Bad boy-My bad boy פרק 6

נ.מ.בר

התעוררתי וראיתי מישהו גבוה עם שיער חום, הוא היה גבוה לבוש בגינס שחור נעליים שחורות וחולצה שחורה שהבליטה לו את השרירים.

פחדתי לא הבנתי איפה אני המקום היה יפה את האמת לא מוזנח, היו שם ספות ומטבח, זאת הייתה דירה קטנה אך מטופחת מאד.

לפתע הוא התחיל להסתובב וניפגש בדיוק בעיניי, משהו בו נראה לי ממש מוכר.

"שלום בר, מה שלומך?"

"מי אתה?"

"רון זהבי" אמר וחייך חיוך ממזרי

"מה.. אבל איך?"

"אני דוד שלהם,אח של אבא שלהם"

"ומה אתה רוצה ממני בדיוק?" ירקתי בעצבים

"קודם כל שתתנהגי בכ.."

"כבוד?אתה חטפת אותי! שום כבוד ושום נעליים אתה יכול לחלום על זה"

"אני רואה מה רפאל מצא בך" אמר והתיישב מולי

"טוב מה אתה רוצה ממני??"

"בואי אני אספר לך סיפור שבסופו של דבר את תביני. הכול התחיל לפני הרבה שנים כשאני ואביאל היינו ילדים בני 18 שעוד מעט צריכים להתגייס,יום לפני הגיוס שאני התקבלתי למגב ואביאל התקבל לעוקץ הגיעו אלינו הביתה שני אנשים לבושים בשחור, הם היו מפחידים מאד הם נכנסו ירו באמא שלנו ואני והוא נשארנו המומים אביאל רצה להרביץ להם אבל זה היה בלתי אפשרי…הם היו חזקים יותר מאיתנו אחד מהם תפס את אביאל ולחש לו משהו והשני תפס אותי ואמר שאם אני רוצה לחיות שאני צריך להצטרף למשפחת פשע וכך גם אביאל. אחרי כמה זמן גילינו שהם אחים ואז הערב הארור קרה" הוא נשם כאילו נזכר בערב הזה, הסתכלתי עליו בסקרנות לשמוע עוד ואז אחרי כמה רגעים הוא המשיך

"ערב אחד האחים רבו ביניהם ממש חזק ובאבא שלהם גייק העיף בן אחד שנקשרתי אליו מאד הוא העיף אותו מהבית והבן מלמל שהוא ייפגע בכל מי שיתעסק או יתקרב למשפחה הזאת ויעשה לה חיים מרירים, הוא אסף את חפציו אוני הלכתי איתו, ניסיתי לשכנע את אביאל לבוא איתי אך הוא סירב והיה בצד של האח והאבא בערב הזה איבדתי אח, משפחה אחת נהפכה לשתי צדדים של אויבים והערב שבו האחים התחילו את שנאת חיי אחד כלפי השני….ועכשיו אחרי כמה שנים שכולם חשבו שהאח לא יקיים את הנדר הוא קיים אותו" הוא אמר והסתכל עליי עם חיוך שהראה שהוא חצי עצוב חצי שמח

"אם אתה כ"כ שמח שהוא קיים אותו למה אתה מראה לי אחרת?" שאלתי

"אני…אני רוצה לעזור לאח הזה אחרי הכול הוא היה הכי קרוב אליי בשנים האחרונות בזכותו אני עכשיו מי שאני!"

"רוצח, מפגר, שקרן, ציני וסתום?" שאלתי עם חיוך ציני וצחקתי (וואה עליה- הערת הכותבת).

"חוצפנית! צריך להגיד לרפאל שילמד אותך נימוסים"

"פחח עוד אותי להזכירך אתה זה שפאקינג חטפת אותי! אתה בן אלף!"

"בר סתמי ת'פה המטומטם שלך עד שלא יהיה לך משהו חכם להגיד"

"אז גם אתה תשתוק" משכתי בכתפיי

"אל תשחקי איתי כפרה, לא כדאי לך" אמר ושידר אל עיני אש גמעתי רוק והחלטתי לשתוק, אני עוד רוצה לחיות.

"טוב בואי נשחרר אותך מהכיסא המפגר הזה" אמר ושיחרר לי את החבלים חייכתי חיוך סגור

"אוקיי יש בדירה 4 חדרים שלי, של אלכס (האח),שלך וחדר ארונות יש פה מטבח שתי מקלחות,המקלחת שצמודה יותר לאחד החדרים שלך והחדר כמובן שלך יש בה כל מה שאת צריכה, אם את רעבה תפתחי את המקרר ותמצאי משהו לאכול." אמר והלך לסלון

הלכתי לראות את הדירה ה 'נחמדה' הזו. טוב אני חייבת להודות היא באמת יפה.

אוקיי אמאלה זה מושלם אבל הבית שלי יותר יפה חחחח

הלכתי למקלחת להתקלח. אז הלכתי לחדר פתחתי את הארון והייתי בהלם שהיו שם בגדים:

עשיתי את התסרוקת הזאת

והלכתי למטבח לאכול משהו פתחתי את המקרר והוא היה מפוצץ שזה באמת הפתיעה אותי כי הרי הם כל הזמן מזמינים אוכל או שאוכלים במסעדות..

ראיתי קוסקוס עם ירקות שנראה טעים מצאתי פחית פאנטה וחיממתי את הקוסקוס ואז רון נכנס למטבח הוציא מהמקרר קולה ושתה מהבקבוק ככה(ועוד לא אין נימוסים)

"ועוד לי אין נימוסים" צחקתי,הוא החזיר את הבקבוק התקרב אליי ככה שהייתי בין ידיו ולחש לי

"אה אה" אמר ונשק לי לראש והלך… מה קרה פה הרגע… צפצוף המיקרוגל העיר אותי, פתחתי אותו לקחתי את הצלחת והתיישבתי על האי הזה או משזה לא יהיה.

אכלתי את האוכל שהיה ממש ממש ממש טעים! ופתאום נכנס מישהו לדירה כנראה אלכס

"מה קורה?" שאל את רון

"מצוין איך היה?"

"אחלה עוד גופה באדמה בסוף לא יישאר מקום אני אומר לך" אמר והם צחקו ואני בינתיים שטפתי את הצלחת.

נכנסתי לסלון והסתכלתי על אלכס שהעביר בי מבט מאד בוחן

"אהלן בר"

"מה אתה ערס?"צחקתי

"שתקי, מה זה ההורים לא לימדו אותך נימוסים או שצריך להגיד לרפאל ללמד אותך?"

"סתום אין לך שום זכות לדבר אליי ככה אפילו שאני תקועה פה!" אמרתי והתקרבתי אליו טוב הוא גבוהה מאד שני ראשים מעליי

"סליחה גמדה לא התכוונתי להעליב" אמר והוא ורון פרצו בצחוק התעצבנתי ממש אבל ואז כמו כל בחורה לא נורמאלית ושמחפשת מוות נתתי לו סטירה ובואו נגיד שלי זה כאב יותר משלו

"מה את מרימה יד על א…" התחיל להגיד ואז סתם

"על?" שאלתי

"לא משנה…עוד פעם אחת את תנסי להעיף לי סטירה את תסבלי אני מבטיח לך!" הוא משהו מסתיר אני מריחה את זה

"ממש מפחיד אותי…" אמרתי הסתובבתי והלכתי לחדר אך הוא דחף אותי לקיר כך שאני עם הגב אליו

"נשמה תתחילי לקלוט שאת חייבת לתת לנו כבוד למה אנחנו לא מסבנים אותך בסיפורים של תיזהרי אנחנו נפעל אל תכריחי אותנו לעשות את זה!" ועם כל מילה הוא חיזק את האחיזה והתחלתי לבכות

"תעזוב אותי" בכיתי כבר הוא ראה את זה שחרר אותי והשפיל מבט כאילו אמר לעצמו שעבר את הגבול

רצתי לחדר וטרקתי את הדלת התיישבתי על המיטה והתחלתי לבכות למה כל זה מגיע לי למה???!!!!

אני רוצה את רפאל אני רוצה שהוא יציל אותיי.

