I hate my life ;/ פרק שישי

הרמתי אותה וחשבתי שלעצמי: פאק אני לא מאמין ששכחתי לקחת אותה אם הייתי לוקח אותה בזמן זה לא היה קורה!!!!!! נסעתי הביתה, ראיתי שהיא עדיין מעולפת לקחתי אותה לחדר שלה ושמתי אותה במיטה שלה, יצאתי החוצה והלכתי בנתיים לצוד, חזרתי הביתה היא עדיין הייתה מעולפת היה כבר מאוחר אז החלטתי ללכת לישון…
באמצע הלילה קמתי מהצרחה של שחר רצתי לחדר שלה וראיתי אותה יושבת במיטה שלה ומתנשפת, באתי אליה ואמרתי לה ״הכל בסדר אל תדאגי, את מוגנת פה״ היא אמרה ״פשוט תלך הכל בגללך״ הייתי בשוק קמתי והלכתי משמה, הרגשתי כל כל אשם, התקשרתי לראש הערפדים בישראל (נקרא לו יאיר) הוא ענה לי ושאלתי אותו ״מתי תגיע לפה?!״ הוא אמר לי ״בעוד שבועיים״ עניתי לו ״אתה לא יכול לבוא יותר מוקדם אני לא יכול לסבול אותה יותר!!!!״ הוא אמר ״לא אני בא עוד שבועיים ביי״ ניתקתי ועליתי למעלה ונרדמתי….
-מנקודת המבט של שחר-
חלמתי על אורן ואיך שהוא פתאום תוקף אותי באמצע הרחוב ועל אלון המניאק ששכח לאסוף אותי התעוררתי בצרחה, תוך שתי שניות אלון היה בחדר שלי הוא ניסה להרגיע אותי אבל העפתי אותו ממני, הוא חזר לחדר שלו ואני הצלחתי להירדם, בבוקר התעוררתי כי מישהו ניער אותי ראיתי את אלון מולי הוא אמר לי ״תקומי את לא רוצה לאחר״ קמתי ואמרתי לו ״נוו צא מהחדר!!!!!!״ הוא יצא, התקלחתי התלבשתי, ירדתי למטה הכנתי לי אוכל וסנדוויץ לבית ספר, נכנסתי לאוטו ואלון הסיע אותי הוא לא אמר מילה כל הדרך, יצאתי מהאוטו ונכנסתי לתיכון, הגעתי לכיתה ישבתי שמה ואורן הגיעה והתיישב לידי, הייתה שתיקה מביכה ואז הוא אמר ״אני ממש מצטער הייתי שיכור לא התכוונתי״ לא עניתי לו בסוף השיעור הלכתי למורה ואמרתי לה ״אני יכולה בבקשה לעבור מקום?״ היא אמרה לי ״לא אין מקומות וראיתי את הציונים שלך גבוהים את יכולה להשפיע על אורן״, יצאתי החוצה וראיתי את אורן מחכה לי במסדרון, התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת הוא עצר אותי ואמר ״אמרתי לך שאני מצטער כמה את יכולה לכעוס עליי?!״ אמרתי לו והיה לי פוקר פייס על הפנים שלי ״כמה שבאלי״ הוא תפס אותי ביד וסובב אותי קרוב אליו, הזכיר לי את אתמול והוא אמר ״אני מצטער״ אמרתי לו ״תעזוב אותי״ והלכתי משמה…