🖤Y SIEMPRE FUISTE TU-פרק 9🖤

love_love_love 04/05/2019 522 צפיות אין תגובות

~דין~
בימים האחרונים אנה התעלמה ממני לחלוטין, היא הפכה אותי לאוויר ולא משנה כמה ניסיתי ליצור סיטואציות אינטימיות איתה המזל שיחק לטובתה והיא הצליחה לברוח ממני.
בעוד פחות משעה יש את המסיבה הבית ספרית שהיא ארגנה, שכולם צריכים להגיע לשם עם מסכות משונות או "יצירתיות" כמו שהיא קוראת לזה, כמובן שאני לא מגיע עם שום מסיכה, זה מגוחך בעיניי אבל אני דואג לשתייה המחתרתית של האירוע הזה, כיוון שאסור אלכוהול למסיבה של בני נוער שרובם מתחת לגיל 18 מישהו חייב לתפוס פיקוד בנושא הזה.
אז הגענו למסיבה שנמצאת על חוף ים הרבה לפני ודאגתי להחביא את הבקבוקים במקומות חכמים.
נכנסתי עם לין זו ששכבתי איתה לפני כמה ימים וזו שזכתה בתואר "החברה הכי ארוכה של דין" משהו כמו שבועיים.
כולם כבר היו באווירית ריקודים ולמען האמת המוזיקה הייתה יחסית טובה, המקום היה מסודר יפה וכולם היו לבושים יפה חוץ מהמסכות המביכות.
איך שנכנסתי רוב העיניים הופנו אליי אבל אני בתוכי חיפשתי זוג עיניים אחד בעודי מפלס את דרכי למצוא אותן בין כל התלמידים.
"אחי איפה השתייה?" לוגן, בחור צרפתי מהשכבה שאל אותי באמצע הדרך שלי "חכה קצת ישכור" לעגתי לו כיוון שהוא השתיין הכי גדול בשכבה שלי "נו" הוא האיץ בי וכיוונתי אותו לאחד הבקבוקים-בעוד פחות מחמש דקות הוא כבר יהיה שיכור לגמרי.
נשענתי על הבר וביקשתי לשתות אשכוליות..כרגע זה מה שיש ועם זה צריך לעבוד… על מי אני עובד, יש לי בקבוק מים קטן שמכיל בתוכו וודקה אותה מיד שפכתי לכוס אשכוליות.
התחלתי לשתות תוך כדי שאני נשען עם הגב על הבר ובידיוק ראיתי אותה-את אנה- רוקדת שם עם החבר הבלתי נסבל שלה, אבל לא התייחסתי לזה בכלל, ראיתי רק אותה; היא לבשה חצאית ג'ינס בצבע חרדל עם חגורה שחורה, גופיית בטן לבנה ומעלייה ג'קט ג'ינס חרדל שהתאים לחצאית, היא נעלה סניקרס לבנות והשאירה את השיער שלה פזור כמו שאני אוהב.. היא הייתה עם מסכה שחורה גדולה שכיסתה לה את כל הפניים אבל הדגישה את העיניים והשפתיים היפות שלה. במהלך הריקוד שלה עם החבר שלה הם התחבקו ושם זה הרגע שהיא קלטה אותי, המבט שלה לא ירד ממני כי אני לא אפשרתי לה, תמיד שבהיתי בה היא לא הצליחה לשלוט על המבטים שלנו.
חיכיתי שהחבר שלה ילך ממנה כדי אני אוכל להציק לה, אני פשוט גילתי שאני אוהב לראות אותה כועסת-ככה היא הכי סקסית והכי מצחיקה "אחי,אל תשכח מההתערבות" מאור הופיע פתאום עם כוס שתייה "מה?" שאלתי לא מבין "ההתערבות שלנו עליה" הוא הזכיר לי את העניין הקטן הזה שרציתי לשכוח "כן ברור" צחקתי אבל בתוכי לא רציתי לצחוק, רציתי להיפטר מהשטות הזו שעשיתי, אבל ידעתי שאם אני אגיד לה את זה היא תשנא אותי באמת, והיא תיפגע כל כך…אבל גם לא רציתי לצאת אפס בנוכחות חבר שלי.
באותו רגע הדבר היחיד שעניין אותי זה לנשק אותה שוב.
"שאני אגיד לך תשמיע את השיר הזה!" אמרתי לדיג'י שהיה בעמדה והתקרבתי לאנה שכמעט עמדה לבד "אני גונב אותה רגע" אמרתי לחבורת הבנות שעמדו איתה ולקחתי אותה טיפה הצידה "אתה עקשן ובלתי נסבל" היא אמרה בייאוש "את העקשן אני עוד יכול לקבל, אבל את הבלתי נסבל אני אנסה לשכוח שאמרת" ניסיתי להצחיק אותה וראיתי איך היא מנסה להילחם בחיוך שעלה לה באותו הרגע "מה אתה רוצה עכשיו?" היא המשיכה לשאול בייאוש "סליחה רכוש של דור, גם לדבר אי אפשר?" לעגתי לזוגיות הפתטית של שניהם והדגשתי את 'הרכוש של דור' כדי להצחיק אותה קצת יותר. "לדבר? על מה אתה יכול לדבר איתי?" היא לעגה לי הפעם "בוא נחשוב על נושאים האפשריים, אולי על רשימת הבנות שלך.. אה לא, אולי על אוסף בקבוקי הוודקה שלך?" היא המשיכה לעקוץ אותי וגרמה לי לצחוק "לא, על שיר שמצאתי ביוטיוב והוא בשבילך" אמרתי לה והיא צחקה "אתה קצת מתחיל להיות מביך" היא המשיכה לצחוק ואני עשיתי סימן לדיג'י לנגן את השיר שנקרא גם אנה Ana(Havana)-like la leyenda

