Alaska – chapter 4 – לילה טוב בובספוג

״ג׳ימי! דופקים בדלת!״ אמי צעקה בחוזקה מהקומה למעלה ושמעתי את קול הצעדים שלה יורדת במדרגות. יצאתי אחריה אל הדלת הראשית אבל פספסתי את ההזדמנות שלי להגיע לפניה.
״היי!״ ספטני חייכה אליה חיוך רחב ושיכור, מבטה של אמי היה מופתע לאור בחורה שעומדת בפתח הדלת שלי. ועוד בשעה כזאת.
״היי, את מחפשת את לוק? כי הדירה שלו בדלת השנייה.״ אמי מהרה להסביר שחלה טעות בדלת.
״הו לא! אני באתי לג׳ימי!״ היא צחקה בעצבנות כזאתי.
״הו לג׳ימי? אה,״ נדמה שהיא שכחה לרגע איך מכניסים אורחים מרוב התלהבות.
״הכנסי, היא מתכוונת.״ מהרתי להמשיך את אמי ולהראות לסטפני לאן להכנס, צעדי עקביה הגבוהים דעכו מרגע לרגע.
״שלא תעזי להצמיד אוזן, יד, רגל או אף לדלת של החדר שלי.״ הזהרתי אותה כשהבנתי שסטפני נכנסה לחדרי והיא לא בטווח שמיעה.
היא הרימה גבה, ״שיהיה.״ מלמלה והתקדמה אל המדרגות. היא בטוח אומרת לעצמה שברגע שמארק יגיע מחר היא תשכח ממני.
הנחתי לה לעלות במדרגות וחזרתי לחדרי, סטפני כבר נשכבה על המיטה ועקביה היו מונחים לצד המיטה.
״אתה הברזת,״ היא צחקה והפנתה לעברי אצבע מאשימה. ״אתה אמרת שתבוא. והשארת אותי לבד,״ היא המשיכה וצחקה בקול. נשכבתי לצידה על המיטה, מהחלון אפשר היה לראות את הירח המלא שהאיר על החדר.
״ג׳ימי ילד רע.״ היא צחקקה והתהפכה לצדי, ראשה היה מופנה אל כיווני ועינייה החומות מעוטרות באיפור כבד שלא רואים דרכו את האופק.
״סטפני שיכורה.״ אמרתי והיא גלגלה את עיניה בזלזול ולאחר מכן עלתה עם ידיה על החזה שלי.
״ג׳ימי מתאמן.״ היא המשיכה לצחקק והעבירה את ידה על הסווטשרט שלי.
״ג׳ימי שונא ספורט.״ עניתי והזזתי את ידה. היא החזירה את ידה ונשענה עם ראשה על בטני.
״ג׳ימי נוח.״ היא המשיכה למלמל שטויות כמו 'ג׳ימי גמיש' או 'לג׳ימי יש עיניים יפות' אך לא ציפיתי לדבר הבא שלה.
״סטפני צריכה להקיא.״ היא צחקה והתגלגלה מגופי אל הרצפה הקרה וממנה בזחילה אל השירותים. ולחשוב שכל מה שהפריד בנינו היה ארבע שכבות של בגדים. קמתי אחריה אל השירותים ותפסתי בשערה לפני שתלכלך אותו בקיא.
״כמה סטפני שתתה?״ שאלתי ומשכתי בידי הפנויה מברשת שיניים חדשה שתמיד נמצאת בכיור אצלי.
״שתיים, שלושה, עשרה,״ היא נגבה את פיה עם ידיה וקמה מכריעתה אל האסלה. קמתי גם אני ומרחצי על המברשת משחה, הושטתי לה. ויצאתי מהשירותים.
״בבקשה אל תפסיק את המוזיקה!״ היא צעקה בקולי קולות מהשירותים, הנערה הזאת הזוייה לגמרי.
״סטפני?״ שאלתי ופתחתי את הדלת לראות אותה משתמשת במברשת השיניים כמיקרופון. שפתייה היו מלאות בקצף לבן בריח מנטה.
״תשיר איתי!״ היא בקשה והמשיכה לנוע בתנועות מוזרות שהעידו על השכרות שלה, היא באה לכאן עם רכב?
״איך הגעת לכאן?״ שאלתי ועצרתי את תזוזותיה עם ידיי.
״אה, נו, זה-מייקל! חשב שאני רוצה לשכב איתו, אז נו- הבאתי אותו לכאן.״ היא מלמלה, צחקה ונתלתה עלי כמו עלוקה.
״הוא עדיין כאן?״ אחזתי ברגלייה והנחתי אותה על כתפי, וסחבתי אל המיטה.
״יכול להיות?״ היא שאלה בהיסוס ונכנסה מתחת לפוך.
״חכי כאן.״ הוריתי לה והתקדמתי במהירות דרך המיטה אל החלון. מייקל עמד זקוף ונשען על מכוניתו השחורה. הוא קלט את פני מציצות מהחלון וחיפש את תשומת לבי בעזרת תנועות מוזרות שעשה בידיו.
״היא כאן, אתה יכול ללכת.״ צעקתי לו בטון שהוא ישמע אך אחרים לא.
״אבל היא הייתה הפאקינג סקס שלי להיום!״ הוא בעט בצמיג מכוניתו ונכנס אליה. 'נפטרנו מבעיה אחת' חשבתי לעצמי וחזרתי אל המיטה.
״אתה יודע,״ היא שוב התחילה ונשענה על מרפקיה. ״אני עדיין לא מבינה למה אתה מגדיר את עצמך כחנון.״ היא מלמלה והעבירה את ידיה בזיפים שלי.
״אני חנון, אבל זה לא אומר שאני לא יודע להתנהל ולהסתדר עם אנשים.״ הסברתי לה והורדתי את ידה מפניי. שמתי לב לאחרונה שהיא אוהבת לחלק אהבה. הדרך לפיצוח סטפני צ׳ייס לא רחוקה.
״אז אתה עושה רשימות של אנשים וחוקר עליהם וככה אתה יודע איך להתנהג לידם?״ היא גיחכה ומשכה מגופי את השמיכה, הקור של דרום יורקשייר הכה בי.
״לא אני לא עובד בסי אס איי או משהו, אני בן אדם שאוהב לפצח התנהגות של אנשים.״ מלמלתי ומשכתי את הכרית הרכה אל בין ידיי.
״את שלי הצלחת?״ היא הביטה בי במבט שמחפש אהבה, או תשומת לב.
״אני עוד עובד על זה.״ משכתי את השמיכה אלי והשארתי אותה בלי.
היא הצתמררה לרגע וחזרה לעצמה, ״מה הבנת?״ שאלה ושפשה את ידיה על מנת ליצור חיכוך ולחמם את גופה.
״אני לא סגור על זה אבל את נערה שמשתמשת בגוף שלה בשביל לקבל דברים. ויש לי הוכחה, מייקל, הוא חשב שאת הולכת לשכב איתו ואת ניצלת אותו בשביל להגיע לכאן. את מחפשת תשומת לב ומנסה דברים חדשים, לפעמים את נראית חסרת עמוד שדרה כי את לא עושה באמת את מה שאת אוהבת, אני מתכוון לכך שאת לא מתנגדת לזרם. את פשוט זורמת איתו גם אם את לא אוהבת את זה.״ סיימתי את דבריי והסתכלתי עליה, במצחה נראו קמטי חשיבה ועינייה נראו פגועות. כאלה שחיפשו רחמים. היא לא הביטה בי, היא השפילה את ראשה והתעסקה במשהו אחר.
״זה מה שאתה חושב עלי?״ שאלה בקול גבוה שמרמז על הדמעות שבדרך.
״לא, זה מה שאני הבנתי מהדרך התנהלות שלך. אבל אם תשאלי את דעתי – את יכולה להיות יותר.״ חייכתי אליה והיא הרימה את מבטה, האיפור דהה מעט ואפשר היה לראות פיסת אור אמיתית ונקייה מאיפור.
״תודה שאתה לא שופט אותי כמו אחרים…״ היא מלמלה והתרוממה אל החלק הגבוה בכרית.
״בבקשה?״ שאלתי בהיסוס. לא ידעתי מה היא רוצה שאגיד.
״אתה שונה מאיך שאתה נראה, אני אוהבת את זה.״ ודווקא שחשבתי שהצלחתי לשנות משהו. או להזיז משהו. היא רכנה לעברי והדביקה נשיקה קטנה על שפתיי.
״לילה טוב בובספוג.״ היא צחקקה והסתובבה אל הקיר.
״לילה טוב פטריק.״ גיחכתי לעצמי והסתובבתי כך גם אני.