Wicked game- פרק 8

פרק 8: אקסית

חזרנו מארוחת הערב אצל משפחתו של נתנאל, כמו שצפיתי את הארוחה היא לא הייתה מוצלחת או מצחיקה ושוב נקלעתי לעימות עם אימו בזמן שנתנאל עומד באמצע חסר אונים, הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אני לא הולכת.
״אני מצטער,״ נתנאל אמר כשנכנסנו לבית, שיחררתי את הקליפס מראשי ושיערי התפזר.
״זה בסדר,״ שיקרתי. הייתי אותחת מכיס אבל לא רציתי לעשות סצנה בפני נתנאל, הוא טס מחר ואני לא רוצה שניפרד לשלום בטעם רע אלא בגעגוע ונשיקה.
״אני הולך לישון את באה?״ הוא שאל ונדתי בראשי, הבית היה מטונף והייתי צריכה קצת זמן לעצמי בכדי להירגע.
נכנסתי איתו לחדר בכדי להחליף לפיג׳מה נוחה ולתת לו נשיקת לילה טוב כמו ילד קטן.
יצאתי מהחדר וסגרתי את הדלת אחריו בכדי לא להפריע לו.
המחשבה שמחר הוא טס ביאסה אותי ולרגע ממ הצטערתי שלא הסכמתי לנסוע איתו, זה יכל להיות חודש מדהים שלי ושלו לבד.
התחלתי לשטוף את ערימת הכלים בכיור ותהיתי לעצמי, אם אני לא הייתי גרה בבית הזה לאן ההר הזה היה מגיע?
דלת חדרו של בן נפתחה והוא יצא משם, הוא היה בדרכו לשירותים אך כששם לב אליי הוא שינה את מסלולו ובא למטבח. ניסיתי להתעלם, בחיי שניסיתי אבל רק הנוכחות שלו גרמה לי להפסיק לנשום בקצב סדיר.
לפתע בן נצמד אליי מאחורה והשתנקתי, לא יכולתי לזוז. החזה שלו נצמד לגבי והבליטה הקטנה במכנסי הייתה צמודה לגב התחתון שלי.
״אתה… אתה צריך משהו?״ שאלתי מגמגמת, הייתי כה נבוכה שלחיי שרפו מרוב הסומק.
בן שלח את ידו לארון המטבח שהיה מעל הכיור ופתח אותו, הוא הוציא דגני בוקר בריאותיים וסגר את הארון.
״לקחתי את מה שהייתי צריך,״ אמר והרגשתי את נשימותיו על צווארי, הוא הניח נשיקה מתגרה עליו וחזר לחדר.
הנחתי את ידי על המקום המעקצץ ולקחתי נשימה עמוקה. זה לא בסדר מה שהוא עושה.

