I don't know what to do פרק 3

נכנסתי לכיתה, המורה אמרה: "מה פתאום את מא…. אה! את הילדה החדשה אמה? בואי כנסי!" תיקנה את עצמה. "בואי תציגי את עצמך, קוראים לי בלה" היא נראתה נחמדה למדיי.
"היי כולם,קוראים לי אמה" אמרתי בחשש ובשקט. הרבה תלמידים התלחששו.
"או קיי אמה,עכשיו כל תלמיד/ה בכיתה י"א 7 יציג את עצמו." אמרה בלה.

היו הרבה בנות ששמן "אליסון" והרבה בנים ששמם "אדוארד" ועוד הרבה שמות כמו:
אן, אנג'לה,אנדרו, אנטוני, אנטוניה, אניה, אנסטסיה, ארו, ארין, אשלי, וכ'ו… (כל השמות התחילו באלף, כי ככה חילקו את הכיתות… גם אני עד היום לא מבינה את זה. כנראה שכך היה נהוג בבית הספר הזה)
נער אחד ממש בלט לי בעין, איתן-היה שמו.

שער שחור קצר,עם פוני על הצד, פשוט מושלם, גבוה, רזה,עיניים ירוקות בוהקות, לרגע חשבתי שאני פשוט, פשוט… אני לא יודעת איך להסביר את זה, יכול להיות שזו אהבה מבט ראשון? אפשר להתאהב במישהו בלי להכיר אותו? זה לא דבר שמתאים לי.
____________________

בלה עצרה אותי ממחשבותיי, "אמה, אמה, על מה את חושבת כל-כך הרבה זמן?? איפה את רוצה לשבת?"
"את יכולה לשבת ליד מי שיושב לבד" אמרה.

הסתכלתי על כולם, וראיתי שיש כמה נערים ונערות שנראים נחמדי למדיי שיושבים לבד, הסתכלתי שוב, ואני רואה שאיתן יושב לבד! ישר רציתי להגיד, "ברור שליד איתן!" אבל התאפקתי, אני לא יכולה לעשות לעצמי כאלה בושות.
"אשלי, אוכל לשבת ליד אשלי בבקשה?"
"אשלי, זה בסדר מבחינתך?" שאלה בלה.
"בטח!" היא ענתה.

היה מאוד נחמד לשבת ליד אשלי, היא מקסימה!

________________עבר שבוע_________

לאיתן, לא כל-כך אכפת ממני.
ולדין, מאוד. לפחות ככה חשבתי.

ישבתי על הספסל מחוץ לבית הספר, "טוב,עברת שעתיים בהצלחה,
שעה הבאה הסטוריה, תכיני את עצמך" אמרתי לעצמי.

לפתע נפל עליי משהו- לדעתי זה היה כדור כדורסל אני לא ממש זוכרת, "יופי" אמרתי לעצמי..

אני מסתכלת, ורואה את איתן רץ לעברי… ממש התרגשתי, חשבתי מה להגיד לו, חשבתי גם מה הוא רוצה, רגע בעצם הוא רץ אליי? הרבה מחשבות הדהדו לי בראש…
מצד שמאל רץ אליי דין, "מה הוא קשור?" שאלתי את עצמי..
חשבתי המון מחשבות, אני חושבת שזה היה הזמן הכי ארוך שחיכיתי שבעצם היה ממש,כמה שניות.
שניהם באו ואמרו ביחד: "את בסדר?"