זהו פאנפיק מתורגם שאני תירגמתי (: קראתי אותו והוא מושלםםםם מבטיחה!!! חובה לקרוא.
תגובות יתקבלו בברכה :*

At First Sight – פרק 1 :)

15/10/2013 767 צפיות אין תגובות
זהו פאנפיק מתורגם שאני תירגמתי (: קראתי אותו והוא מושלםםםם מבטיחה!!! חובה לקרוא.
תגובות יתקבלו בברכה :*

"תקומי עכשיו!"
אוף, זה היום של חתימת האלבום ולמרות שהשעה עכשיו 06:00 בבוקר, זה לא יתחיל עד 12:00. החברה הכי טובה שלי, ניקולה, מתעקשת לקום 6 שעות מוקדם יותר כדי שלא נאחר.
שיחקתי על המיטה שלי, חושבת איך היום הזה הולך לעבור אבל אז לפתע קיבלתי כוס של מים קרים על הפנים שלי וראיתי את ניקולה יושבת בסוף המיטה בחוסר סבלנות.
"טוב, טוב אני קמה!" אמרתי תוך כדי שהלכתי לשירותים.
"אומיגאד, אנחנו הולכות לפגוש את וואן דיירקשן ואת מסתובבת פה כמו פאקינג זומבית!" ניקולה אמרה וחייכה.
"אוי, גברת שפה! וזאת לא אשמתי, אפילו לא ידעתי שהשעה 06:00 בבוקר קיימת!" צעקתי תוך כדי שצחצחתי שיניים.
אחר כך, התקלחתי.
אני וניקולה גרות ביחד כבר 4 שנים מאז שהייתי בת 15 שאימא שלי נדרסה ואבא שלי בכלל שיכור, הוא שתה עד שהוא מת. אימא ואבא של ניקולה אימצו אותי, ואז מאוחר יותר אימא ואבא של ניקולה נהרגו בתאונת דרכים. כך מאז רק אני והיא היחידות שמדברות על זה ולא נראה לי שזה ישתנה בזמן הקרוב.
אחרי שסיימתי עם העסקים שלי במקלחת, יצאתי. עטפתי את עצמי במגבת. באופן טבעי השיער שלי הוא גלי. החלטתי לרענן אותו ואז לתת לו להתייבש.
לבשתי שמלה נחמדה לבנה מכופתרת ללא שרוולים והיא נגמרת בדיוק מעל הברך עם כמה פסים שחורים וג'קט שחור. אני לא כל כך אוהבת להתאפר, זה גורם לי להרגיש מזויפת אז החלטתי לשים רק אייליינר ומסקרה.
אחרי שסיימתי הלכתי וחיפשתי את ניקולה כשלפתע שתי זרועות תפסו אותי מאחורה.

"ניקולה! כמעט עשית לי פאקינג התקף לב!" אמרתי תוך כדי התנשפות.

"גברת שפה!" ניקולה אמרה, מחקה את דבריי ממקודם.

"את נראית חמוד!" אמרה ואבחנה אותי מלמעלה למטה. אני לא רואה איך, הייתי לובשת את זה כל יום.

"את לא נראית כל כך רע בעצמך!" אמרתי וקרצתי. היא לבשה חולצה מכופתרת קשורה עם חצאית ורודה בהירה וג'קט ורוד עם תכשיטים תואמים ואותו איפור כמו שאני שמתי, אייליינר ומסקרה.
שמנו את הדברים האחרונים שלנו בתיק, כאשר קאלום צעק "יאללה! הסכמתי להסיע אותך אבל תמהרי לפני שהכביש יתמלא במכוניות ותהיה תנועה!". אנחנו גרות באמצע לונדון אבל אני לא רואה למה אנחנו חייבות למהר אם זמן הנסיעה הוא חצי שעה מפה.
רציתי לשחק אותה מתרגשת בשביל ניקולה, אבל האמת היא שאני לא רוצה ללכת, אבל אני גם לא רוצה לגרום לה להרגיש אשמה על שגרמה לי ללכת אז פשוט העמדתי פנים.
כשהיינו בתוך המכונית אני וניקולה חשבנו מה נאמר לבנים (טוב, הקשבתי לניקולה מדברת על גזרים ואומרת 'מה המצב') כמו שלא ישנתי הרבה אתמול בלילה בגלל מישהו מסוים החלטתי להניח את ראשי על החלון הקריר ונרדמתי.
התעוררתי לצרחות מלא אחרת מאשר ניקולה.
"אנחנו פה, אנחנו פה!!! אומיגאד, אנחנו פה!!!". צחקתי עליה כשיצאתי מהמכונית.
הסתכלתי סביבי וראיתי שלט שאומר "3 שעות לחכות". יופי.
"קאלום, אתה יכול לאסוף אותי ב3 וחצי, בבקשה?" שאלתי אותו מפרפרת את הריסים שלי.
*אנחה* "רק בגלל שזו את", הוא אמר, אני יודעת שלקאלום יש איזה רגש אליי, אבל אני רואה אותו יותר כאח מאשר חבר.
"תודה!" ניקולה ואני אמרנו לו בעודנו מחבקות אותו.
"אני אראה אתכן יותר מאוחר בנות", הוא אמר, ועם זה נסע לדרכו. אני וניקולה לא דיברנו על שום דבר.
3 שעות לאחר מכן…
אנחנו כמעט בחלק הקדמי של הקיו ואני חושבת שאני הולכת להיות חולה. מה אם הבנים יחשבו שאני שמנה או מכוערת? מה אם הם יצחקו עליי מול כולם? אני מרגישה קלסטרופובית עם כל המעריצים צורחים, אני לא יכולה לחשוב ישר! אני יודעת בהחלט שוואן דיירקשן לא יודעים שאני קיימת.
אנחנו בחלק הקדמי וניקולה הולכת ראשונה, היא לא נראית מבוהלת. כל מה שאני יכולה רק לראות זה את הדיבור שלה, אבל אני לא כל כך מבינה מה היא אומרת, לא בגלל שהיא שקטה מדי, בגלל שהיא צורחת במלוא גרונה, זה גרם לנייל להסתכל למעלה.
"אוי אלוהים! את נראית מדהים!", נייל אמר, במידי כיסה את פיו, הסתכל למטה והסמיק ואילו ניקולה צחקקה. לאחר מכן הם החליפו מספרי טלפון וניקולה הלכה, היא חיכתה לי ביציאה.
אני הייתי הבאה בתור. הייתי מבועתת. שמתי את האלבום על השולחן מבלי להגיד כלום או להסתכל על כולם. לואי חתם לי ואז הרים את מבטו אליי. שיט?! שיט?! למה הוא לא יכל פשוט להשאיר את הראש שלו למטה?! תתכונני לצחוק. לואי גיחך אליי ואז דחף את ליאם, לחש משהו באוזנו. לאחר מכן דחף ליאם את זאין ולחש משהו באוזנו. לאחר מכן דחף זאין את נייל, לאחר מכן הארי, וכל אחד מהם הרים את מבטו אליי. שיט! מה הם אמרו? הם הולכים לצחוק עליי. כ-10 שניות לאחר מכן הם עדין בהו בי וזה התחיל לעצבן אותי אז אמרתי…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך