TE ENCONTRÉ- פרק 1 🦋

\• פרק 1 •/

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"יש רק דרך אחת להימנע מביקורת: אל תעשה כלום, אל תגיד כלום ואל תהיה כלום" -אריסטו-
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גפן》》
צהריים קבועים במוסך החלו- ציוץ ציפורים, רעש של קבלנים, עובדי דוכני אוכל ברחוב, ריח חזק של שמן, ריח הקפה מהפינג'ן באמצע המוסך ושיר קצבי וישן של the black eyed peas שמתנגן ברקע.. וכמובן איך אפשר בלי צפירות של ערסים שובינסטים שלועגים למראה אישה בתוך מוסך ולא כפקידה.
"הלו בובה, אני צריך שתקראי למישהו דחוף שיטפל לי ברכב" אמר לי מבוגר אחד על רכב הסובארו הישן שלו בזמן שסיימתי את הקפה שלי "אין בעיה אני אעזור לך, מה הבעיה בידיוק?" עניתי בשיא התמימות ולרגע שכחתי שבעוד מספר שניות יעלה על פניו חיוך לועג כתגובה לדבריי "תסלחי לי מתוקה, אבל בלי להעליב לא נראלי שאת בידיוק מבינה בטיפול ברכבים…אני בספק אם שמעת על שמן שהוא לא שמן שיזוף או שמן לטיגון שניצלים" הוא המשיך ללעוג לי, אבל לא נעלבתי, אני כבר רגילה לאמירות האלו "מצטערת לאכזב אותך אבל אני לא טיפוס של שיזוף או של בישול, אני מכונאית כמו שאר החברים העסוקים שלי כאן" השבתי לו תוך כדי שאספתי את השיער שלי לקוקו גבוה "אני לא חושב.." הוא התחיל לגמגם ואני צחקתי, רגילה לתגובות כאלו "כן לא נראלי שחשיבה זה הצד החזק פה" מלמלתי לעצמי
"מה?"
"כלום.. תראה זה או שאתה מאפשר לי לעשות את העבודה שלי או מתיישב מחוץ למוסך מחכה לגרר" השבתי לו מלחמה שכרגיל ניצחתי בה והוא זרק לעברי את המפתחות "תשמרי עליה" הוא אמר עם מעט פחד בדבריו, רציתי מאוד לצחוק אבל ידעתי שזה פשוט לא יהיה מקצועי מצידי "אני אשתדל לא להחזיר לך אותה ורודה.. בכל זאת אישה שכמותי" עניתי בציניות והתחלתי בעבודתי.

"מה הוא אמר לך?" יוסי המנהל מוסך שלי אמר לי בזמן שהתעסקתי במכסה המנוע "כרגיל, אבל אני לא מתרגשת" השבתי בזמן שניגבתי את הזיעה מפניי והעפתי לעברו חיוך "אני יום אחד אהרוג את הלקוחות המעצבנים האלו…את רוצה שאני אגיד לו משהו?" יוסי התעצבן ומיד שלחתי לעברו גלגול עיניים חד שהלחיץ אותו "אני יודע אני יודע.. אני בחורה גדולה ויודעת להסתדר לבד" הוא חיקה את האמירה הקבועה שלי ועזב לא לפני שנישק אותי במצח כאילו הייתי בתו.

עידן 》》
"תקשיב לי טוב, אם המחשבים האלו לא מגיעים עד מחר בבוקר השם שלך יהיה שרוף בעיר ברור?" התעצבנתי בטלפון על אחד הספקים שאני עובד איתם על כך שלא שלח את משלוח מחשבים החדשים ביותר בשוק היום, כמו שהובטח לי. וכמובן שהצלחתי להפחיד אותו וגם את שאר הפקידים שלי שנעצו בי מבטי אימה "על מה אתם מסתכלים? תחזרו לעבודה" כעסתי ומיד לאחר מכן נכנסתי למשרד, זרקתי את הטלפון שלי בעצבים והורדתי את הג'קט שלי לכיסא "כמה עצבים" רועי חבר שלי לעג לי בזמן שישב על הספה במשרד שלי תוך שהוא מזפזפ בערוצי הטלוייזיה "אל תשגע אותי אותי עכשיו" התעצבנתי והתחלתי ללכת הלוך ושוב בחדר מרוב כעס "בוא הולכים" הוא השיב וזרק לעברי את מפתחות המרצדס הלבנה שלי "מה עכשיו?" התעצבנתי "קצת שתייה לא תזיק לך" הוא צחק ובלי להסס באתי אחריו.

"פאק פאק פאק" התעצבנתי כשבדרך לבר החדש בעיר אחד הפנסים הקדמיים שלי הפסיק לעבוד "אין זה לא היום שלי" השתוללתי מכעס כשהחנתי את הרכב בצד הדרך ובעטתי באחד הגלגלים מרוב זעם ורועי השתעשע מהרגע "יבן זונה זה נראלך מצחיק?" כעסתי וניסיתי לתקן את הפנס בעצמי "יש פה מוסך קרוב, אולי כן יש לך טיפת מזל" רועי ניסה ניסיון מר להרגיע אותי אך בעצם גרם לי לצחוק "אתה באמת חושב שאני אכניס את הרכב שלי למקום המסריח הזה?" צחקתי בפניו "ברור שלא, רק תזכיר לי מה האופציה השנייה שלנו? לחכות שיבואו לתקן את זה עוד שמונים שנה ובנתיים לפספס שתייה ובחורות שוות?" הוא לחץ לי על הנקודה היחידה שהוא יודע שתגרום לי לוותר על האגו שלי ברגע הזה "יאלה בוא" אמרתי בויתור ונסענו למוסך הקרוב.

"הלו יש פה מישהו?" צעקתי כשיצאתי מהרכב והכל היה שקט "יופי מוסך נטוש, עכשיו היום שלי מושלם" התחלתי לכעוס ולחזור בחזרה לרכב עד שנשמעו קולות חזקים של רכב באזור אחר של המוסך וכמובן שהלכתי בעקבותיהם. אחרי כמה צעדים ראיתי גרוטאה ישנה עם מכסה מנוע פתוח והתקדמתי בציפייה לראות את המוסכניק שיציל לי את הרכב…אבל מה שראיתי היה ההפך ממה שציפיתי, עמדה מישהי כל כך יפה, לבושה במכנס ג'ינס קצרצר חולצת בטן לבנה קשורה, ובנדנה קשורה לראשה שאוספת שיער ארוך זהוב ויפה, היא הייתה אחד הדברים היותר סקסים שיצא לי לראות, סקרתי אותה מכף רגל ועד ראש עם חיוך לא מוסבר ולשנייה התעלמתי מהעובדה שהבחורה הזו בעצם מטפלת ברכב.