Alaska – chapter 8 – Don’t

Blup 26/09/2014 792 צפיות 5 תגובות

״ג׳ימי! לא ציפיתי שאתה תאחר," היא הדגישה את המילה – אתה – בשביל להראות לי כמה היא מאוכזבת בטח. או להראות כמה שסטפני משפיעה עליי לרעה. ״שב במקומך בבקשה. לא, בעצם. שב ליד קריסטי, אני בטוחה שתעזרו אחד לשנייה,״ לאחר מכן היא הצביעה לכיוונה של קריסטי כשנכנסתי לכיתה. סרקתי את התלמידים שהניחו ראשם על השולחנות החורקים והרועדים, ראשה של סטפני היה אחד מהם. היא ישבה במקום שהיה פעם של ג׳ון, על הכיסא שהיה פעם שלו, ראשה נישען על הציורים שצייר מתוך שעמום על השולחן. כל מקום בכיתה הזאת מזכיר לי אותו, מהדלת של הכיתה ועד לחלון החירום שהיה אחרון בשורה; בעקבות הדלת הזו, ננעלנו בפנים במשך שעות, חסרי קליטה וחסרי בטריה. ומהחלון ההוא, קפצנו לאחר חמש שעות של סבל. אני אסכם את היום ההוא בתור היום היחידי שבו רציתי להרוג את ג׳ון. הסטתי את מבטי אל קריסטי – הידועה בתור הילדה הטובה – שראשה היה מורם ומכוון אל גברת ברודי. קריסטי היוותה מקור לתקוות של הרבה מורים שלא ציפו להצלחות מתלמידי הכיתה או בית הספר בפרט. התיישבתי לצידה על הכיסא.
״היי, תגידי. הפסדתי משהו?״ שאלתי בנימוס וגירדתי במצחי. זו לא הפעם הראשונה שיצא לי לדבר עם קריסטי. היא נדיבה ומתוקה ותעשה הכל בשביל לעזור. אני תוהה אם בבוקר, לפני שהיא יוצאת אל בית הספר היא קוראת נאומים מעוררי השראה שגורמים לה להתנהג כך.
״החפירה הקבועה על כמה שזה לא מכבד שאף אחד לא עומד כשהיא נכנסת. אבל מצד שני, היא גם ציינה לשבח את סטפני שהגיעה בזמן לכאן. רואים שהיא משתדלת,״ היא אמרה ותפסה באחד מהעטים הצבעוניים שהיו מפוזרים בפינת שולחנה ותחבה אותו לפיה. משכתי את תיקי מגבי והוצאתי ממנו את המחברת.
גברת ברודי החלה לכתוב על הלוח – 'זוג או פרד?' ואז היא התחילה להסביר.
״בחיים אנו נתקלים בהרבה קשיים. כמעט שמונים אחוז מכלל האנשים בעולם אינו החלטי ועומד מידי יום מול התלבטויות שיכולות לשנות את כל סדר היום שלו.
לדוגמה; ילד עומד מול דוכן גלידה. הגלידות שמולו נראות כה מגרות וטעימות. אבל אמא אמרה שמותר רק כדור אחד. באיזו גלידה הילד יבחר? האם הבחירה שלו נכונה? האם לא? ומה אם היא נכונה אבל הוא לא מרוצה ממנה? זאת רק דוגמה קטנה. אבל אנשים עומדים בפני התלבטויות בסדר גודל ענקי ליד הבעיה הזו. ולכן הומצאו דברים בשביל לפתור את זה. זוג או פרד, הגרלות, לתת לאחרים לבחור בשבילך, או לא לבחור בכלל. ובכל זאת, אתה תמיד מתאכזב מהתוצאה.״ היא שרטטה טבלה על הלוח וכתבה מעל כל עמודה 'בעד' ו'נגד'. אחר כך היא הוסיפה כותרת לטבלה; 'בעד ונגד והדרך לפתרון ההתלבטות.'
״דוגמא להתלבטות; אמת או שקר? אני מניחה לרובכם קרה שחברה או חברה שאלו אותו איך הם נראים. אבל… אתה לא אוהב את איך שהם נראים. מה תאמר, את האמת או השקר?״ היא הציגה את ההתלבטות וחיכתה לתשובות התלמידים. ראשונה להצביע הייתה קריסטי – כמובן – שהציגה את הטוב והרע שבהתלבטות.
״… לפי סיבות אלו, השקר הלבן הוא בחירתי,״ היא סיכמה את דבריה וחתמה את טיעונה המרשים והקצר – לשם שינוי – וחזרה להתעסק עם העט.

״ג׳ימי, ממך לא שמעתי היום. מה דעתך?״ היא העירה אותי מבהייתי בחלון ושאלה.
נאנחתי, היא הולכת לשנוא את התשובה הזו. ״אני מעדיף גם את האמת וגם את השקר,״ אמרתי. מבטה נעשה כעוס בין רגע. לקמטיה נוספו קמטים החרשו את מצחה ושפתיה התהדקו.
״תסביר.״ היא שילבה בין ידיה ורקעה ברגלה. מאז ומתמיד גברת ברודי שנאה את התשובות המתחמקות – שגם וגם בניהן – היא לא הייתה מקבלת תשובה כזו ללא נימוק מספק ומכליל. כל העיניים היו מופנות אלי בציפייה. הרי, אפשר לספור על שתי ידיים את מספר הילדים שהנימוק שלהם היה נכון.
״אה, אה…״ משכתי את זמני תוך כדי שבמחשבתי בניתי את נוסח הטיעון. סרקתי בעיני את תלמידי הכיתה. כולם – פרט לסטפני שישנה על השולחן – הישירו לעברי מבט.
״הכוונה שלי בגם וגם הייתה שצריך לדעת מתי להשתמש באמת ומתי בשקר. כלומר כשחבר בא ושואל איך התמונה שהעלה יצאה – והיא לא הייתה יפה – מה תענה בשביל לא לפגוע בו? היא בסדר. לא הייתי מצטלם שם. זה מה שנקרא ליטוש האמת. מצד שני; אם אתה ממש מתעב את הבחור ללא ידיעתו… זה בסדר להיות כנה: אני הייתי מוחק. או כל הערה עוקצנית אחרת. אז כמו שאמרתי, גם וגם,״ סיכמתי את דבריי ומבטה של גברת ברודי התרכך.
״ג׳ימי, הצלה טובה. הי! סטפני! חזרי למקומך גברתי הצעירה!״ היא צעקה על סטפני שיצאה במהירות מהכיתה וכך על גל התלמידים שיצא אחריה.
״אוקי, שיהיה לכם סוף שבוע שמח!״ היא התייאשה ועזבה את הכיתה בעצמה. אספתי את דברי ויצאתי מהכיתה לכיוון מכוניתי.

שלוש נקישות על חלון חדרי, נאנחתי בכעס וגררתי את עצמי מהמיטה אל החלון.
״מה?״ גופי רעד עקב גל הקור שנכנס אל החדר החמים וסטפני נכנסה ביחד איתו.
״ג׳ימי! הדייט שלנו עוד שעה ואתה עדיין לא מוכן?!״ היא רטנה והתמתחה. חולצתה השחורה עלתה מעט למעלה. פיהקתי וניקיתי את הלכלוך מעיני.
״דייט? זו רק הופעה חיה,״ תהיתי, מעולם לא הכזרתי על היציאה הזו כדייט או כדבר רומנטי אחר. היא נאנחה ונכנסה למיטה הנעימה.
״זה דייט,״ היא קבעה והתכסתה בשמיכה הרכה שלי.
״זו פגישה, רק שני אנשים שהולכים לראות הופעה חיה מבלי מניע רומנטי,״ רטנתי והחלקתי את ידי על חזי החשוף. 'אני צריך ללבוש חולצה.' חשבתי והתקדמתי אל הארון, משכתי מאחד המדפים חולצה אקראית ולבשתי אותה.
״לפי הגדרה, דייט הוא יציאה של שני אנשים.״ היא נאנחה והפעילה את מערכת הסטריאו שלצד מיטתי.
״זו פגישה!״
״זה דייט!״
״זו פגישה.״
״זה דייט!״
״זו פגישה!״
״פשוט תתלבש.״ היא התייאשה והחלה לזמזם את מילות השיר שהתנגן. ״אל תבטח באהבתי,״ היא מלמלה מילים שלא קרובות למילות השיר.
״זה אל תתעסק עם אהבתי,״ תיקנתי אותה. בזמני הפנוי אני אוהב לקרוא את מילות השיר ולהבין את המילים שהמוזיקה גוברת עליהן.
״על מה מתערבים?״ היא הייתה כה בטוחה בעצמה שזה גרם אפילו לי לחשוב פעמים לגבי תשובתי.
״אם זו פגישה או דייט. סגור,״ היא החליטה עבור שנינו ושלפה את ניידה מכיסה.
״צדקת. זו פגישה,״ היא הודתה בהפסדה והניחה את הטלפון על השידה.
״זה דייט.״


תגובות (5)

אני קוראת חדשה ולדעתי הסיפור שלך מושלםםםם
את חייבת להמשיך דחוףףףףףף

27/09/2014 10:15

עלה פרק!! *התרגשותהתרגשות* כיאלו, לא המשכת יותר מידי זמן [!].
את מודעת לזה שאם זה באמת היה נמחק לך הייתי עורפת לך את הראש, נכון? [לא שהייתי עושה את זה באמת, אני אוהבת אותך יותר מידי.]
ואהמ סליחה שנטשתי אותך אתמול~~

27/09/2014 13:56

אמג פרקקקק
אוקיי עכשיו תצ'פרי אותי בעוד אחד
חחחח זה היה מדהים
קדימה לכתוב

29/09/2014 16:23

סטפני ממש עצבנה אותי בפרק הזה.
חוץ מזה ממש אהבתי את הפרק.

30/09/2014 10:25

יאאא איזה סיפור מהמם השלמתי את כל הפרקים שלא קראתי ונורא נורא אהבתי את חייבת להמשיך :))

08/10/2014 15:13
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך