love_love_love
הפרק המיוחל ואחד האהובים עליי-הנשיקה👄👄👄👄👄

👄התאהבתי בעבריין 🔫-עומרי ותמרה- פרק 5

love_love_love 28/09/2018 938 צפיות תגובה אחת
הפרק המיוחל ואחד האהובים עליי-הנשיקה👄👄👄👄👄

עומרי🔫
"וואו אחי אתמול עשינו כסף טוב אה?" דור אמר לדקל כשישבנו לשתות משהו בפינת הרחוב "כן זה היה ממש קל" דקל צחק ושלף את הכסף החוצה "י'טמבל תוריד את זה" צעקתי עליו והורדתי את השטרות למטה, בודק שאף אחד לא מסתכל והוא היה מרוצה מעצמו כל כך "תקשיבו, יש מכה טובה שאפשר לעשות, במסעדת יוקרה שנמצאת בעיר" התחלתי להגיד להם בלחש והראיתי להם תמונה של המסעדה בטלפון "אחי זה כבר רמת סיכוו אחרת" דקל נרתע "מה אתה מפחד עכשיו?" התחלתי להתעצבן, הייתי חייב להשיג עוד כסף, אמא שלי לא שילמה את החשמל כבר כמה ימים והגיע מכתב התראה "אחי אני לא מפחד, אבל צריך לתכנן את זה טוב טוב" הוא הסביר ושמתי ידיים על הראש, כבר נמאס לי מהשגרה המסריחה הזו של פריצות בשביל להשיג כמה גרושים מסריחים, התדמית שלי בעיר כל כך מסריחה שאי אפשר למצוא עבודה.
אחרי כמה תכנונים לגבי הפריצה הבאה קיבלתי שיחת טלפון מדן "מי זה?" הם שאלו אותי כשהבחינו שאני מתלבט לענות, תמיד בשיחות איתו נוצרת אצלי אשמה נוראית בנוגע למה שאני עושה "כלום, זה דן הזה מהבית קפה" אמרתי מיואש ועניתי "אה דן? מה קורה?" שאלתי אותו והלכתי לצד השני של הרחוב "הכל טוב, יש לי הצעה שאתה לא יכול לסרב לה" הוא הציע והתחלתי להתעניין "היום הבן שלי עובד צהריים ובערב יוצא עם חברים, והבת שלי עובדת ערב ומשם הולכת לישון ישר בלי לאכול..חשבתי להכין איזה מתכון ששניהם שונאים ואולי תצטרף אליי…יש יין טוב" הוא הציע בהתלהבות והעלה בי חיוך… מאוד רציתי, אבל אז העפתי מבט בחברים שלי וחשבתי על זה שנית, זה לא מתאים, זה לא קשור לעולם שלי ואחרי כל מה שעשיתי לו…זה יהיה צבוע "שומע זה לא מתאים, תודה והכל אבל עזוב… הבת שלך ואני גם ככה רבים כל פעם שאנחנו מתראים" הסברתי לו והוא צחק, כאילו לא לקח את דבריי ברצינות "תראה, אני מכין את הארוחה ועורך לשניים, אני מצפה לראות אותך" הוא אמר כקביעה וניתק.. בחיים מישהו לא התייחס אליי ככה כאילו אני הילד שלו, כאילו אני חשוב לו בלי תמורה…זאת אומרת אמא שלי היא מדהימה, אבל קשר בין גברים זה שונה,זה אחר… תמרה ואח שלה הם ברי מזל שהם זכו באבא כזה.
ניתקנו את הטלפון ובזמן ששמתי אותו בכיס עברה לידי בחורה אקראית שהתקרבה אליי "שלום לך, אתה מוכר לי" היא התקדמה אליי "את מתחילה איתי? שתדעי שאני די מיושן בקטע הזה" רמזתי לה ותפסתי אותה במותן "אוקיי, אז תבקש ממני את המספר, אני מבטיחה לך שיהיה לך מאוד קל" היא אמרה בחושניות ובזולות שהצחיקה אותי והצמדתי אותה לקיר שהיה מאחורה "מה את אומרת היום בלילה לבוא אליי?" שאלתי והעברתי את שערה מאחורי האוזן "אני אומרת שזה רעיון מדהים" היא חייכה והתקרבה לנשק אותי… אבל היה מי שיהרוס את זה
"אוו…את מי רואים פה" שמעתי את קולה של תמרה מאחוריי וגיגלתי עיניים, ידעתי מה עומד להגיע "מה את רוצה? את עוקבת אחרי?" התעצבנתי עליה והיא צחקה "תגידי, את מודעת לזה שיש לו מישהי? או שאת בעד שלישייה?" תמרה אמרה בזדוניות לבחורה שהייתה איתי כדי להרוס לי, היה אפשר לראות את הרוע שבעיניים שלה "מה? על מה היא מדברת?" הבחורה נרתעה לאחור ממני "כלום, שטויות, המוח שלה נמס בשמש" לעגתי לה וניסיתי לצאת מהסיטואציה שנקלעתי אליה "טוב מקסימום תשכבו היום ותגלי מחר, לא כזה קריטי" תמרה הוסיפה והבחורה נמלטה משם, היא הייתה נבוכה ואפילו לא הצלחתי לעצור אותה "תגידי את מטומטת? את רוצה מכות?" התעצבנתי עליה ואחזתי לה חזק ביד "תשחרר אותי, אתה מכאיב לי" היא אמרה וניסתה להימלט ממני "מה הבעיות שלך? את מקנאה?" שאלתי אותה והצמדתי אותה אליי יותר, הפנים שלה היו סנטימטרים ספורים משלי "מקנאה?" היא צחקה "מצדי תהיה עם כל הבנות בעיר טיפש" היא הוסיפה והשתחררה מהיד שלי, "אני נשבע לך שאני ירצח אותך" צעקתי עליה בייאוש, הדיבור וההתנהגות שלה הרגיזו אותי "ארצח, תלמד לדבר כמו שצריך חתיכת בור" היא המשיכה בשלה והלכה משם.
"מה הסיפור עם התמרה הזו?" דור שאל אותי כשחזרתי להתיישב לידם "שום סיפור, אני לא יכול לסבול את הילדה המפונקת הזו שחושבת שמגיע לה הכל" התעצבנתי והזזתי את הרגל בעצבים "אבל אל תדאגו…היא לא יודעת עם מי היא התעסקה, היא פתחה איתי מלחמה" סיפרתי להם מרוצה מעצמי והרעיון היחידי שעלה לי לראש באותו רגע זה ללכת לארוחת ערב עם אבא שלה כדי לעצבן אותה, ידעתי שזו הנקודת תורפה שלה.