"תקשיבי למילים" אמרתי לה וחזרתי מיד לעמדת הבר. המשכתי להביט בה מרחוק, איך היא מגיבה למילים בחיוך כמובן ושכל לחייה סמוקות.
"מאמי יש פה תאים פרטיים" לין אמרה לי והפריעה לי לראות את אנה שנעלמה לי משדה ראייה "אוקיי" אמרתי ועמדתי ללכת אבל אז אנה הופיעה לידנו במהירות, חשבתי שהיא באה להגיב על השיר היפה שהשמעתי, אבל היא הייתה יחסית כועסת בשביל להחמיא לי "את קצת מפריעה" לין אמרה לה כיוון שהיא חשה מאוימת מאנה, זה היה ברור לעין "אוי, אני מתנצלת על ההפרעה פשוט באתי להגיד לחבר שלך, או לסוג של חבר, שיש לו פחות מחמש דקות להעלים את כל האלכוהול במסיבה הזו!" היא השיבה כועסת וכמעט האנשים המבוגרים במסיבה שמעו אותה "שקט" אמרתי לה והשתקתי אותה בעזרת היד על הפה "מה עבר לך בראש המטומטם שהכנסת בקבוקי אלכוהול לפה? תעיף את זה" היא המשיכה לכעוס עליי אבל ניסתה לפחות להנמיך את הקול שלה "את לא מבינה שהמסיבה שלך לא שווה כלום בלי זה" ניסיתי לשכנע אותה והיא רק התעצבנה יותר "די לחשוב שאתה יודע יותר טוב מכולם, אפשר להנות גם בלי זה וזה המסיבה שלי, די להרוס לי כל דבר בחיים" היא התעצבנה והכעס היה יותר עמוק מזה שהכנסתי אלכוהול למסיבה שלה, המילים שלה היו כלליות יותר "טוב אתה בא?" לין אמרה כאילו לא היה כלום הרגע "עזבי, אחר כך אני אבוא" אמרתי לה והיא מיד הלכה אני שונא שפונים אליי כשאני עצבני והיא יודעת את זה.

~אנה~
חזרתי לרקוד במסיבה עם החברות שלי כיוון שדור כבר היה צריך ללכת.
ניסיתי להרגע מהשטות שדין עשה, אז עליתי עם נוי לבמה הקרובה ושתינו רקדנו בצורה די חושנית לצלילי השיר שהתנגן, חשבתי שאולי בזמן הזה דין יסדר את הבלגן שהוא יצר.
אני לא אשקר, היה בתוכי מקום שרצה שדין יסתכל עליי בזמן הריקוד הסקסי ויכולתי לראות אותו מהבר, מביט בי עם המון חשק והמון כעס.
לקראת סוף השיר עלה תלמיד מהשכבה של דין-קוראים לו לוגן-לכ הפריע לי כל כך שהוא עלה לרקוד בהתחלה, אבל אז הבנתי שהוא בעצם שיכור ממש, הוא תפס אותי מהמותניים וניסה לרקוד יחד איתי "עזוב אותי" אמרתי ונוי ניסתה להעיף אותו ממני ללא הצלחה "די, אל תשקרי, אני יודע שאת רוצה" הוא אמר לי וניסה לנשק אותי בכל הזדמנות.
מהר מאוד דין עלה לבמה והרביץ לו "מה אתה עושה יבן זונה" הוא אמר ללוגן והפיל אותו לרצפה "די דין" התחננתי בפניו וניסיתי להפריד בינהם, דין הכה אותו ברמה מוגזמת "דין מספיק" הרמתי את קולי בכעס והוא קם ממנו בזמן שלוגן ברח משם והספיק למלמל לפני כן "כולה בחורה".
"דין אתה מטומטם? כמעט הרגת אותו" התעצבנתי עליו…למרות שזה די מטומטם מצידי, הרי הוא בסך הכל ניסה להגן עליי "תגידי את טיפשה? עוד שנייה הוא הפשיט אותך מול כולם" דין זעם עליי בחזרה "למה שלא תמותי?" הוא המשיך לכעוס מהכפיות תודה שלי והלך משם. "אנה הגזמת, הוא הגן עלייך" נוי נזפה בי וידעתי שהיא צודקת "אני יודעת, אבל אני לא רוצה שהוא יהיה מעורב בחיים שלי יותר, הוא מנסה לשלוט לי בהכל" התעצבנתי על העובדה שבזמן האחרון החיים שלי מנוהלים על ידיו "עדיין זה לא בסדר, תבקשי ממנו סליחה" נוי השיבה לי וידעתי שזה הדבר הנכון לעשות.

התחלתי להתקדם לדין שישב על אבן גדולה מול הים, טיפה רחוק מהמסיבה.
הוא זרק אבנים למים והרים את מבטו אליי שהייתי כבר מאוד קרובה אליו "שייק פירות על בסיס תפוזים יעזור לי לבקש סליחה?" אמרתי עם חיוך כשהתיישבתי לידו והגשתי לו את השייק, הוא ניסה להעלים את החיוך שעלה לו ללא הצלחה "אם אני אשפוך אותו על הראש שלך-אולי זה מה שיעזור לך" הוא השיב בבדיחה מצחיקה "לא צריך להגיע לזה" המשכתי בבדיחה הפרטית שנוצרה לנן והוא לקח את השייק מידיי "זה בלי אלכוהול כן?" הוספתי בחיוך והוא לקח שלוק "מה את עושה כאן אנה?" הוא נהפך פתאום לרציני
"סתם, באתי להגיד לך שהשיר ששמת לי היה ממש חמוד…אולי אם היו פחות גסויות על הבחורה זה היה יכול להיות טוב יותר" התחלתי לחפש תירוץ לסיבה שבאתי לשבת איתו
"אנה, די להסתבך עם מילים- זה לא הצד החזק שלך" הוא צחק ועצר אותי מלדבר
"נכון, שכחתי שזה הצד החזק שלך" עקצתי אותו בלי כוונה, מתוך הרגל.
"אם זו הדרך שלך לבקש סליחה אז נראה לי את צריכה לנסח משהו אחר" הוא המשיך לצחוק והתקרבתי אליו יותר "אני באמת מצטערת, לא רציתי להתייחס אלייך ככה, הרגיז אותי שאתה מתערב לי בכל דבר" הסברתי לו והרמתי את המבט שלי אליו "הלוואי ויכולתי באמת להתערב לך בחיים, באמת, את לא נותנת לי" הוא השיב ברצינות והוא מיד השיב את המבט שלו אליי, המבט היפה הזה שממיס אותי כל פעם מחדש "איזה בן אדם אתה" צחקתי לעצמי ונשמע כאילו זה באמת מעניין אותי "איזה??" הוא שאל ולא הבנתי
"מה?"
"איזה אדם אני? ברצינות תגידי לי"
"איזה בן אדם אתה?" שאלתי את עצמי צוחקת "חוץ מחוצפן, שחצן, בלתי נסבל, עם עודף ביטחון, דביל…" התחלתי לומר את הדברים שמרגיזים אותי בו והוא צחק "כן, חוץ מזה" הוא עצר אותי והעליתי אליו את המבט שלי שוב, הסתכלתי עליו באמת "אתה בסופו של דבר אדם טוב, אתה עושה דברים מעצבנים אבל אתה טוב, אתה כמוני-גאוותן, אתה אוהב באמת את האנשים שכן קרובים אלייך, אתה מצחיק ומתוק שאתה רוצה" השבתי והוא חייך כשהוא משקיף על הים ואז בחנתי את הפנים שלו "אתה כל כך יפה.." פלטתי משפתיי בלי לשים לב והוא הרים אליי את המבט שלו וסקר אותי..הוא לאט לאט חפן את היד שלו בלחי שלי והתקרב אליי באיטיות.. הוא תלש בעדינות את המסיכה מפניי והביט בי עמוק לעיניים ולאחר מכן נישק אותי ואני אותו, לא יכולנו להמנע מלנשק אחד את השנייה באותו רגע, עד שהוא בעצמו הפסיק את הנשיקה
"מה?" לא הבנתי מה הוא עושה
"אני יודע מה תגידי 'יש לי חבר ואני אוהבת אותו' מצטער שנישקתי אותך" הוא השיב לי ומיד נמלט מהמקום…דווקא עכשיו שהוא קולט את הדברים שלא הפסקתי לחזור עליהם למרות שלא באמת האמנתי בהם, דווקא עכשיו אני רוצה לנשק אותו בלי הפסקה ולשכוח מהכל?!
נשארתי שם עם עצמי עם מסיכה ביד וציפייה לעוד.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך