noalovejb6
אז לוק עוזב,מה אתם אומרים? הוא היה צריך להישאר או לעזוב? אני למשל חושבת שלמרות שלעזוב זה הדרך הקלה, הוא היה צריך להישאר ולפתור את כל הבעיות שהיו לו כדי שהוא באמת יצליח לעבור הלאה בלי כל הזמן לחשוב על הסוף הפתוח שהוא השאיר בסידני,

he looks so perfect- פרק 14

noalovejb6 01/04/2015 814 צפיות 5 תגובות
אז לוק עוזב,מה אתם אומרים? הוא היה צריך להישאר או לעזוב? אני למשל חושבת שלמרות שלעזוב זה הדרך הקלה, הוא היה צריך להישאר ולפתור את כל הבעיות שהיו לו כדי שהוא באמת יצליח לעבור הלאה בלי כל הזמן לחשוב על הסוף הפתוח שהוא השאיר בסידני,

התעוררתי מצליל השעון המעורר, השעה הייתה ארבע לפנות בוקר.
אני מתרגש כל כך לקראת הטיסה.
המזוודה שלי מוכנה כבר, עומדת בפינת החדר.
לבשתי טי שרט שחורה ארוכה עם הדפס וסקיני ג'ינס שחור, כשסיימתי להתארגן ירדתי במדרגות.
אמא ישבה במטבח ולידה ישבו ג'ק ובן,הם כולם הסתובבו כששמעו את צעדי.
נכנסנו כולנו למכונית והתחלנו לנסוע לכיוון שדה התעופה.
כשעגנו לשדה התעופה, אימא, בן וג'ק יצאו מהמכונית ועזרו לי להוציא את המזוודה מתא המטען של המכונית, הם חבקו אותי ואמרו לי להקשר כשאני מגיע ללוס אנג'לס.
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הבדיקות הביטחוניות לקראת העליה למטוס.
כשהגעתי לדיוטי פרי קניצי קפה ומיד אחר כך הלכתי להתיישב באיזה פינה, מחכה לעלות למטוס.
השעה עכשיו הייתה כמה דקות לשש לפנות בוקר, בזמן ששתי עוד לגימה מהקפה שלי קיבלתי הודעה מאשטון.
'היי לוק,
אני יודע שאתה כבר בטח על המטוס ושתקרא את ההודעה רק כשתגיע ללוס אנג'לס אבל בכל זאת החלטתי לכתוב אותה עכשיו.
אני לא מצליח להרדם הלילה, נשארתי ער חושב עליך, ואני כבר מתגעגע אליך.
אני רק רוצה לומר לך שאני באמת חיבבתי אותך, דיי ברור שיותר מידיד, והאמת שהייתה בי תקווה שיקרה בנינו משהו כי אני יודע שאתה מרגיש אותו הדבר,אבל מכיוון שאתה עובר לצד השני של העולם זה די לא אפשרי.
בכל מקרה, אני מקווה שתשמור על קשר ומאחל לך בהצלחה, אוהב אש .'
חייכתי ושלחתי לו בחזרה, ' עוד לא עליתי למטוס, תודה אש.
ורק שתדע, אני גם מחבב אותך יותר מידיד, אני מתכוון, אני אוהב אותך.' .
הו גאד הרגע התוודיתי בפני אשטון שאני אוהב אותו.
"כל הנוסעים בטיסה 445 ללוס אנג'לס מתבקשים לעלות למטוס מיציאה C, תודה." הקריזה קראה.
קמתי מהספסל שליו ישבתי והתקדמתי ליציאה C בזמן שאני זורק את כוס הקפה הריקה לפח ומכבה את הטלפון שלי.
עליתי למטוס מתיישב בכיסא שלי ליד החלון, אחר כך אישה בסביבות גיל השלושים התיישבה לידי עם בנה בן השנתיים.
הטיסה הייתה סיוט, הילד לא הפסיק לבכות והישיבה הממושכת נמאסה עלי והפכה אותי לחסר סבלנות.
ירדתי מהמטוס הכי מהר שיכולתי, והזדרזתי לצאת משדה ולתפוס מונית.
השעה בלוס אנג'לס הייתה 2 לפנות בוקר ואני הייתי עייף מאוד.
כשהגעתי למלון הלכתי לכיוון הקבלה, "שלום, אני לוק המינגס, הזמנתי חדר כאן." אמרתי לפקידה בקבלה, הסתכלתי מסביבי, המלון לא היה מפואר במיוחד אבל הוא היה נחמד,
"אממ.. חדר 334, נכון?" שאלה,
"כן." עניתי והיא נתנה לי את המפתח לחדר ואמרה "קומה 3, מצד ימין למעלית.".
נכנסתי למעלית, לחצתי על הכפתור שעליו הייתה כתובה הספרה 3, כשהגעתי לקומה השלישית, יצאתי מהמעלית הולך לצד מין שלה בדיוק כמו שהסבירה הפקידה.
"328, 330, 332, 334…" מלמלתי והכנסתי את מפתח החדר למנעול הדלת, פותח אותה ונכנס לחדר.
מצד ימין לדלת היו שירותים ומקלחת, ומצד שמאל היה ארון בגדים.
בהמשך החדר הייתה מיטה זוגית צמודה לקיר הימני, מולה צמוד לקיר השמאלי היה שולחן כתיבה קטן, וטלוויזיה שהייתה על שידה קטנה שאכסנה בתוכה את המקרר, ספה זוגית הייתה ליד המיטה ומולה שולחן קפה קטן, ושם הייתה דלת זכוכית שהובילה למרפסת וכוסתה בווילון לבן.
זרקתי את המזוודה באמצע החדר ונשכבתי על המיטה.
הדבר הראשון שאני הולך לעשות בלוס אנג'לס הוא לישון!


תגובות (5)

הוא היה צריך להישאר עם אשטון :

01/04/2015 14:58

נווווו את מעצבנת אותי למה הוא עזב הוא צריך לפתור את הבעיות שלו תמשיכי יפה

01/04/2015 15:25

    לומר את האמת, עשיתי את זה רק כדי לעצבן אותך!

    01/04/2015 15:37

*תופסת אותך מהצוואר*
*מושיבה אותך מול המחשב*
*דוחפת את הראש שלך למקלדת*
אני דורשת המשך מייד ועכשיו.

01/04/2015 23:19

    זה עוד הפרקים המוכנים, אני במחסום כתיבה כבר שלושה שבועות כמעט…

    02/04/2015 03:04
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך