Just Give Me A Reason ♥ – פרק 22

אני לא מאמינה.
אני לא מאמינה.
אני לא מאמינה.
אני לא מאמינה שרועי, שהוא אשכרה האהבה הראשונה שלי מכיתה י', הנשיקה הראשונה שלי, הבן אדם הראשון ששכבתי איתו, בגד בי ככה.. עזבו, הייתי יותר שמחה אם הוא היה בוגד בי, אבל לעשות את זה??? לפרסם תמונות שלי במצב כזה?? פשוט למעוך לי את הכבוד ולשחק איתו מסירותתת! אז כן, התנשקתי עם דולב, וכן, באמת הרגשתי אליו משהו פיצי, אבל מפה עד ללצלם אותי ככה?? אין לך טיפה של לב??? אני לא יודעת ממי אני יותר נגעלת, ממני ששכבתי והתאהבתי בו או מהבן זונה הזה..
הרמתי את האייפון מהמיטה והסתכלתי שוב על התמונה. היא עלתה לפני פחות מעשר דקות, וכבר היו לה יותר מ150 לייקים, 5 שיתופים ו30 תגובות!! אומיגאד זה לא קורה לי!!
המזל שלי היה שהפנים שלי היו מטושטשות. יעני, לא טשטוש של פוטושופ, כנראה שבדיוק זזתי אז הפנים שלי היו מעוותות. אבל אם מישהו שמכיר אותי היה רואה את התמונה הזאת הוא היה מזהה ישררר!!
פתאום נפל לי האסימון.
פאק, אדיר!! אסור שהוא יראה את התמונה הזאת, הוא פשוט היה מאוכזב ברמות מטורפות ומי יודע מה הוא יעשה לרועי הבן אלףף הזה או אפילו לי..
ביטלתי את החברות בינהם, ניקיתי את כל ההיסטוריה של האינטרנט, מחקתי את האפליקציה של הפייסבוק, שיניתי לו את הסיסמה לפלאפון ונעלתי אותו לשעתיים. אין סיכוי שהוא יספיק לראות את התמונה הזאת לפני שאני ימחוק אותה..
עכשיו אני חייבת למצוא איזה גאון מחשבים בשעה הקרובה.. יש רק בעיה אחת – אני לא מכירה אף אחד כזה!! אבל אני יודעת שאחד החברים של אדיר מכיר מישהו כזה..
החברים היחידים של אדיר שאני מכירה אלה רון, שי ודולב. מרון אין סיכוי שאני יבקש, הוא מספר הכול לאדיר, שי היה מאוכזב ממני ברמות קשות ואני לא יכול להסתכל לו בעניים ורק דולב.. מדולב לא אכפת לי, וגם לו לא אכפת ממני, אזז.. כן, היה לי לא נעים אבל הוא לא היה מאוכזב ממני או משהו בסגנון, וזה מה שחשוב.
אני חייבת ללכת אליו.
קמתי מהמיטה למקלחת ושטפתי פנים, שלא יראו שאני בוכה.
שמתי על עצמי מעיל שענק עליי ב7 מידות וירדתי לסלון. אדיר והחברים שלו הסתכלו עליי.
"היי מה קרה?" אדיר נעמד מולי ושאל. לא, אין סיכוי שאני מספרת לו!!
"סתם רועי… אממ.. נפרד ממני בפייסבוק?" חירטטתי משהו ובקושי הצלחתי לא להתחיל לבכות. הוא מלמל קללה וחיבק אותי חזק. ברחה לי דמעה מהעין. התנתקנו.
"את רוצה שאני יבוא איתך לסיבוב ותספרי לי??" הוא שאל ואני חייכתי חיוך קטן ועצוב. הוא פשוט אח מדהים.
"אני לא יכולה לדבר על זה איתך, זה לא.. זה יהיה לי מוזר" אני פשוט תותחית בתירוצים, בכל מצב. "אני יכולה שדולב יבוא איתי?" שאלתי והוא עשה פרצוף חמוץ אבל בסוף קרא לו.
"מילה אחת לא במקום ואתה מת, הא? ותתנהג יפה" אדיר אמר לדולב ודולב רק הסתכל עליי בשאלה.
יצאנו מהבית ולקחתי ממנו את האייפון. התחברתי לפייסבוק שלי והראתי לו את התמונה.
"יאס על העולםםם איזה גוףףף יא ראביי" הוא אמר ושרק, "פייי מה הייתי עושה לה… מי זאת העלמה ומה שמה בישראל??" הוא שאל. בשלב הזה כבר לא הצלחתי להחזיק את הדעמות והתחלתי לבכות את הנשמה.
הוא כבר הבין.

"… יש לך מזל, הוא לא הספיק להפיץ את התמונות בצ'אטים וכאלה" גיא, הגאון מחשבים, אמר לי "ובמקרה אני מכיר את אח שלו, והוא בדק בפלאפון ובמצלמה שלו ולא היה שם כלום. אקיצרר, התמונה הזאת לא קיימת יותר ברשת, אלה אם כן מישהו שמר אותה או…"
"טוב מה אתה מלחיץ את הבחורה??" דולב צעק עליו אחרי שהוא ראה שאני מתחילה להילחץ, "שורה תחתונהה – מחקת את התמונות??" הוא שאל וגיא הנהן. חייכתי חיוך קטן.
"תודה, באמת" אמרתי לגיא והוא הנהן וחייך.
דולב התקרב אליי ומשך אותי מהכסא, "יאללה בואי, אחיך עוד שנייה מוציא שערות לבנות מלחץ" הוא אמר וחיבק אותי. "אהה ושבתאי, אתה עוד בקטע של הבלונדג'ה?" דולב שאל את גיא.
גיא המסיק והנהן. יאווו איזה מאמי הוא !!
"עליי אח שלי, עליי. לילה טוב" הוא אמר ויצאנו מהבית של גיא.
נכנסנו למכונית שלו.
"אז מה מוסר ההשכל יקירתי??" הוא שאל בשפה של מורות ואני צחקתי טיפה.
"לא להיכנס עם רועי הבנזונה למיטה?" שאלתי והוא עשה 'לא' עם הראש והתניע את המכונית.
"לאא, למדנו שדולב הוא מלךך" הוא אמר ואני התחלתי לצחוק, "ובנאדם מדהים, מצחיק וחכם"
"וגם מאוד צנוע.." מלמלתי צוחקת והוא חייך.
"פחח צנוע זה למכוערים, אני פשוט מושלםםם" הוא אמר ושנינו צחקנו. הוא הדליק רדיו, הייה את השיר "עוד" של נתן גושן. פתאום היה שקט.
"דולב.." נשמתי עמוק, "תודה, באמת שהצלת אותי"
"תמיד פה בשבילך" הוא אמר והסתכל עליי, "שולם??"
"שולם" חייכתי כמו סתומה והוא צחק ומשך אותי אליו. הוא נתן לי נשיקה קטנה בקודקוד של הראש והמשיך לסוע.
וואלה, הכול נמחק. בעצם לא הכול, זה עדיין היה תקוע לי בנשמה, לי ולעוד 256 אנשים שעשו לזה לייק.
אבל עכשיו זה לא מעניין אותי.
עכשיו יש לי את דולב.
דולב יעזור לי.