תמרה📚
המשמרת שלי מסתיימת בעוד חצי שעה, היום הזה היה קשה מהרגיל. הפעלתי מוזיקה כדי לסיים את הסגירה הזו כמו שצריך, ניקיתי שולחנות תוך כדי שאני שרה ורוקדת, ערכתי שולחנות מחדש לקראת מחר וספרתי קופה..כבר יכולתי לדמיין את הרגע שאני מתקלחת ונכנסת למיטה כדי לישון.
"הלו אלמוג" עניתי לטלפון שצלצל בזמן שהורדתי מעליי את הסינר "סיימת משמרת?" היא שאלה אותי ועלה לי החיוך "כן, סוף סוף" עניתי מרוצה והיא צחקה "יופי, רציתי לשאול אותך מתי מחר לבוא לעבוד?" אלמוג שאלה אותי "מחר תבואי לצהריים… תעשי משמרת עם יונתן" אמרתי לה ברמיזה שהיא הבחינה בה "תמרה די, למה את מנסה בכלל?" היא שאלה בייאוש וזה הרגיז אותי מאוד "מה למה? את חולה עליו תפסיקי כבר עם זה" אמרתי לה תוך כדי שאני עולה במדרגות לבית שלי "תמרה תנסי להבין אותי, אני לא כמוך" היא אמרה שוב בחוסר ביטחון שמאפיין אותה, הרגשתי את הכאב שלה כשהיא אמרה את זה ולא ידעתי מה להגיד. השיחה נמשכה כל הדרך הקצרה הביתה, עד לרגע שפתחתי את הדלת של הבית וראיתי את הסיוט שלי-עומרי "אני אדבר איתך אחר כך אלמוג" אמרתי בכעס וניתקתי במהירות את השיחה "מה הוא עושה פה?" אמרתי בכעס תוך כדי שאני מתקדמת לכיוון של אבא שלי, עומרי ישב שם בשולחן, עם כוס יין אדום והעלה חיוך בלתי נסבל על הפנים שלו ברגע שראה את העצבים שבי "תמרה תרגעי… הזמנתי אותו לאכול איתי ארוחת ערב" אבא שלי אמר לי כשניגב את ידייו במגבת המטבח ועומרי התמתח בכיסא, מרוצה מעצמו "אני מציעה שתבדוק את הכיסים שלו לבדוק אם הוא גנב משהו" השבתי בעוקצנות והבטתי לעומרי ישר לתוך העיניים, עצבן אותי שהוא הגיב באדישות למילים שלי ובמקום לכעוס הוא צחק "אני לא מבין אותך תמרה, מה זה היחס הזה לאורחים?" אבא שלי כעס עליי "אורחים?" צחקתי לעצמי "הוא עבריין אתה לא מבין? מתי תקלוט כבר שהוא חתיכת אפס?" התעצבנתי ולא ציפיתי לתגובה, הלכתי לחדר שלי במהירות.
הנוכחות שלו יוצרת בי דברים שהם לא רגילים, אני לא יכולה לסבול אותו אבל ברמה קיצונית, והכי גרוע שאני לא יודעת למה… כלומר זה לגיטמי שאני אשנא עבריינים ולא אצדד בהם לעולם, אבל משהו בו ספציפית מציק לי…ואני לא מסוגלת לשקר לעצמי, כי כשאני רואה אותו ככה עם הגוף הזה שלו והשפתיים האלו, עם הטבעת על היד הגברית הזו…אני נמשכת אליו כל כך, אני מרגישה קנאה איומה בבחורות שנמצאות סביבו ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה… אני מרגישה שאני חייבת לנשק אותו…הרגשתי שאני חייבת להתקלח במים קפואים שיסדרו את המחשבות שלי לרגע.

עומרי🗡
"אני באמת מצטער על ההתנהגות שלה, אני לא יודע מה קורה לה" דן אמר בבושה והתיישב מולי "זה בסדר, היא מרגישה שאני גונב אותך" הסברתי לו והוא לא הבין "לא נראה לי, תמרה היא…" הוא התחיל להגיד "היא רכושנית ומפונקת, בוא נודה באמת" עצרתי אותו "היא רואה איך אתה מגונן עליי, איך יוצא לנו לדבר, היא מקנאה-היא חושבת שאני לוקח אותך ממנה" הסברתי לו והוא חייך אליי "אתה יכול להיות פסיכולוג" הוא הוסיף וצחקתי מתגובתו בזמן ששתיתי מהיין "מקצוע של בנות" השבתי ושוב הוא צחק מהתגובה שלי, במין גיחוך לא מובן "מה, אתה יודע שזו האמת" הוספתי בביטחון "אמת היא, מה שאמת עבורך, אם אין זו אמת עבורך, הרי שזו אינה אמת" דן אמר לי בזמן שמזג לנו כוס נוספת "תגיד מה הסיפור שלך עם המשפטים האלו?" שאלתי והוא גיחך "לא יודע, אני פריק של משפטים" הוא הסביר "אתה פריק באופן כללי" עניתי בישירות והוא חייך "מצטער שאני אומר את זה ככה, אני ישיר מידיי בשביל לייפות" התנצלתי בפניו "זה בסדר, אני אוהב את הישירות שלך" הוא אמר ומזג לנו את האוכל שהוא הכין "אבל אני אשמח לדעת למה אתה חושב שאני פריק?" הוא התעניין "סתם אחי, אתה מוזר, ביום שפרצתי לכם לעסק ולא הלשנת עליי זה היה פשוט מעשה מוזר, אם הייתי במקומך הייתי הורג את עצמי שאני פוגע בקיום של משפחה" הסברתי לו והוא העלה חיוך מרוצה "אז איזה מזל שאתה לא במקומי, ואיזה מזל שעשיתי את זה…אחרת בחיים לא היית מגיע למסקנה הזו" הוא אמר לי ולא הגבתי, המחשבות שלי פעלו, המצפון שלי שאפילו לא ידעתי על קיומו התחיל לפעול "תראה, אני לא אתערב לך בחיים, ברור לי שאתה מעורב במשהו גרוע או מתכנן משהו, אני רק אבקש ממך דבר אחד-תחשוב פעמים לפני שתעשה משהו, תנסה לחשוב על הרגע שאולי תתפס ואמא שלך תצטרך לראות אותך באזיקים" הוא הסביר לי ובאמת הקשבתי לו, כאילו למילים שלו יש דרך מיוחדת להיכנס לי להגיון "אני אלך לשירותים איפה זה?" שאלתי כדי להתחמק מהסיטואציה המביכה איתו "ישר ושמאלה" הוא הסביר והתחלתי ללכת.
ממש עמדתי להיכנס לשם ואז שמעתי מוזיקה שמגיעה מהחדר הימני, פתחתי את החדר בקטנה והצצתי, ראיתי את תמרה לבושה בחלוק ושיערה רטוב, היא שרה את השיר שהתנגן לה בחדר, בזמן שהיא התמרחה בקרם גוף ברגליים שלה שנחשפו מבעד לחלןק..זה היה מדהים- היופי שלה כל כך טבעי, היא כמו מלאך והיא סקסית בטירוף, רציתי לשבור את הדלת ולהוריד ממנה את החלוק באותו רגע, לשכב איתה במיטה ולנשק כל חלק בגוף היפה שלה …היא עמדה להוריד את החלוק ובשנייה האחרונה היא הבחינה בי… ושוב הסיפור חזר לעצמו "מה אתה עושה פה סוטה? תצא לי מהחדר" היא צעקה לי ופחדתי שישמעו אותה, נכנסתי לחדר במהירות, נעלתי, והלכתי להשתיק אותה באמצעות היד "תשתקי מטומטת, ישמעו אותך" אמרתי לה והיא ניסתה להשתחרר ממני "אני אהרוג אותך עבריין מסריח, תפתח את הדלת ועוף מפה" היא המשיכה לזעום והתעצבנתי עליה, על הביטוי עבריין שהיא שולפת כל רגע "את מוציאה את העצבים שלך עליי כאילו אני אשם שאבא שלך הוא בן אדם טוב" צעקתי עליה בחזרה והיא צחקה "אל תערב את אבא שלי, ואני ממש לא מוציאה עצבים, אני פשוט מאוד שונאת אותך" היא אמרה והתקרבה אליי לפנים בכזו אכזריות, כאילו היא עומדת לירוק עליי "אל תשחקי אותה, את מתה מקנאה, את מרגישה שהוא לא שם על המילה שלך וזה הורג אותך" התגרתי בה ונצמדתי אליה יותר ויותר "מה למדת מדעי ההתנהגות ולא ידעתי?" היא התחכמה "אל תתחילי אפילו" הזהרתי אותה, ידעתי לאן היא חותרת עם המילים הארסיות שלה "אתה פתטי, עבריין סוג ז" היא לעגה לי ואחזתי אותה חזק ביד והצמדתי אותה לארון שלה "אתה מכאיב לי תשחרר" היא נלחצה "פתאום את לא אמיצה אה?" שאלתי אותה בהתגרות "אני מאוד אמיצה, פשוט אני לא מתעסקת עם עבריינים.. מאיפה למדת את ההתנהגות הזו? ראית את אבא שלך מרביץ לאמא שלך אולי?" היא התגרתה בי והעצבים שבי גברו, היא חצתה גבול כשהיא דיברה על היחסים בין ההורים שלי "סתמי את הפה שלך, כי זה יהיה הסוף שלך" איימתי עליה בזמן שתפסתי ביד את הלסת שלה והיא נשמה במהירות, לחוצה מהסיטואציה.. אבל היא לא ויתרה "אני שונאת אותך ומקללת את היום שנכנסת לי לחיים" היא צעקה עליי והיה לה אש בעיניים בידיוק כמו שלי הייתה "אני יותר" צעקתי עליה בחזרה…היו שניות של עצבים ושקט רועש, ואז לא יכולתי יותר, העצבים שהיו באוויר, השפתיים שלה שהיו כל כך קרובות לשלי, העיניים שלה שהביטו בשפתיים שלי בכזו תאווה… פשוו נישקתי אותה, לא יודע מה בסיטואציה הקשה הזו הביא אותי למצב הזה, יד אחת שלי אחזה במותן שלה והשנייה אחזה בשיערה בחוזקה תוך נשיקה סוערת, נשיקה עם תשוקה והמון זעם, האגרסיות של שנינו השתחררו באותו רגע, ציפיתי למעט התנגדות מצדה וזה לא מה שקיבלתי, היא בידיוק כמוני התפרעה עם הנשיקה והכניסה את לשונה, מהרגע הראשון לא יכלנו לעצור, היינו פצצת זמן מתקתקת, שאבתי ממנה את כל האוויר.. זה הדבר הכי טוב שקרה לי מזה שנים


תגובות (1)

חייב המשךךך!! מושלם!

28/09/2018 15:40
18 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך