Maids-4

נקודת מבט ~ נסליהאן~
הרגשתי שבאריש מרמה אותי, שאותה הרגשה שהייתה לי עליו בעבר לא תחזור עוד שוב.

אוי, אז למה הוא אמר שהוא מרגיש אלי משהו? ייתכן שאני חולמת סתם או שפשוט אני משלה את עצמי?
למה אני מרגישה מרומה? אולי יכול להיות שבפינה נסתרת בליבו הוא עדיין מאוהב ביאז?
אז למה הוא אוהב לשחק בי? למה שאתן לו את התענוג הזה?
לא אדוני, לא בבית ספרי. המקום שמתאים לו לשחק כך זה רק בתיאטרון.
"מה אתה חושב שאתה עושה, אדון באריש? למה אתה מנשק אותי?" שאלתי בכעס.
"אני עושה את מה שהייתי צריך לעשות מזמן," ענה באריש ברוגע כאילו לא היה לו אכפת לרגע שהוא אכן פוגע בי.

"לי זה לא מעניין שבאת, עכשיו תצא מפה לפני שיאז תגיע! היא אמורה לבוא כל רגע, נו!" אמרתי בלחץ כי בעוד חצי שעה יאז אמורה לחזור לכאן כדי לאסוף את חפציה.
"למה היא צריכה לבוא?" באריש התעצבן עליי כאילו אני זאת שצריכה להתנצל שיאז גרה אצלי עם התינוקת.

סליחה, אדוני? מי אתה שתחשוב שתתפוס בעלות על הבית ששייך לי?
הבית הזה לא שייך לי, אלא גם ליאז.
ואתה לא רק חוצפן, אלא גם רכושני?

~.~.~.~.~.~.~.~.~

נקודת מבט ~באריש~

למה היא מכחישה את מה שהיא מרגישה? יכול להיות שהיא כבר תפוסה ויש לה כבר מישהו?
אתה מאוהב בה, באריש! אם יש משהו שאתה צריך לעשות זה להתרחק ממנה!
אפילו אם אתה אוהב אותה, הכי טוב עבורך לא להיפגע. כי כשאתה מתרחק ממושא אהבתך , אתה בעצמך יכול לסבול.
"טוב, אני הולך!" אמרתי לה, בתוך תוכי לבי נשבר לשניים.
שמעתי את אותה בוכה מאחוריי, לא הסתובבתי אליה בחזרה .
לא אשפיל את עצמי בגלל בחורה! לא עוד!