בינתיים בסלון שמעתי רעשים ודיבורים.

נ.מ. אלכס

אני פאקינג בן אלף לא אני דפוק מטומטם אני חייב לשמור יותר על עצמי אסור לי לפגוע בה אסור!

"אני בן זונה" מלמלתי

"אתה צריך להיזהר איתה יותר.. " רון אמר

"אני יודע! אני לא יכול לראות אותה בוכה!"

"לך אליה אתה חייב להרגיע אותה"

שתקתי והלכתי לחדרה היא ישבה עם הראש על הברכיים וחשבה על משהו, ראיתי את האיפור שלה נמרח ועיניה אדומות מהדמעות

"אני מצטער לא רציתי להכאיב לך… מבטיח שזה לא יקרה יותר" אמרתי והתיישבתי מולה ישיבת צפרדע

"למה אתה כ"כ נחמד אליי מה אתה מסתיר ממני?" חכמה היא

"בהמשך תגלי…" אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט שניסתה להבין

קמתי מהרצפה

"תישני תאגרי כוחות" היא עשתה כדברי ונכנסה למיטה מתחת לסמיכה

"לילה טוב גמדה" אמרתי ונישקתי לראשה היא עצמה עיניים ונירדמה

יצאתי מהחדר והלכתי למטבח לאכול משהו

"רון רוצה פיצה?"

"כע אחינו" אמר וחיממתי לו

"איפה הילדה?"

"ישנה תהיה בשקט" ציוויתי עליו

הוא חייך והתיישב על האי

"מה עם רפי? או אביאל?"שאל

"עדיין כלום הם כנראה חושבים מי זה חטף אותה"

"חחח שיהיה להם בהצלחה"

"הם יצטרכו זאת"

הוצאתי את הפיצות ושמתי לו מולו והתחלנו לאכול

"נצא למועדון היום?"שאלתי

"זורם כפרה" אמר לי

התארגנו כתבתי לבר שאנחנו יצאנו ושנחזור מאוחר.

נ.מ. רפאל

איפה היא איפה אני התקשרתי אליה מלא פעמים ואנידואג אני כ"כ דפוק הייתי צריך לתפוס אותה ולחבק אותה חזק ולא להתנהג כמו דביל

"רפאל אנחנו תפסנו קצה של חוט, חטפו אותה ולא תאמין מי" אבי אמר

"תן לי לנחש רון ואלכס"

"איך ידעת?"

"ניחשתי, ניזכרתי שאלכס הבטיח לנקום לפני 5 שנים וכנראה ככה הוא מקיים את הנדר.." התעצבנתי

אין מצב שמישהו יגע בבר אם הם נגעו בה בקצה האצבע אני אשחט אותם בידיים ריקות ובלב קר.

"אנחנו נימצא אותה נעשה את כל המאמצים אל תדרג בני הכל יהיה בסדר אני מבטיח לך!"אמר וחיבק אותי

"תודה אבא באמת! כל פעם שתדעדכן תגיד לי גם"

"סגור" אמר ויצאתי מהמשרד שלו ואלי ולאיאור ישבו בסלון

"יש חדש?"

"לא"אמרתי נאנח ומתיישב על הספה

"נמצא אותה ונשחוט אותם אל תדאג"אלי אמר

"תודה כפרה על העידוד"

"אם נמצא את הדירה שלהם אפשר להכנס לשם לחטוף אתה אבל זה לא יהיה קל" ליאור אמר

"גם אם נמצא את הדירה המזויינת הם יחכו לנו עם החיוך המזדיין שלהם ובטח יגידו שאם לא נלך הם יפגעו בבר"התעצבנתי הייתי עייף מהכל כוסעמקקקקקק אני רוצה את ברר אני חייב אותה!!!

"תעלה לישון אתה עייף מחר תקום ונחשוב מה לעשות" ליאור הציע

"טוב בסדר לילה טוב" עליתי וחשבתי מה עם בר אני פוחד שפגעו בה אני לא רוצה לדעת מה היא עברה מא דלא רוצה כשנימצא אותה אני לא אעזוב אותה בחיים לא משנה מה!