Rebound

פרק 1- ריאיון

״מיד. מכבי תל אביב מול האיום האיטלקי, האם היא תעלה לשמינית הגמר?״ הקריין אמר בדרמטיות ואורון כבר ישב מהופנט אל מול הטלוויזיה שחברה שלו בין רגליו.
״אם אני אשמע עוד פעם את המכבי תל אביב הזה אני אתאבד,״ איימתי ופתחתי את המקרר בעצלנות. אבא ישב בכורסא שלו ופיצח גרעינים בזמן שאימא קיפלה כביסה.
״מכבי תל אביב. עכשיו תתאבדי,״ אורון אחי המעצבן קרא בציניות וגלגלתי את עיניי.
״כשאני אראיין מחר את הקפטן אתה רק יכול לחלום על חתימה.״ חייכתי חיוך מנצח כשהוא הסתכל עליי בהלם, הזזתי את הרגליים של החברה הפרחה שלו כדי שיהיה לי מקום לשבת.
״באימא שלך?״ אורון שאל בהערצה.
״היי! אל תערב אותי בזה,״ אימא קראה וצחקתי, הנהנתי והרמתי את גבותיי בהשתחצנות.
״את הולכת לראיין את מזרחי,״ מלמל לעצמו כלא מאמין, ״הילי את יודעת שאני מת עלייך נכון?״ הוא התחיל בתקליט השבור של ההתחנפות, אנחנו נריב כמו שני ילדים בגן והוא ינצח.
״מאמי זה רק שחקן, תירגע,״ שיראל אמרה בקול הצפצפני שלי וגלגלתי את עיניי. בת טיפש עשרה מטומטמת, אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלה לידי.
״הילי, נימוסים,״ אימא הפצירה בי ונשפתי בעצבנות. איזה נימוסים בדיוק? לי יש נימוסים בעוד לתינוקת הדקיקה הזו אין.
״את יודעת שאני מכור לקבוצה הזו משאני קטן נו לילי,״ אורון התחנן ונהניתי מהעובדה שהוא נתון לחסדיי.
״בגלל שאני אחות כל כך טובה…״ נכנעתי לתחינתו וחייכתי, הוא הזיז את חברה שלו ונישק את לחיי, היא הביטה בי במבט מזלזל והתמקמה שוב בין רגליו.
״אני חייבת לשבת ולעקוב אחרי כל סל שהוא מבקיע,״ התלוננתי והכנסתי זית לפה.
״אל תתלונני ליל, את יודעת כמה קשה היה לי להכניס אותך לעבודה הזו,״ אבא שלי הזכיר לי והנהנתי בהערכה.
אבא שלי הוא האדם הכי מקושר שאני מכירה. יש לנו שני עסקים משפחתיים. אבא שלי מנהל את חנות המשקאות הכי גדולה בעיר ואימא שלי עובדת מול החנות שלו מעבר לכביש במספרה הקטנה והנעימה שלנו.
לאבא שלי מגיעים האנשים הכי מכובדים בכדי לקנות שתייה חריפה למסיבות ולכל מיני אירועים חשובים, כך שאבי התיידד עם אחד ממנהלי ערוץ חדשות הספורט וכשביקשתי ממנו להכניס אותי משם הוא פנה לאותו האדם והוא הכניס אותי בתור מראיינת.
משאני קטנה חלמתי להיות מראיינת בניגוד לשאר הבנות שסבבו אותי וחלמו להיות נסיכות או דוגמניות מסלול, רק לא ידעתי שאני אלך בכיוון של ספורט. אהבתי כדורגל משהייתי קטנה ונדחפתי בין כל החברים של אבא שבאו לראות אצלו משחקים, עקבתי אחרי כל משחק ומשחק, הערצתי שחקנים חתיכים ואני ואבא שלי תמיד התווכחנו מי איזו קבוצה יותר טובה, ריאל מדריד או ברצלונה. הדעה שלי לא הייתה צלולה לגמרי מאחר ורונאלדו שיחק בריאל.
גם אהבתי לצפות במשחקי טניס והייתי מעריצה מושבעת של פדרר, ושוב כמו תמיד היינו נקלעים אני ואבא לוויכוח מי יותר טוב, פדרר או נדאל. אלו היו וויכוחים בלתי פוסקים על בפורט ואימא שלי תמיד התלוננה שיצאתי טום בוי קטנה למרות המראה והלבוש הנשי שלי.
אף פעם לא נהניתי לצאת איתה למסעי שופינג סובב הקניון ואף פעם לא התלהבתי מנעל שראיתי, אם אהבתי פשוט קניתי ולא הראיתי ושלחתי לכל החברות שלי בקבוצה בווטסאפ את הנעל המושלמת, פשוט לא הייתי אחת כזו שהתלהבה מחומריות.
״הייל מוסר להרוש, הרוש מוסר למזרחי שמנסה שלשה וכמו תמיד קולע!״ השדרן קרא בהתלהבות והמצלמה התמקדה במזרחי הזה, הוא הזיע ונראה מלא באנדרנלין.
״אני הולכת להעביר עליו קצת מחקר, תגיד לי מה התוצאות בסוף,״ אמרתי לאורון והוא הנהן, מהופנט לטלוויזיה.
נכנסתי לחדר שלי והתיישבתי על המיטה, הנחתי את הלפטופ הקטן שלי על ברכיי והקלדתי את שמו בחיפוש.
׳אור מזרחי׳ מיליוני תוצאות הופיעו בפניי, תמונות שלו, ערך בויקיפדיה וחדשות מצהובונים.
׳אור מזרחי וקארה לורן נצפו עוזבים מועדון בתל אביב׳.
עוד כותרת התנוססה ומתחתיה תמונה בשחור לבן של אור בתחתונים וידיו מאחורי ראשו.
׳אור מזרחי, הישראלי הראשון שמשיק קמפיין תחתונים חדש מבית קאלווין קליין׳.
לא הצלחתי להפסיק לבהות בתמונה, הריבועים, הידיים החסונות ושורת הקעקועים שהתחילו מקצה חזהו וכיסו את כל זרועו הימנית עד למפרק כף ידו.
הוא היה סקסי בטירוף, המבט החודר למצלמה, הזיפים שעיטרו את פניו והגוף האלוהי שלו, אין פלא שהוא מפיל בחורות.
בתמונה השנייה בחורה ללא חזייה נצמדה אליו מקדימה ובכך אפשרה גישה לתחת שלה שהיה מכוסה בתחתונים מבית אותו המותג אותו אור פירסם, גלגלתי את עיניי ויצאתי מהכתבה. בלונדינית מושלמת.
הוצאתי עוד ועוד פרטים ומידע על אותו בחור שעליו אני עושה את הכתבה המסכמת שלי, אני צריכה שהיא תצא כמה שיותר טובה אם אני רוצה העלאה במשכורת שלי.
ביררתי על המשפחה, האקסיות הלא מעטות ועל הקריירה שלו מעבר לכדורסל פחות או יותר.
הוא דיגמן ליותר מדי מותגים, הוא השחקן המצטיין של העונה. הוא אפילו שיחק תפקיד משני בסרט הוליוודי מצליח שלא יצא לי לצפות בו. הכי תפס אותי שהוא יוצא עם מישהי שגדולה ממנו בשבע עשרה שנים.
העיניים שלי כבר נסגרו ולא יכולתי לחפש יותר מידע על אותו הגבר המצליח.
סגרתי את המחשב ושקעתי לכדי שינה עמוקה.

התעוררתי מצלצול השעון המעורר והתאפקתי לא לרסק את הפלאפון שלי על הרצפה, לחצתי על בכדי להשתיקו וקמתי בעצלתיים.
״בוקר טוב לעצמי,״ מלמלתי והתמתחתי בליווי קולות משונים.
קמתי מהמיטה ונעמדתי מול המראה, השיער הארוך שלי שוב הסתבך בינו לבין עצמו והשקיות מתחת לעיניים שוב הפריעו לי.
