קרה פה?! אני לא מבינה גם ג'ון וגם דין מאוהבים ברויאל?… ולמה היא אמרה שרק דין השיג את רויאל אולי היא לא יודעת שכבר היה קטע בין ג'ון לרויאל … אבל זה לא חשוב כרגע למה היא כל פעם משנה את דעתה לגבי רויאל ומה עם פיל? באמת זה מה שקורה לו בגיהינום?

הסתכלתי מחוץ לחלון היינו בבית מלון שלושתנו בחדר היה מיטה זוגית אחת…ומכיוון שהם לא בני אדם הם לא צריכים לישון לאחר חמש דקות הרגשתי עייפות אחרי הכל כבר נמאס להסתכל על המכוניות העוברות ושבות הלכתי למיטתי לבשתי מכנס קצר וורוד וגופיה לבנה לקחתי את הפוך והתכרבלתי בו הרגשתי לא נוח והסתובבתי מצד לצד ועד שהצלחתי לעצום את עניי ג'ון ודין נכנסו אך לא הראתי להם שאני ערה והם התיישבו על היד השולחן ושיחתם התחילה ככה "היא ממש דומה לה… אתה לא חושב?" שאל דין את ג'ון והסתכל לעברי ג'ון לא ענה ואז דין הוסיף "אני יודע על הקטע שהיה לך עם רויאל…" ג'ון הסתכל עליי ואמר "אני לא רוצה שהיא תמות" דין הסתכל עליו ולא אמר מילה ואחרי רבע שעה של שתיקה הוא אמר לג'ון "אני מקווה שאתה לא תנסה לקחת אותה … " ואני חשבתי בליבי לאן הוא יקח אותי ודין יצא ג'ון הסתובב אליי ואמר "את לא מאמינה כמה אני רוצה לחבק אותך" הוא חשב שאני ישנה ושאני לא שומעת ואז פקחתי את עניי ואמרתי "אז למה אתה פשוט לא מחבק אותי" הוא הסתכל עליי לרגע ואז חייך את החיוך הציני שלו ואמר "הצלחת לעבוד עליי" הסתובב וכמעט הוא יצא מן החדר אך קמתי ממיטתי תפסתי אותו ביד ושאלתי אותו "אתה תספר לי על הרגשות שלך?" "אין לי דבר כזה" הוא הסתובב ורק אז שמתי לב לעניו השחורות פחם ששום דבר לא השתקף בהם והוא שרירי כל כך צבע עורו לבן כסיד ושפתיו היה משהו בשפתיו החזקתי אותו בידי ומשכתי אותו למיטה הסתכלתי עליו ואמרתי "מה הקטע עם המשולש אהבה הזה עם רויאל?" הוא לא ענה וסיבב את ראשו לפינת החדר אך הוא החזיר את מבטו מהר מאד ואמר לי "את באמת לא זוכרת אותי?" הסתכלתי עליו ואמרתי "אני צריכה לזכור מה?" והוא אמר "אולי זה יזכיר לך" הוא נישק אותי ואיך שהוא מנשק ואז הגיעו לי תמונות מהעבר הוא בתור ילד… החבר הראשון שלי הוא היה הנשיקה הראשונה שלי הוא היה האהבה הראשונה שלי עבר מאז 6 שנים איך יכולתי לזכור?…. נשכבנו על המיטה והתנשקנו אני והוא אהבנו את הקרבה הזאת בנינו "ג'ון" אמרתי לו תוך כדי והוספתי "אתה תפגע בי…" אך הוא לא נירתע והמשיך והמשיך לאחר הרבה זמן שהיינו שכובים ככה אחד על השני הוא הרים את ראשו ואמר לי "אני מצטער…" הוא קם מעליי דין היה בקצה החדר ומחא כפיים ואמר "יופי של התמזמזות הייתה לנו פה…" הסתכלתי עליו והוא עליי ואז הוא השפיל את מבטו ג'ון אמר לו ולי "אני הולך קצת אמ… לנשום אוויר" ויצא מן החדר דין התיישב על המיטה ואמר לי "עכשיו גם את מאוהבת בו..?" "מה זאת אומרת גם אני?" שאלתי אותו והוא אמר "עזבי לא חשוב" ושם את ידיו מאחוריי ראשו ונשכב על המיטה והביט למעלה כאילו יש משהו מעניין בתקרה…

הנשיקה עם ג'ון הייתה צריכה לקרות או לא?… כל פעם אני שואלת את עצמי למה?… למה?.. את הנשיקה הזאת אני לא שוכחת ושל דין אני מוכנה לשכוח בשמחה? ג'ון לא אוהב אותי אלה את רויאל ובגלל שאני דומה לה הוא רצה בנשיקה הזאת…
דין נכנס ושאל "את מתי שהו תדברי על זה?" "על מה?" שאלתי מופתעת מעט והוא הוסיף "על הנשיקה…." הסתכלתי עליו ולא הבנתי לאיזה נשיקה הוא התכוון ואז הוא הוסיף "אני מתכוון לנשיקה שלי ושלך… את משחקת משחק מלוכלך איתי ועם ג'ון" לא ידעתי מה לענות הרי זה ברור שאני מחבבת את שניהם אבל הוא באמת צדק כי אם מישהו היה עושה לי את זה… איך הייתי מרגישה…הסתכלתי לרצפה והוא אמר "תעני לי…" ואמרתי לו "גם לי מותר להתעלם מהשאלות שלך…." "מתי אני התעלמתי משאלה שלך?" הוא שאל כאילו שכח מה שקרה אתמול והסברתי לו "אתה תספר לי על רויאל ואני יסביר לך לגביי…" היה נירא כאילו הוא בוחן את האפשרות ואז הוא אמר "למה את פשוט לא פעילה עליי את כוחך בקולך המהפנט ומוציאה את כל האמת לבדך…?" "אני