״אתה יוצא?״ שאלתי את נתנאל שכבר הניח את המזוודות בכניסה, התקרבתי אליו ורכסתי את הג׳קט שלו עד לצוואר.
״קר בחוץ,״ מלמלתי והוא חיבק אותי אליו.
״אני אתגעגע אלייך יפה שלי,״ הוא אמר ונישק אותי ברכות.
״גם אני אתגעגע אלייך.״
בעצם רוב הזמן אני אנסה להתחמק מבן מה שיעסיק אותי הרבה יותר מגעגועים אליך. וכשאתה לא תהיה כאן זה יהיה קשה הרבה הרבה יותר ממה שזה כבר עכשיו.
״יאללה.״ חיככתי את ידי בג׳קט שלו, ״שלא תאחר לי.״ נישקתי אותו עוד פעם אחת ובדיוק בן יצא מהחדר, כנראה התעורר משינה.
״שמור לי עליה?״ נתנאל שאל את בן.
״ברור,״ אמר בן ונתן לו כיף גברי כזה, חייכתי לעצמי. זה היה כזה אירוני שהוא סומך עליו כל כך ובן מתנהג כמו שהוא מתנהג מאחורי הגב שלו.
נתנאל העביר את ידו בשיערי בפעם האחרונה ויצא מהדירה, סגרתי ונעלתי את הדלת אחריו והתיישבתי בספה שבסלון כשאני מתכסה בשמיכת הצמר עד לצווארי ובן התיישב בקצה השני של הספה.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי והוא חייך.
״יש לי חודש שלם איתך, לבד,״ הוא אמר בערמומיות כזו, נדתי בראשי וחזרתי להביט בטלוויזיה.
״תחזור לישון,״ פקדתי בעצבנות והוא ליטף את רגלי, רעד חזק עבר בעמוד השידרה שלי. נכנעתי והנחתי את רגליי על ברכיו.
״יש לי כל כך הרבה דברים לעשות בחודש הזה,״ סיפרתי ופיהקתי עמוקות, השעה הייתה שלוש ועשרה והעייפות הרגה אותי.
״מה יש לך לעשות?״ שאל בסקרנות.
״נופר נתנה לי יותר מדי משימות, אני צריכה לחפש ריצוף, צבע, מחשב חדש ועוד כל כך הרבה דברים,״ אמרתי ביאוש ונאנחתי.
״אני אעזור לך,״ הציע והנהנתי בהסכמה, הייתי צריכה עזרה, והרבה עזרה.
״לילה טוב,״ אמרתי בעייפות ונישקתי את לחיו.
״לילה,״ מלמל ונשכב על הספה.

״היי מה אתה עושה פה?״ שאלתי כשהתעוררתי וראיתי את בן במטבח מכין לעצמו קפה.
״אני יודע שאת לא עובדת אז הנחתי ששנינו נוכל לטייל קצת היום,״ אמר בקלילות ומזג חלב אל הקפה.
״רעיון טוב,״ אמרתי ופיהקתי, ״תעזור לי גם לבחור כל מיני דברים לחנות,״ הוספתי וניצוץ של התלהבות צץ בי. יום כיף עם בן, חלום.
״לכי צחצחי שיניים,״ הורה לי ובדרכו לסלון טפח על התחת שלי בקלילות, העפתי את ידו ממני ונעצתי בו מבט זועם. כשנכנסתי למקלחת נשכתי את שפתי התחתונה בהתרגשות ועפתי לעשות את סידורי הבוקר במהירות.
עכשיו כשנתנאל לא נמצא יהיה לי קשה הרבה יותר להתנגד לבן, זונה מופקרת שכמותי.
לאחר שצחצחתי שיניים נכנסתי לחדר שלי ושל נתנאל ושלפתי לי בגדים קלילים ליציאה.
אני באמת הולכת להסתובב עם בן, היה לו כל כך קל להציע שנצא והלב שלי פשוט דפק כל כך חזק שלקח לי חצי שעה להירדם.
״אני מוכנה.״ יצאתי בזמן שאני קושרת את שיערי בגומיה ובן ישב על אחד מהכיסאות ושתה עדיין את הקפה שלו, התיישבתי על ידו ושתיתי מכוסו לגימה קטנה, הקפה כבר הספיק להתקרר מעט והחמצתי את פניי מהגועל.
״נצא?״ הוא שאל והניח את הכוס בכיור, חטפתי את ג׳קט העור שלי מעל הספה, בן הושיט את ידו והבטתי בו בהיסוס עד שנתתי לו גם אני את ידי, הוא שילב את אצבעותינו והלכתי אחריו אל עבר הדלת. אלוהים, היד שלו כל כך גברית.
״לאן הולכים?״ שאלתי כשנכנסתי אל המכונית של בן, חגרתי ובן התניע את המכונית.
״היעד הראשון שלנו זה מקום שיש בו אוכל,״ אמר ולחץ על דוושת הגז.
הבטתי בו והנחתי את ראשי על החלון, חודש שלם איתו לבד, עם האהבה הראשונה שלי. אני חייבת לא לפשל, אני רוצה שזה יהיה חודש טוב של ידידים טובים.
״את עייפה?״ בן שאל, העביר בי מבט חטוף וישר החזיר את מבטו לכביש.
״לא, סתם מחשבות,״ עניתי בשקט והמשכתי להביט על העצים בחוץ.

