💌OTRA PARTE DE MI💌 – פרק 3

פרק 3⃣
《עומרי》
"היי עומרי, חבר שלך פלג פה אפשר להכניס אותו?" שירה המזכירה שלי שאלה דרך האינטרקום "כן" השבתי לה ותוך דקה הוא ישב מולי עם ארוחת צהריים שהוא הזמין לנו "נו אחי, אמרת שתספר לי כל מה שהיה בדייט עם המטורפת הזו" הוא ישר אמר "אין מה לספר, היא סתם משחקת אותה קשה להשגה ומלאת ביטחון עצמי" התרברבתי בפניו "נו ומה היה אבל?" הוא שאל בזמן שפתח את השקית אוכל שלו "מה יכול לקרות כבר? דפקתי לה נשיקה שהשאירה לה טעם של עוד, השתקתי את כל הרעש שהיא עשתה" המשכתי להתרברב בפניו "אחי אתה ענק" הוא אמר מרוצה ממני "כן אנחנו מתאמנים באותו חדר כושר ויש לנו פגישה במשרד שלה מחר, כנראה אני אשכב איתה השבוע ויאלה נקסט" התגאתי בעצמי "בוא נראה אם היא תתן לך"
"אל תצחיק אותי"

אחרי כמה שעות של עבודה קיבלתי שיחת טלפון מההובלת רהיטים שלי "אחי אנחנו בדיוק עם המשאית בדרך לדירה שלך אתה שם?"
"עכשיו יוצא"
היום אני עובר דירה לבניין שקרוב יותר לחדר כושר ולעבודה שלי במרכז העיר ואת האמת שלא יזיק להכיר גם כמה שכנות חדשות.

《אלכס》
"אני פשוט מקנאה בך" דניאלה אמרה לי בשנייה שפתחה את דלת הבית שלי והתיישבה בספה שלי עם רגליים על השולחן "דבר ראשון ברור שאת מקנאה בי ודבר שני תורידי את הרגליים" אמרתי לה בכעס
"את יכולה להפסיק לגנוב לי את המפתח שלי ולהכנס לי לבית" המשכתי לכעוס בזמן שעשיתי סדר במטבח שלי "למה את כועסת ועצבנית? בחור חתיך ביותר נישק אותך את צריכה להיות בעננים" היא התרגשה בשבילי "בחור חתיך ומטומטם שחושב שהוא אלוהים, הוא לא יודע לאיזה מלחמה הוא נכנס" התמלאתי כעס וזעם בזמן שהכנתי לי כוס קפה "את צריכה בן זוג" דניאלה אמרה והתיישבה בכיסא בר שמולי "ואת צריכה חיים, אבל תראי מזה כנראה שאלו דברין שלא עומדים לקרות" עניתי בציניות והתיישבתי "לא אני רצינית, תפסיקי לחשוב שבן זוג זה לא טוב, את צריכה את זה- מישהו שתאהבי אותו, שתצחקי איתו, שתצאו יחד למקומות" היא תיארה עם חיוך על בפנים את החייים שהיא רוצה עבורי "כשאני ארצה כלב אני אלך לחנות חיות, תודה על העצה" השבתי עם חיוך ציני "מספיק עם הציניות, תצאי מהמגננה שלך את חייבת אהבה" היא המשיכה בשלה "אהבה? את רוצה שאני אגיד לך מה זה אהבה בפעם המיליון? בסך הכל שני אנשים שזקוקים לנחמה אחד אצל השני וסקס קבוע עד שהכל נשחק, אין דבר כזה אהבה, תפסיקי לחיות באגדה" התעצבנתי עליה
"את פשוט בטראומה"
"אני לא בטראומה אני ריאלסטית, מה שרוב האנשים בעולם לא"
"את צריכה בחור כמו עומרי" דניאלה ניסתה ליצור שידוך לא מוצלח
"אני צריכה את המטען של האייפון ששכחתי באוטו אני כבר באה" אמרתי ולקחתי את המפתחות מהמתלה.

חיפשתי שעות את המטען ולא מצאתי אותו בשום מקום עד שהחלטתי להפסיק בחיפושים ולהכנס חזרה הביתה, נכנסתי לבניין ובידיוק ירדו מובילים מהקומה שלי "סליחה מה אתם עושים פה?" שאלתי אחד מהם שהיה נראה יחסית טוב "את התפקיד שלנו, מובילים רהיטים לדייר חדש" הוא השיב מרוצה מעצמו וכל מה שהיה בתוכי זה כעס… אין משהו שאני יותר שונאת מדיירים חדשים שמנסים להיות נחמדים אליי. המוביל המשיך לעמוד שם ולחייך אליי כאילו ציפה למשהו "מה אתה רוצה טיפ או משהו? ביי" השבתי לו. לא עברה דקה מאז שעמדתי להכנס לדירה שלי הדלת מולי נפתחה ולא האמנתי למה שאני רואה-עומרי היה שם "הופה את מי רואים פה" הוא היה מרוצה מעצמו בזמן שגלגלתי עיניים "עדיין חושבת שזה צירוף מקרים?" הוא המשיך והתקרב אליי "לא, האמת שאני קוראת לזה יותר אובססיביות לבחורה שלא שמה עלייך" השבתי עם חיוך מזויף "אאוץ" הוא לעג לי
"אבל לא, את לא בידיוק בחורה שלא שמה עליי אחרי איך שנישקת אותי ודחפת לי לשון אתמול" הוא התגאה בעצמו
"אוי אתה חמוד" לעגתי "בוא אני אסביר לך בקצב שלך, אתה לא מענייו אותי, אתה בסך הכל שעשוע וכן, אתה נראה טוב ואתה מנשק טוב בסך הכל, נהנהתי מהרגע הזה וביום אחר גם הייתי מכניסה אותך למיטה שלי-אבל אני שונאת גברים אובססיבים ויהרים" המשכתי להגיד לו תוך כדי שאני מתקרבת אליו לפנים ומנסה לעורר בו גירוי יחד עם החיוך המנצח שלי "אם לא הייתי מכיר אותך הייתי מאמיו לך" הוא השיב והצמיד אותי לקיר "אתה לא מכיר אותי"
"למה לא מכיר? אני כבר יודע עלייך שאת טיפוס ממורמר וחסר רגישות"
"מעדיפה לקרוא לזה כנה וריאלסטית"
המשכנו להביט אחד בשנייה בלי להסיר מבט זה מזו אני לא יודעת למה הוא משך אותי כל כך ויצר בי עניין.. כל כך שנאתי את זה, תמיד פחדתי שזה יקרה לי עם גבר. הדלת שלי נפתחה ודניאלה יצאה… רק זה היה חסר לי "שלום שלום" היא אמרה בשעשוע "שלום, מי את?" הוא שאל ועמד ללחוץ לה את היד "העלוקה שתכף תתחיל לשלם לי שכר דירה בתדירות שהיא פה" סיננתי והיא הביאה לי מכה בגב "שתקי"
"אני דניאלה החברה הכי טובה של אלכס" היא לחצה לו את היד "חברה? יש לך כאלו אלכס?" הוא ניסה לעקוץ אותי "טוב השיחה הזו משעממת אותי ויש לי חיים, דניאלה את באה או שאת רוצה להמשיך לבהות בו כאילו ראית את אלוהים?" שאלתי אותה כדי להוציא אותה מהמחשבות שלה מה שהצחיק אותו "אמ.." היא התחילה לגמגם "אחלה, תשמור אותה אצלך ותשדל לא להחזיר אותה לפה" השבתי ונכנסתי לבית שלי בזריזות.
לקחתי בירה מהמקרר, התיישבתי בספה וזפזפתי בערוצי הטלווזיה…אבל הדבר היחידי שעבר לי בראש זה הכעס על החיבור הפתאומי בין דניאלה לעומרי, אני לא יודעת למה זה כל כך הרגיז אותי המחשבה שהם עומדים כרגע ביחד מחוץ לבית שלי או שוכבים אצלו בדירה.