🖤Y SIEMPRE FUISTE TU-פרק 6🖤

~אנה~
"בוקר טוב טיפש" אמרתי לכפיר שהערתי אותו בבוקר עם ארוחה מפנקת למיטה "בוקר טוב קטנה שלי" הוא השיב וחיבק אותי "אתה לא מבין כמה הייתי צריכה את החיבוק שלך" אמרתי בקול ילדותי ונשארתי בזרעותיו "מה החבר שלך לא מחבק אותך?" הוא צחק ופגע לי בנקודה הזו שכולם מתעסקים בה- הזוגיות "הלא אמינה" שלנו..
לא עניתי לו, לא הצלחתי "מה יש?" הוא שאל כשהוא הבחין בבלבול שלי "כלום, לא באלי לדבר על אף אחד, בוא נדבר עלייך" ניסיתי לשנות נושא בהצלחה בזמן שאכלתי לו מארוחת הבוקר שהייתה למענו למעשה "קודם כל, איך קרה מצב שאת אוכלת את הכריך חביתה שלי?" הוא צחק ופתאום קלטתי מה אני עושה..יש לי נטייה לאכול כריכים של אחרים "אבל עזבי, אני אשתף אותך במשהו חשוב, משהו שלא אמרתי לאף אחד" הוא אמר כדי להוציא אותי מהדכאון והסתקרנתי "מה? דבר עכשיו" השבתי בסקרנות "אני כל הלילה חשבתי על זה, על כמה שאני מאוהב בדנה וכמה שהיא האישה של חיי, ושכמה לא נכון זה לא להציג אותה כ'חברה שלי' ולא כ'אישה שלי' אם את מבינה למה אני מתכוון" הוא לא הגיע לסוף המשפט וחיוך ענק נמתח על פניי, יכולתי לראות את האהבה שהוא חש כלפייה, איך הוא מסור לרעיון הזה ומאוד שמחתי בשבילו, דנה מקסימה והם מאוהבים אבל הדבר היחידי שחשבתי עליו היה דין ואוטומטית הפרצוף שלי השתנה
"אני שמחה בשבילך"
"אה באמת? אז תודיעי את זה לפנים שלך כי זה לא נראה"
"סליחה, אני ממש אנוכית, באמת אני שמחה בשבילך ואל תתיחס אליי אני אעזור לך לעשות את ההצעה הכי מדהימה בעולם" אמרתי ואז הוא עצר אותי מלהמשיך "היום, היום אני רוצה להפוך אותה לאשתי אני לא מתכוון לחכות עוד דקה" הוא השיב נלהב והעלה בי חיוך "אוקיי, אז אני אעזור לך לעשות את ההצעה הספונטית הכי מדהימה שיכולה להיות" תיקנתי את דבריי "יופי, ואחר כך תספרי לי מה הסיפור שלך עם חבר שלך ועם אח של דנה" הוא השיב וקם מהמיטה, לא הבנתי מאיפה הוא בכלל יודע, ההפתעה על כך שהוא יודע על דין הכתה בי ולא אפשרה לי להכחיש אפילו "מה?" השבתי המומה במעט מילים שהצלחתי לאסוף "שמעתי אתכם באותו יום במטבח, ואני עוד אהרוג את דין על איך שהוא התקרב ככה לאחותי הקטנה אבל זה כבר סיפור אחר" הוא צחק.

~דין~
"היום המשפחה של כפיר באה אלינו, אז תעזור לאבא שלך לנקות את הבריכה כי אנחנו נעשה מסיבת בריכה קטנה בחוץ עם על האש" אמא שלי אמרה לי בזמן שאכלתי את ארוחת הבוקר שלי מול הטלוויזיה "אמא אל תחפרי, ומה קשור מסיבת בריכה-אתם זקנים מדיי" לעגתי לה והיא זרקה עליי מגבת מטבח, פתאום הכתה בי המחשבה שגם אנה תהיה במסיבה הזו, עם בגד ים קצר על הגוף הזה שלה "מצד שני זה רעיון מעולה" אמרתי לאחר המחשבה הזו שהעלתה בי דמיונות משוגעים "זה היה שינוי דעה חד" אמא שלי מלמלה בזמן שהתחלתי ללכת לכיוון החדר כדי להתארגן לבית ספר.

~אנה~
"טוב הבנת מה אתה הולך לעשות?" שאלתי את כפיר אחרי שחזרנו על הדרך שבה הוא הולך להציע לדנה נישואין היום בארוחה המשפחתית "כן אנה, הבנתי, בפעם האלף" הוא אמר מיואש "היי, זה חשוב שתדע מה אתה עושה" השבתי לו עם מכה קטנה בכתף בזמן שהיינו בדרך לרכב של אבא שלי "איפה הטבעת?" הוא נבהל והחלטתי להלחיץ אותו כנקמה
"לא יודעת זה היה אצלך"
"לא זה היה אצלך" הוא נבהל באמת ולאחר מכן הוצאתי את הטבעת מהכיס תוך כדי שאני צוחקת "ילדה בת 3" הוא אמר בבהלה והתחלנו לריב "אולי די" אמא שלי אמרה "זה הוא התחיל" השבתי לה ואבא שלי צחק.