״הגענו,״ הכריז ויצאתי מהמכונית, רוח קרירה הכתה בי והעיפה את שיערי על פניי, כמה שניסיתי להסיט אותו כך הוא הסתרבל ונקשר.
״וואו נהיה קר,״ בן אמר וחיכך את ידיו אחת בשנייה, הנהנתי בהסכמה ורכסתי את ג׳קט העור שלי עד לצווארי. בן תפס בידי ומשך אותי אל זרועותיו.
״חום גוף של אדם אחר יותר מחמם מכל מעיל בעולם,״ הוא לחש באוזני ועצמתי את עיניי. הזרועות שלו באמת חיממו אותי והמגע של עורו גרם לי לדפיקות מוגזמות של הלב.
״אני בטוחה שהמזגן בבית הקפה מחמם יותר,״ התחכמתי והתקדמנו במהירות אל עבר בית הקפה.
כשנכנסנו המארחת ישר הושיבה אותנו על יד חלון הזכוכית הגדול והגישה לנו תפריטים, היה קשה להתעלם מהמבטים שבן תקע בתחת שלה. תינוק מגודל.
״בן,״ דיקלמתי ומחאתי כף אל מול עיניו, הוא ישר התפקס וחייך חיוך מתנצל.
״טיפש.״ נדתי בראשי ופתחתי את התפריט. גוועתי ברעב ולרגע שקלתי ברצינות להזמין את כל התפריט.
לבסןף הזמנתי את שקשוקת הבית שלהם ובן הזמין ארוחת בוקר, סגרתי את התפריט והבטתי בבן שהיה שקוע במזג האוויר שבחוץ. אין ויכוח העיניים שלו הן הדבר הכי יפה שראיתי, הן היו כל כך יפות שרציתי להוציא אחת ולשמור אותה בצנצנת משלי.
״אז מה,״ הוא אמר ותקע את מבטו בשלי, ״יש לנו חודש לבד.״ חייך חיוך צדדי קטן אך קטלני, גיחכתי והשפלתי את ראשי.
״א-אה,״ הסכמתי וחזרתי להסתכל עליו.
״הבטחתי לנתנאל שאני אשמור עלייך,״ הזכיר לי וגיחכתי שוב אך הפעם בזלזול.
״ועד כמה אתה מתכוון לקיים את ההבטחה הזו?״ הטיתי את ראשי לצד בשאלה והרמתי גבה ספקנית.
״זה מבחן ממש טוב לבחון את הגבולות שלי,״ ענה ברצינות ושיחק על המלחיה שהייתה על שולחן העץ.
תהיתי למה הוא מתכוון, איכשהו פירשתי את זה לכך שיהיה לו קשה לעמוד בפניי.
המלצרית הגישה לנו את האוכל וחתכתי חתיכה מהלחם המלא שלו, טבלתי אותו בשקשוקה והכנסתי לפי. לעסתי בהנאה מוגזמת ועצמתי את עיניי ובן גיחך.
״לאן נלך אחר כך?״ שאל אותי ומשכתי בכתפיי כלא יודעת. בתכנון אני אמורה היום לראות ריצוף חדש לחנות, אני ונופר סיכמנו על פרקט והיא נתנה בי את האמון שלה שאני אבחר פרקט יפה.
״אני צריכה לבחור ריצוף,״ אמרתי ושתיתי מהמיץ המרענן.
״יש לי חבר טוב שיכול לעזור לנו בזה,״ הציע חייכתי כאות הוקרה, יש לי תחושה שזה יהיה יום טוב.

