stole my heart- פרק 18

אני, נטלי ואדם יצאנו מהבית לכיוון המסעדה.
"אז… ספרו לי עליכן…" אמר לנו אדם בזמן שהלכנו.
"אין מה לספר. אנחנו סתם משועממות שמכירות את וואן דירקשן." אמרתי לו.
"יש לכן חברים? כאילו.. חברים-חברים?" שאל.
"אני חברה של הארי, והיילי חברה של נייל." אמרה נטלי וחייכה.
"אוו.." הוא נהיה עצוב.
"למה אתה עצוב? היית רוצה להיות חבר של אחת משתינו?" צחקתי.
"אממ.. למה לא?" הסמיק.
ואז הגענו למסעדה…
אחרי חמש עשרה דקות שחיכינו ה'מלכים' סוף סוף באו.
"מה לקח לכם כלכך הרבה זמן?! אתם בנים!" התעצבנתי, "או שלא..?"
"מצחיק." גיחך זאיין.
"מי… זה?" שאל הארי.
"הוא השכן החדש שלנו! כלומר..של מיילי." חייכה נטלי, "וקוראים לו אדם."
"טוב, בלי הקדמות מיותרות, בואו נאכל!' אמר נייל והתיישב מול השולחן,
ושם לעצמו מפית על החולצה כמו תינוק.
"אויי.. נייל.. אתה עושה לי פאדיחות." מלמלתי.
הוא חייך אליי, כי הוא לא שמע מה שאמרתי.

אכלנו ואכלנו ואכלנו ואכלנו,
אחרי שאכלנו הלכנו לטייל.
"אעאהעאה! אלו וואן דירקשן!" צרחו מעריצות והתקרבו לבנים (חוץ מאדם).
אויש.
"אוי מעריצות, הן נמצאות בכל מקום, בדיוק כמו השיערות של הארי" לחש לי אדם.
"חחחח" צחקתי, "אתה מצחיק..!"
"אממ.. תודה" קרץ לי.
נייל התקרב אלינו,
הוא הסתכל על אדם בכעס,וחיבק אותי.
"מה הקטע שלך?" שאלתי אותו.
"אני רואה איך אדם הזה מסתכל עלייך." מלמל.
הרמתי גבה, "אתה רציני? אויש, אני לא אוהבת את כל הריבים האלו על בחורות. וחוץ מזה,הוא כולה ידיד."
"זה לא מה שהוא חושב."
"מדברים עליי?" אדם התפרץ לשיחה,
היה נראה שהוא שמח ממשהו.
"עוף מפה." נייל דחף אותו.
"מה אתה רוצה ממני?" שאל.
"אל תתקרב לחברה שלי." הוא נתן לו עוד מכה.
"נייל!!" צעקתי.
אבל במהרה הם התחילו 'מכות'.
"נייל, עזוב אותו" צעק ליאם וניסה להפריד.
"נייל, אני הולכת עכשיו אם אתה לא עוזב אותו." אמרתי לו.
הוא לא הקשיב לי,
ורצתי לכיוון הבית של מיילי.
ישבתי על המדרגות שלייד הבית,
ובכיתי.
וואו, מלא זמן לא בכיתי.
"הייל?" ראיתי את אדם.
"אני מצטערת על זה שנייל הרביץ לך, הוא-"
"זה בסדר, זה לא אשמתך." חייך.
הוא התיישב לידי במדרגות,
"את בכית?" שאל אותי.
"אממ.. קצת." חייכתי אליו.
הוא ממש נחמד.

אחרי רבע שעה נטלי באה,
"היי." היא חייכה לו, "תכנסי לבית, בלי אדם." לחשה לי.
"אבל.. טוב." הסכמתי, "אדם, אני צריכה ללכת… אממ.. נתראה כבר." נכנסתי לבית.
"מה הקטע שלך?" נטלי התפרצה מיד כשנכנסתי לבית.
"אמממ.. ?" לא הבנתי.
"נייל ממש פגוע ממך.ואת עוד ממשיכה לדבר עם אדם?" שאלה בכעס.
"נייל סתם קנאי, והוא לא הפסיק להרביץ לו גם כשביקשתי.."
"אבל -"
"בלי אבל, אתם סתם מקנאים שאני מוצאת חברים חדשים חוץ מוואן אינפקשן וממך."
"את כלכך טועה.." מלמלה ונכנסה לחדר שלה.

-ההמשך יבוא.. אם תרצו בכך-