"היי, מה שלומכם?" דניאלה, אמא של דנה ודין בירכו אותנו "היי מקסימה" דנה אמרה לי כשנכנסתי "ממש מקסימה" דין מלמל וכולם שמעו אותו "דיבר המלאך" החזרתי לו "טוב אפשר שלא תריבו היום?" כפיר ביקש והתקרב אל דין תוך שהוא לוחש לו משהו שסקרן אותי במיוחד "בואו לבחוץ" דן אבא שלהם אמר והוביל אותנו "בוא הנה" אמרתי ומשכתי את דין לאחור בזמן שכולם התקדמו "אני יודע שאת רוצה אותי, אבל אל תהיי כזו שקופה" דין ניסה להתחכם והעביר את ידו במותן שלי
"שתוק, מה אח שלי אמר לך?"
"מבין את הסקרנות אבל אני אשמור לעצמי" הוא צחקק והרגיז אותי
"נראה לי אתה רוצה שאני אוריד לך כמה שיניים מהחיוך המטופש הזה" השבתי לו בזעם
"תרגעי פסיכית, הוא אמר לי להזהר במה שאני עושה איתך" הוא הסביר לי "מה קרה הילדה הקטנה צריכה שאח שלה ישמור עלייה?" הוא לעג לי וגרם לי לגחך "לא, האחות הקטנה יודעת להתגונן לבד מפני אפסים קטנים" השבתי לו בחדות "למרות שאת בלתי נסבלת אני אולי אגמול לך באיזה טובה או שתיים" הוא אמר בזדוניות תוך כדי שהוא מתקרב אליי וסוקר את הגוף שלי "זוז ממני" אמרתי בלחץ כי ידעתי מה קורה לי שהוא מתקרב אליי "ותחשפי קצת, יש לך מה להראות" הוא הוסיף תוך כדי שהוא העביר את האצבע שלו בכתפיית החולצה שלי שחשפה בגד ים והלך "ואיי אני שונאת אותו" מלמלתי לעצמי כשהוא הלך.

~דין~
כולם נכנסו לבריכה חוץ מאנה שהייתה עסוקה בטלפון שלה בתוך הבית, לא הבנתי מה היא עושה והייתי חייב לברר ממתי הילדה הקטנה של המשפחה מעדיפה להיות בטלפון ולא עם המשפחה שלה "מה הולך פה?" שאלתי כשהדלת של הבית נפתחה ונכנסו אנשים עם המון בלונים "שתוק ותוודא שדנה לא נכנסת הביתה" היא ביקשה ממני בצורה מוזרה והייתה לחוצה במיוחד "תסבירי קודם" התעקשתי כדי לא להשאר חיייב והיא התעצבנה "פעם אחת בחיים תפעיל את התא מוח היחידי שקיים אצלך" היא השיבה באגרסיביות "אני עדיין לא קיבלתי תשובה" המשכתי להתעקש והתיישבתי עם ידיים משולבות "דין, אני באמת מתחננת תעזור לי אתה תבין אחר כך" היא ביקשה ממני עם פרצוף כל כך רך ומתחנן שלא יכולתי לסרב ופשוט קמתי לוודא באמת שאחותי לא נכנסת הביתה.

~אנה~
אחרי שהכל היה מוכן שלחתי לדין הודעה שיוודא שכולם נכנסים ואחותו ראשונה. ואז הכל התחיל.
היא צעדה בשביל הוורדים האדומים בזמן שכל הבית מלא בבלונים אדומים ואני שרתי להם שיר אהבה ברקע, בדרך כלל אני לא אוהבת להחשף בפני אנשים רבים עם הקול שלי אבל יש רגעים מיוחדים ונדירים בחיים שמצריכים זאת.
כולם התרגשו ולדנה זלגו הדמעות בזמן שכפיר התקדם אליה וכרע ברך "אני אוהב אותך מהשנייה הראשונה שראיתי אותך, אני רוצה לישון איתך כל לילה ולקום איתך כל בוקר, אני רוצה שתהיי האמא של הילדים שלי, את רוצה להתחתן איתי?" הוא שאל אותה והיא לא היססה להשיב בחיוב, כולם התרגשו ובכו, ואני לא יכולתי להוריד את העיניים מדין משום מה… כל כך רציתי שיחבק אותי כמו שדנה וכפיר מתחבקים וכמו שההורים שלנו מתחבקים..אפילו היו רגעים שיכולתי לראות אותי ואת דין נמצאים בסיטואציה המרגשת הזו.
יצאתי לחצר בזמן שכולם נשארו לחגוג בפנים, הייתי צריכה שקט ולחשוב על כל הימים האחרונים שלי בקרבתו של דין, ימים שונים ולא רגילים במיוחד… כל המבטים של כולם והערות של כולם עליו. אחרי כמה דקות של שקט הורדתי את שמלת הים שלי ונשארתי בבגד הים שלי, אבל לא הספקתי להכנס ודין היה חייב להגיע ולהרוס לי את קו המחשבה שהיה עליו. "הופה" הוא אמר והתקדם אליי "סוף סוף" הוא חייך את החיוך הזדוני שלו וסקר את גופי מכף רגל ועד ראש כאילו הוא ראה חתיכת בשר.. אבל עדיין, היה משהו שונה במבט הזה הוא לא היה המבט הדוחה שיש לו כשהוא רואה משהו שהוא רוצה, היה בעיניים שלו משהו אחר, משהו שפיתה אותי.