לאחר שסיימנו לאכול, בן שילם את החשבון, לקח את המספר של המלצרית שכנראה רק לשם מטרה של סטוץ לילי ויצאנו אל עבר המכונית שלו.
היה קר ועדיין ירד טפטוף קל שהספיק להרטיב מעט את שיערי ובגדיי, בן התהלך כמה צעדים לפני ואני השתרכתי מאחוריו.
״תגיד,״ קראתי ורצתי ריצה קלה בכדי להדביק את הפער בנינו, הוא נעצר והביט בי במבט מלא ציפייה.
״למה אין לך קשר רציני?״ שאלתי אותו בסקרנות, הוא גלגל את עיניו והמשיך ללכת בצעדי הענק שלו, רצתי שוב בכדי להדביק את הפער בנינו ושילבתי את אצבעותינו בכדי להאט אותו מעט. היד שלו הייתה כל כך חמה ונעימה לעומת הקפואה כקרח שלי.
הוא עדיין לא הביט בי או התייחס אליי אבל הוא עטף את כף ידי בידו הגדולה ומשך אותי קרוב יותר אליו.
״הלוואי והייתי מבינה אותך,״ אמרתי כמשאלה והוא גיחך.
״תבקשי את זה בתור משאלה ליום הולדת,״ אמר בציניות והוציא את המפתחות שבעזרתן פתח את המכונית, נכנסתי מהר אל תוכה וחיככתי את ידי אחת בשנייה בכדי להתחמם.
בן נכנס גם הוא והתיישב במושב הנהג, הוא פשט את הג׳קט שלו וזרק אותו אליי כך שהוא נשאר רק בחולצה ארוכה ודקה מעט.
״פעם הבאה תתלבשי טוב יותר, אני לא רוצה אותך חולה,״ אמר בסמכותיות.
״טוב אבא,״ אמרתי בזלזול ולבשתי את הג׳קט שהיה ענק עליי ודמה לשמלה חורפית במיוחד.
״עכשיו,״ אמרתי וחגרתי את עצמי, ״תספר לי למה הפכת לאיש של יותר מדי בחורות.״ הסתובבתי חצי סיבוב כך שאני נשענת על הצד ומביטה בו בציפייה.
בן היה הגבר הכי רומנטיקן שהכרתי, אני זוכרת את זה ומעניין אותי לדעת מה גרם לו להתהפך ככה.
הוא העביר בי מבט חטוף וחזר להביט בכביש.
״לא משהו שאני צריך לדבר עליו עם האקסית שלי.״ חיוך צדדי ערמומי נמתח על פניו וצחקתי.
״אני לא אקסית שלך!״ קראתי והכיתי את כתפו בכעס מתון.
״בטח שכן,״ החזיר בשעשוע וצחקתי. אקסית שלו, זה כל כך מוזר.
״עכשיו אנחנו ידידים אתה יכול לספר לי,״ לחצתי עליו והרגשתי ממש תחושה לא נעימה בבטן כשהבנתי שאנחנו עכשיו ידידים ולא יותר.
הוא ציקצק בלשונו ונד בראשו.
״בהזדמנות אחרת ילדה,״ התחמק ונאנחתי בעצבנות.
אם הוא אמר שלא צריך לדבר על זה עם האקסית שלו זה בטוח קשור לבחורה. אם זה קשור לבחורה שה איכשהו קשור לשיברון לב, אני אוציא את זה ממנו בדרך כזו או אחרת.

הגענו הביתה לאחר יום ארוך של בחירת ריצוף ודברים אחרים.
בן הציע להכין ארוחת ערב ואני בינתיים נכנסתי לחדרי בכדי להחליף בגדים, הנחתי את התיק על המיטה ופיזרתי את הצמה ששזרתי בדרך הביתה, הורדתי את המכניים ופשטתי את החולצה, את החזייה המציקה רציתי להחליף לגוזייה נוחה יותר לכן הורדתי אותה וזרקתי אותה לערימת הבגדים שהתערמה על הרצפה.
״תגידי את מעדיפה רוטב אדום או…״ בן נכנס לחדר ומיד הסתרתי את החזה שלי, הוא הביט בי עוד שנייה אחת והסתובב במהירות. הלב שלי צנח לרצפה, הרגשתי מובכת כל כך.
״אני מצטער.״ הוא כחכח בגרונו ויצא מהחדר, באותה השנייה שעטתי לדלת ונעלתי אותה.
״פאק,״ מלמלתי לעצמי ותפסתי בשיערי.
הכל כל כך דפוק בנינו.