עשיתי את סידורי הבוקר והוצאתי מהארון שמלה פרחונית שאני אישית מאוד אוהבת לחודשי האביב הנעימים.
מכיוון ואני הולכת להיפגש עם חתיך הורס כדאי שגם אני אתגנדר קצת, עשיתי פן בשיערי החום והבהיר עד כדי כך שהוא לפעמים נראה שטני, מרחתי על ריסיי מסקרה ואת עיניי הכחולות תחמתי בעיפרון שחור וקו דק של איילנר ומרחתי אודם אדום על שפתיי. נעלתי נעלי פלטפורמה בצבע גוף ויצאתי מהחדר.
״בוקר,״ אמרתי בחיוך ונזכרתי שהבית ריק, אימא ואבא יצאו לעבודה ואורון כבר מזמן בבית הספר.
״בוקר,״ אורון יצא מחדרו כשהוא לבוש בבוקסר ושיערו השחור פרוע. הבטתי בו בכעס והוא התעלם.
״למה אתה לא בבית הספר?״ שאלתי אותו בקול סמכותי והוא פתח את המקרר, הוא הוציא את קרטון החלק ושתה ישירות ממנו.
״לאחד משנינו צריכים להיות חיי מין עד מאוחר בלילה, וזו לא את אחותי היפה,״ אמר בכנות והאדמתי בכעס, מי הוא שידבר על חיי המין שאין לי?
״אתה שוכח עם מי אתה מדבר ואת מי אני הולכת לראיין בעוד שעה.״ שילבתי את זרועותיי על חזי וחייכתי חיוך מתנשא.
״אני רק אומר את האמת,״ אמר בהתגוננות והרים את ידיו בגובה הכתפיים כחף מפשע, גלגלתי את עיניי וסטרתי בקלילות לראשו.
״יום טוב,״ אמרתי בחיוך, לקחתי את תיקי והפניתי אליו את לחיי, הוא נשק לה בחופזה ויצאתי מהבית.
הוצאתי מתיקי את מפתחות הרכב שלי ופתחתי אותו.
הפיאסטה הקטנה שלי מודל 99׳ אולי לא הייתה המכונית הכי יפה על הכביש אבל היא בהחלט סיפקה את העבודה שרציתי, השקעתי בה את כל כספי המלצרות שלי וטיפלתי בה יפה מאוד.
התנעתי את המכונית והתחלתי לנסוע לבית הקפה שבה אור קבע שנשב בו, הוא היה במרחק של חצי שעה מהבית שלי ורק המחשבה על הנסיעה הארוכה התישה אותי.
למזלי התנועה לא הייתה עמוסה והנסיעה שלי עברה חלק עד שהגעתי לגראנד קפה, מקום מפואר.
חניתי באחת מהחניות היחידות שהיו פניות וחציתי את הכביש, ידיי החלו מעט להזיע שפתחתי את דלת בית הקפה והתחלתי לתור אחרי אותו הגבר.
״אני יכולה לעזור לך?״ המארחת שאלה בחיוך ושלפה תפריט מהדלפק הצמוד אליה.
״אממ… כן יש לי פגישה כאן,״ אמרתי בחוסר ביטחון והיא הורתה לי לבוא אחריה, תפסתי את הארנק שלי מלפניי ואחזתי בו בשתי ידיי בזמן שהתהלכתי אחריה, עלינו בגרם מדרגות ארוך יחסית והגענו למרפסת מרווחת.
הלב שלי התחיל לדפוק חזק ומהר יותר כשראיתי אותו יושב בשולחן היחיד שהיה במרפסת, לבוש בחולצת לקוסט לבנה עם שני כפתורים וג׳ינס שחור, על ידו נענד שעון יוקרה ועגיל יהלום התיישב יפה על אוזנו הימנית, הוא דיבר בטלפון ולא שם לב אליי ולמארחת.
״תודה רבה,״ אמרתי בנימוס והיא חייכה אליי ויצאה.
התקדמתי אליו בצעדים קטנים, מפוחדים וחסרי ביטחון, היה לו קול גברי ומחוספס. הוא דיבר באנגלית בסמכותיות ורצינות, הידיים שלי עכשיו הזיעו כהוגן.
״אני חייב לסיים, יש לי פגישה,״ אמר באנגלית וניתק את השיחה.
״שבי,״ אמר כמעט כפקודה. התיישבתי והנחתי את הארנק על השולחן.
״היי,״ אמרתי בחיול קטן וביישן.
״יש לנו שעה ואני בטוח שיש לך הרבה שאלות לשאול אותי, תתחילי,״ אמר בתקיפות והזדקפתי למשמע הטון הלא נעים והמאיים.
בידיים רועדות פתחתי את הארנק והוצאתי משם את דף השאלות שלי.
עלעלתי בעיניי על הדף המלא בשאלות והערות וכחכחתי בגרוני, הפעלתי את ההקלטות באייפון שלי והנחתי אותו באמצע השולחן.
״טוב אז זו הכתבה המסכמת שלי לחדשות הספורט, אני הילי ויש לי כמה שאלות לשאול אותך,״ אמרתי בקול רשמי והוא הנהן. לא העזתי להביט בו מרוב המבוכה ששטפה אותי, וואו להיות ליד שחקן הכדורסל הכי נחשק במדינה. קצת גדול עליי.
״אני אתחיל קצת עם שאלות נדושות,״ אמרתי וגיחכתי, הוא חייך חיוך קטנטן שגרם לביטחון שלי לנסוק לשמיים.
״באיזה גיל הבנת שאתה רוצה שחקן כדורסל?״ שאלתי ובפעם הראשונה הרמתי את מבטי אל פניו היפות.
קצה הקעקוע בצבץ מהחולצה החצי פתוחה שלו, זנב של דרקון על עור חלק ושזוף, מושלם.
״כשהגעתי לחטיבה בערך, התחלתי לשחק עם חברים מהשכונה ותמיד היה לי יתרון של גובה, אהבתי את זה,״ סיפר ונהניתי להקשיב לו, שומעים ורואים שהוא אוהב את המקצוע שלו.
״המשפחה תמכה?״
״אבא שלי התלהב כמו מטורף, אימא רצתה שאני אהיה מנתח מוח,״ השיב וגיחכתי. אם אורון היה כדורסלן אימא שלי הייתה מספרת לכל אדם שהיא רואה ברחוב שהבן שלה קולע סלים לפרנסתו.
שתי מלצריות עם שני מגשים מלאים באוכל החלו להניח מנות שלמות על השולחן המרווח עד שלא נשאר מקום להניח שם קיסם.
״וואו,״ אמרתי בהלם, כל כך הרבה אוכל.
״לא ידעתי מה תרצי לאכול,״ אמר בפשטות והבטתי בו המומה.
״אז פשוט הזמנת את כל התפריט?״ שאלתי כלא מאמינה והוא צחק.
צפיתי בו לוקח חתיכת לחם קל ומורח עליה ריבת תות.
״תמשיכי,״ ביקש ואכל את כל הלחם בביס אחד. הלסתות המושלמות שלו נעו עם כל לעיסה.
״אממ…״ חזרתי להביט בדף, ״אתה בן עשרים ושש, ארבע שנים בתוך העסק, הגעת לקבוצה הכי טובה בישראל וזכית שלוש פעמים בתור השחקן המצטיין, לא נמאס קצת?״ שאלתי בזמן שהוא מזג לשנינו מיץ תפוזים סחוט.
״לא, כמו שאמרתי אני אוהב את זה, תמיד יש לאן לשאוף.״ לגמתי מהמיץ המרענן.
״לאן אתה שואף?״
״NBA," ענה ופערתי את פי קצת.
״וואי חתיכת חלום,״ אמרתי בהתפעלות והוא חייך, לא הגיב, פשוט חייך.
״תאכלי,״ ביקש והרמתי את ידי כתנועת סירוב מנומסת. יש לי עוד חמישים דקות שאני צריכה לנצל עד הסוף.
״האמת יש לי מספיק על הקריירה המקצועית שלך,״ אמרתי בכנות, ״אתה דוגמן, שחקן, איש עסקים בקטנה,״ הוספתי ומניתי על אצבעותיי את הדברים.
״חזק מאוד בתור דוגמן,״ הוא ציין וצחקקתי.
היה לו חיוך יהיר, כאילו כל העולם שייך לאבא שלו, אני בטוחה שהחיוך הזה היה מפיל בחורות, מושך אותן הרבה יותר מהכסף הרב שבטח פיצץ לו את חשבון הבנק.
״אז מה את רוצה לשאול?״ שאל כשהבין שאני לא מתעניינת בקריירה שלו בתור כדורסלן.
״אלו שאלות אישיות מדי,״ אמרתי בהיסוס וגירדתי את צווארי.
״אני עונה על הכל, אין לי מה להסתיר,״ אמר בביטחון ונשכתי את שפתי התחתונה, עדיין היססתי.
״טוב, אז אתה יוצא עם מישהי שגדולה ממך בשבע עשרה שנים,״ סיפרתי לו את מה שהוא כבר ידע. מטומטמת שכמותי. ״היא יותר קרובה לגיל של אימא שלך מאשר לשלך,״ הוספתי בעוקצניות והוא צחק בקטנה, כנראה שאני ממש משעשעת אותו.
״אני אוהב נשים מנוסות אם את יודעת למה אני מתכוון, אם גם התעמקת בטח ראית שהיא יפהפייה.״ אוהו אין לך מושג כמה התעמקתי.
״בכל זאת, זה שונה.״ משכתי בכתפיי והשפלתי את מבטי לרצפה. אני נשבעת שהרגשתי את עיניו החומות בוחנות אותי מהנעליים שנעלתי ועד לשיערי החלק.
״אני אוהב את זה,״ אמר בפשטות ונשך את אגודלו בכזו סקסיות. הוא כל כך שווה אלוהים.
״יש תמונות שלך יוצא ממועדונים בחו״ל בטענה שלקחת סמים,״ סוג של האשמתי אותו.
״אני שחקן כדורסל, אסור לי לעשות סמים, איזו שאלה.״ הוא צחק עליי בטיפשות. עוד הפעם הצחוק היהיר והלא נעים לאוזן, כאילו הוא מתנשא מעליי, כאילו הוא יותר טוב ממני.
״לא מנומס מצדי אבל אני חושבת שעשיתי טעות שבחרתי בך לכתבה המסכמת שלי,״ אמרתי בכנות והוא עדיין נראה משועשע.
״אני לא טעות, אני מדהים,״ אמר בהשתחצנות וגלגלתי את עיניי.
״אתה שחצן.״
״אני יודע מה אני שווה, יש הבדל.״ הוא הרים את אצבעו המורה לעברי כאילו אמרתי משהו שגוי.
״אתה מעצבן אותי.״ צמצמתי את עיניי והוא התרווח על כיסאו.
״את יפה,״ אמר בלי קשר לכלום ומבטו בחן אותי שוב. מהעיניים, אל החזה ועד לרגליים החשופות שלי.
״אני לא הנושא,״ ניסיתי לנער אותו מעליי. אני שונאת לדבר על עצמי.
״את חסרת ביטחון,״ הוא קבע ונשכתי את שפתי התחתונה. הוא צודק, אני באמת חסרת ביטחון ואני לא יודעת מה להגיד כדי לא לצאת אחת כזו.
״יש לך חבר?״ הוא שאל והתפקסתי ישר.
״מה זה עניינך?״ שאלתי ברתיעה.
״תעני,״ הוא פקד עליי.
״לא,״ עניתי בשקט, אני בספק אם הוא שמע את זה בכלל.
״כמו שחשבתי,״ אמר בזלזול ונעץ את מזלגו בסלט הפסטה הקר.
״בת כמה את?״ הוא שאל בקלילות. הכעס שלי מעט התפוגג אבל עדיין לא חשתי בנוח לידו, הוא ישיר מדי, יהיר ואימפולסיבי.
״עשרים ושלוש,״ עניתי בחוסר חשק ונגסתי מלפפון חתוך לפרוסות.
״קטנה." הוא גיחך ומשכתי בכתפיי.
״שכחתי שזקנות עושות לך את זה,״ החזרתי בהקטנה.
״אני מבין שאני מצחיק אותך,״ אמר בקול רציני ושתקתי, השפלתי את מבטי לציפורניי ופשוט. שתקתי.
ידעתי שאסור לי לרדת עליו יותר מדי, אני חתיכת דפוקה, מה פתאום בחורה כמוני יורדת על גבר כזה.
״תירגעי צחקתי,״ אמר בקלילות וכשהרמתי את ראשי חיוך נמתח על פניו, חיוך כל כך יפה, רציתי להעביר את האגודל שלי על השפתיים האלו.
״אה.״ זה כל מה שיכולתי להגיד, גיחכתי בקטנה.
כיביתי את ההקלטה באייפון ודחפתי אותו לארנק שלי.
״עכשיו בלי מסכות,״ אמר כסגרתי את הריצ׳רץ׳.
תקעתי את המזלג בסלט הפסטה הקר שנראה די מפתה והכנסתי לפי, התענגתי על כל לעיסה ולעיסה.
״אתה באמת אוהב אותה?״ שאלתי בספקנות והטיתי את ראשי מעט לצד. זה היה נשמע תמוה ולא אמיתי.
״אני עושה לה טוב והיא עושה לי, חייב לדחוף אהבה תמיד?״ שאל כלא מבין ומשכתי בכתפיי.
״לא יודעת, אהבה היא תמימה, היא מכניסה אור לקשר, היא-״
״דופקת לך את החיים,״ הוא קטע אותי בגסות ושתקתי כשהבנתי שיש סיפור מאחורי ההתנגדות הגדולה למושג ״אהבה״. הוא נפגע וחזק.
״היא יכולה להיות פאקינג אימא שלך,״ קראתי וצחקתי כלא מאמינה, עדיין לא נתפס לי הרעיון שילד יוצא עם אישה מבוגרת.
״היא לפחות לא רוצה אותי בגלל הכסף,״ סיפר ונחרתי בבוז.
״מאיפה אתה כל כך בטוח?״ שאלתי בסקרנות.
״היא מרוויחה בחודש מה שאני מרוויח בשנה,״ הוא ביטל את דבריי ומשכתי בכתפיי.
״כנראה שזה ניצול אינטרסים,״ הסקתי והוא לא הגיב, הוא ידע שצדקתי.
״הכל זה ניצול אינטרסים,״ קבע, ״אני מקבל אישה מנוסה ויפה והיא מקבלת גבר צעיר, חתיך ומפורסם,״ הוסיף בנימה שחצנית וזוהי הפעם האלף שגלגלתי את עיניי.
הוא כזה גבר, מעניין אותו רק יופי ומין. שוב אני נתקלת בגבר שלא מסוגל להסתכל על ה״מעבר״. באופי, בחיוך, בצחוק, בתחומי עניין משותפים.
״יש לי עוד שאלון קצרצר,״ הודעתי לו והוצאתי עוד דף, קטן יותר מקודמו.
נמאס לי לדבר איתו עליו, העדפתי לסיים את הראיון הכושל הזה. קדימה הילי, בואי נסיים עם זה כבר.
״קדימה.״ הוא הסתדר בכיסאו והביט בי בעיניו החומות. הוא שוב בחן אותי בלי בושה. אני יכולה להישבע שהרגשתי את מבטו נח על החזה שלי.
״אוקיי, החלום הגדול?״
״NBA."
״מאכל אהוב?״
״הדגים של אימא.״
״שיר אהוב?״
״enjoy the silence של דפש מוד.״
״סרט אהוב?״
״הסנדק.״
״ההצלחה הכי גדולה שלך?״
״קמפיין לארמני.״
״ושאלה אחרונה, מה הטעות הכי גדולה שלך?״
״אהבה.״