” i’m beautiful in every single way”… – פרק 27

נ.מ ליאור –
"כול יום אני אראה אותך פה על הספה?!" אימא שלי אמרה כשהיא ניכנסה הביתה, יופי עוד חפירות על הראש.
"ביי." צעקתי לה ועליתי במדרגות למעלה. כשהיא מתחילה לחפור היא לא מפסיקה. אין לי זין לזה עכשיו.
"ליאור חכה רגע." היא קראה לי. תירו בי בבקשה.
"מה אימא ?" שאלתי אותה.
"תירגע, אני לא קראתי לך כדי להמשיך לחפור לך, כבר אמרתי לך מה אני חושבת." היא אמרה לי .כן שאני לא יכול לזרוק תעתיד שלי ככה סתם, שאני צריך ללכת לביהס ועוד זיבולי שכל שלא מעניינים אותי בשיט.
"כול מה שאני רוצה זה שתוציא בבקשה את ירדני מהגן, אני תשושה ועוד יש לי ברית של חברים על הראש." היא אמרה.
"בסדר." אמרתי לה. היא הייתה עם מבט מופתע על הפנים.
"תודה חיים של אימא, תעבור גם בסופר בדרך מה אתה אומר?" היא אמרה .
"מה אימא הפכת אותי לפיליפינית שלך, את רוצה אני יעשה גם פנלים, ישקה תעציצים בגינה." אמרתי לה. מטוב ליבי אני מסכים והיא מנצלת את זה כמו שאני מכיר אותה.
"לך לך תוציא אותה יעצלן." היא צחקה ואמרה.
"אני הולך להוציא אותה איך את יכולה לקרוא לי עצלן? אין את לא מעריכה אותי מספיק." אמרתי לה משחק אותה נעלב.
"אתה הנסיך שלי איך אני לא יעריך אותך, איך?" היא אמרה לי ולא הפסיקה לנשק אותי.
"טוב אימא הבנתי, ירדן מחכה לי." אמרתי מתחמק ממנה ועולה לחדר.
לבשתי חולצה שחורה של נייק ומכנס קצר, סידרתי תשיער בושם וירדתי.
הלכתי ברגל הגן שלה שתיי שניות מהבית, פתחתי תפלאפון שעד עכשיו הוא היה מנותק.
"נסיכה קטנה שלי." אמרתי לירדני כשהיא קפצה עליי.
"ליאור, באת להוציא אותי מהגן?" היא שאלה אותי.
"כן יפה שלי, אימא בבית מחכה לך." לקחתי תתיק שלה ושמתי אותו עליי ויצאנו מהגן.
"אני רוצה למתקנים שם, בבקשה בבקשה בבקשה " היא אמרה והתחננה אליי.
" בואי." אמרתי לה והיא קפצה בהתלהבות. היא רצה למתקנים ישבתי שם על הספסל. הסתכלתי על הודעות בפלא, הרמתי תראש שלי כדי להסתכל על ירדן, וראיתי אותה רצה למישהי.
"חכי רגע!" זאת הייתה נועה, איך שהיא ראתה אותי היא הסתובבה אחורה.
התגעגעתי אלייה, כול מה שרציתי זה לחבק ולנשק אותה, להרגיש אותה.
תפסתי את היד שלה וסובבתי אותה אליי.
"ליאור שחרר לי תיד, אני רוצה ללכת." היא אמרה לי כשדמעות מאיימות לצאת לה.
אני לא רוצה שהיא תבכה, אני לא רוצה שהיא תסבול, אני לא רוצה!! סאמק איך הרסתי את הכול איך ??.
"בבקשה אל תבכי, תני לי להסביר לך." התחננתי אלייה.
"שמעתי מספיק, אני לא יכולה להסתכל עלייך יותר." היא אמרה לי ושיחררה את היד שלה מהאחיזה שלי.
"בבקשה אל תגידי את זה." המשפט שלה שבר אותי.
"יצאתי מטומטם נועה, בבקשה תסלחי אני לא רוצה לאבד אותך, אני אוהב אותך." הצמדתי אותה אליי המצחים שלנו היו צמודים אחד לשני.
"זה מאוחר מידיי." היא אמרה לי והסתכלה עליי עם מבט מאוכזב ופשוט הלכה משם.
"אני אוהב אותך…" מילמלתי בכאב כשהיא הלכה לי.
איבדתי תדבר הכי חשוב לי, את האוצר שלי.
"כוס אמק!" צעקתי ובעטתי בספסל.

נ.מ רון-
"חאלס לשתות כבר ימטומטם!" צעקתי עליו ולקחתי לו את הבקבוק וודקה.
"נו תחזיר! בשביל מה קראתי לך כדי שתהרוס לי תסטלה?" הוא צעק עליי בחזרה.
"מה יעזור לך לשבת ולשתות תגידי לי, אני לא מבין אותך!" צעקתי עליו בחזרה והרחקתי ממנו תכוס שהייתה לו ביד.
"שום דבר כבר לא יעזור, היא פאקינג לא מסוגלת להסתכל עליי כבר." הוא צחק ואמר.
" אני איבדתי אותה .. איבדתי אותה…" הוא מילמל וטמן את הפרצוף שלו בידייו.
אני לא יכול לראות אותו ככה, כבר כמעט שבוע שאני לא מזהה אותו.
" תראה לה שאתה אוהב אותה באמת, אל תוותר! " אמרתי לו. עם הוא יוותר ויראה אותה עם מישהו אחר, המצב שלו יהיה יותר גרוע ממה שהוא עכשיו. זאת האהבה הראשונה שלו, הוא מזכיר לי בדיוק את עצמי שאיבדתי תאהבה הראשונה שלי. לא רוצה שהוא יעשה תטעויות שלי. למזלי הכרתי בחורה עוד יותר מדהימה, שלא יוצאת לי מהראש 24/7, באמת שלא יודע מה הייתי עושה בלי מאי.
" קל לך להגיד, אתה לא ראית איך היא ברחה ממני כאילו אני איזה מחלה." הוא אמר.
"לך תראה לה שאתה המחלה היחידה שהיא אי פעם תרצה להידבק בה, אני סופר לך עד שלוש עם אתה לא קם אלייה, אני בועט אותך לשם!" איימתי עליו. נישבע שאני יבעט בו, נימאס מזה אני רוצה את אחי בחזרה.
"מה אתה לא מבין בזה שהיא לא רוצה לראות אותי?" הוא אמר לי.
"1.."
"לא הולך, מספיק פגעתי בה לא רוצה להמשיך לפגוע בה."
"2 .. "
"טוב טוב הולך!"
"יפה. ועל הדרך תעבור בבית תתקלח, למה אתה מסריח מאלכוהל יסטלן."צעקתי לו. הוא הסתובב אליי עם חיוך והלך. הוא לא מבין איך הוא יודה לי אח"כ.