My perfect ending

היי :),
אוקי אז בגלל שהיום יום האהבה אני יעלה שני פרקים :) ♥
מקווה שתהנו ^,^

בפרקים הקודמים:

המשכתי לשמוע את השיר.
עד סוף היום.

פרק 27 תהנו♥-

השעה האחרונה הייתה משעממת יותר מתמיד,
לא היה לי כוח לשמוע את המורה הזאת.
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה, הלכתי לדשא.
שמתי את התיק שלי על הדשא, שמתי את ראשי על התיק ושכבתי.
עדין שמעתי את השיר.
לפתע מישהו חסם את אור השמש
אני לא יכולה להיות לבד בעולם הזה?!
זאת היתה ילדה
ממתי בנות באות אלי..?
תמיד הייתה סטיגמה שאני טומבוי כלומר אחת כזאת שמסתובבת רק עם בנים ומתנהגת כמו בן.
דגש על סטיגמה.
"אממ, היי, אני חדשה כאן.. את יכולה לעזור לי?" היא אמרה במבוכה
היא הייתה בעלת שיער חום ועינים אפורות
היא ממש יפה ומתוקה.
"כן, ברור.. לאן את צריכה להגיע?"
"לאגף במגורי הבנות" ענתה
"אה.. את קבועה פה?"
כל מי שהיה הולך לאגף המגורים, היה ישן פה.
כלומר זה יהיה כמו פנימיה בשבילו.
"כן.."
"אז איך קוראים לך?" שאלתי אחרי כמה שניות של שתיקה
"אני נואל, איך קוראים לך?"
"אני מדיסון" חייכתי אליה
"אני מקוה שנסתדר מצוין מדי, הנה המספר שלי במידה ותרצי להיפגש מתישהו" היא אמרה וכתבה לי את המספר על פתק והביאה לי אותו
"תודה" חייכתי והלכתי לכיוון השער
היא ממש נחמדה,
אולי עכשיו הסטיגמה תישבר סופסוף.
"אם הגענו ביחד אולי נעזוב ביחד?" מישהו אמר מאחורי
קייל.
"מה אתה עושה פה? יענו למה אתה לא בכיתה?"
"יענו למה את רצינית כלכך פתאום?"
"אוקי אוקי" צחקקתי
הוא ליווה אותי עד הבית.
"טוב תודה" אמרתי וחיבקתי אותו
הריח שלו…
אני חושבת שזה הריח האהוב עלי.