לחייך כי אנחנו ידידים או לבכות שזה ישאר ככה ?

28/03/2011 823 צפיות תגובה אחת

זה היה ביום הראשון ללימודים של כיתה ט' , הוא היה כיתה ח' .
זה היה מוזר שאני אוהבת מישהו יותר קטן מימני בדרך כלל אני לא רגילה לאהוב בנים יותר קטנים מימני,
אבל משהו בו משך אותי אלייו גרם לי לאהוב אותו להתמכר אליו והכי לרצות אותו .
כמו בכל תחילת שנה הלכתי לראות את החברה הכי טובה שלי שהיא גם כיתה ח' , יולי הילדה הכי יפה שאי פעם מישהו ראה יש לה שפתיים עבות ואדומות שיער שחור חלק עם בלונד ורזה .
כמובן שראיתי אותה בחופש אבל הכל זאת
אני : יולייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
יולי : דניייייייייייייייייי
אני : התגעגעגעתי :-[
יולי : אתמול ראית אותי .
אני : עדיין :D
חיבקנו אחת את השניהה ולא עזבנו לפחות 5 דקות .
ואז הוא בא , כמו תמיד היפראקטיבי עובר אחד אחד ומחבק עד שהוא הגיע אליי ,
הלב שלי התחיל לפעום מהר כאילו אני אחרי ריצה של 1,800 .
הוא חיבק אותי חיבוק חזקק ונתן לי נשיקה בלחי החיוך שהיה לי הפך להיות יותר גדול מימה שהיה .
עופר : דניייייי כמה זמן לא ראיתי אותך
[כמו שראיתם קוראים לו עופר]
דני : גם גם גם אני , גמגמתי כמו ילדה מטומטמת
עופר : השתנת
דני : לרעה או לטובה ?
עופר : ברור שלטובה .
דני : חחח תודה גם אתה ופלטתי צחקוק קטן .
הוא הסתכל לי בעיינים וגם אני לו והצלצול החליט לקטוע את כל הקטע הרומנטי .
עופר : טוב אני זז ביי דני
יולי : גם אנייייי בייי דני
אני : ביייייייייייייייייייייי : )


תגובות (1)

תמשיכייי

29/03/2011 20:52
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך