TE ENCONTRÉ- פרק 2 🦋

\ • פרק 2 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." -אנטואן דה סנט-אכזופרי- (מתוך הספר : הנסיך הקטן)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גפן》》
בזמן תיקון הרכב הבטתי הצידה וראיתי גבר צעיר עומד ובוחן אותי עם חיוך מלחיץ, בדרך כלל האינסטינקט הראשוני שלי היה להתעצבן ולנסות להבין למה הוא מסתכל עליי בצורה שכזו… אבל משהו בתוכי אהב את הצורה שבה הוא הסתכל עליי, ירדתי מהמדרגה המגבייה והתקדמתי לאט לאט לעברו תוך כדי שאני מביטה בו והוא מביט בי, הזמן הרגיש לי נצחי, כאילו הרגע הזה לא אמור להיגמר לעולם, המבטים שלנו הצטלבו וסירבו לעזוב. אבל התאפסתי על עצמי, וקולות המוזיקה הרומנטית שהתנגנו בראשי התחלפו במוזיקת הרקע האמיתית שהתנגנה במוסך
"סליחה אתה צריך משהו?" התחלתי לומר במעט מילים שהצלחתי להוציא מפי בלי להאבד במבט שלו "כן שיפוץ זריז לרכב שלי, בכל מחיר" הוא אמר כאילו מישהו חייב לו משהו וכבר התחיל איתי ברגל שמאל "כמה חבל, אנחנו לקראת סגירה תצטרך לחפש לך מקום אחר" ניסיתי להחזיר לו מתוך כעס על הדיבור החצוף שלו, אבל נראה שלא הזיז לו והוא השיב בחיוך "רגע את רוצה להגיד לי שאת עובדת פה?" הוא גיחך וגלגלתי עיניים "מה הסגיר אותי? הפחם בפנים?" השבתי בציניות "טוב תקראי למנהל שלך, את מבזבזת לי זמן יקר" הוא אמר בזלול וביהירות כאילו הזמן שלו חשוב יותר משלי… טיפוסי לאנשים כאלה "בוא אני אסביר לך לאט ובזהירות, אנחנו עומדים לסגור- כלומר לכבות את האורות, לסגור את התריסים וללכת הביתה, שעות הפעילות במוסך נגמרו. הבנת או שאני אחזור על זה יותר לאט?" השבתי לו והפנתי אליו את גבי עד שהוא תפס אותי חזק מהיד "כדאי לך ללמוד לדבר לאנשים שמעל הרמה שלך, עבר עליי יום מסריח ואין לי סבלנות לעוד חרא-בטח שלא ממישהי כמוך, אז תקראי למעסיק שלך ובואי נתקדם" הוא אמר לי במבט מאיים והלחיץ אותי מעט, אבל נותרה בינינו דממה רועשת כזו שלא ניתן להתעלם ממנה עד שיוסי הגיע.
"מה הולך פה?" הוא שאל ומיד לאחר מכן הבחור הזה שחרר לי את היד "כלום, העובדת שלך לא מבינה את המקום שלה כנראה, אני צריך תיקון דחוף לרכב" הוא המשיך להגיד כאילו מישהו חייב לו משהו והזעם שבי התגבר לאט לאט "אם אתה רוצה תיקון תגיע מחר, אנחנו עומדים לסגור" יוסי הגיב בצורה חד משמעית ואני הוצאתי לאותו בחור לשון מה שהרגיז אותו יותר "אני אשלם לך סכום כפול או משולש, מה שצריך, אני חייב תיקון עוד היום" הוא המשיך להתעקש ואני הבנתי איזה טיפוס עומד מולי- עשיר, מתנשא ויהיר שקונה עולמות ואנשים בכסף "מצטער, יש נהלים ואני לא אפר אותם" יוסי הוסיף והלך מהמקום "סעמקק" הוא התעצבן ולי נותר רק לצחוק שיצאתי מנצחת בעוד קרב "לא נורא, תיסע באוטובוס לא יפלו לך הטבעות מהידיים" השבתי לו והוא צחק בחזרה "תודה על העצה, ביום שאני ארצה להשפיל את עצמי אני אפנה אלייך" הוא סינן באכזריות ונכנס לרכב היוקרתי שלו

עידן》》
"תביא לנו שורה של צייסרים" אמרתי לברמן בשנייה שהתקרבתי עם רועי ושי לשולחן "אחי מזל שאספת אותנו אחרת היינו גומרים כמו הומלסים" רועי אמר לשי, בזכותו הצלחנו לצאת מהיום המסריח הזה "אז מה דעתכם על הבר הזה?" הוא התעניין ואנחנו יחסית התרשמנו מהמקום "דווקא סבבה, לא רע" רועי התחיל להגיד שסקר את המקום ובידיוק עברו להן חבורת בנות יפות במיוחד "לא רע בכלל" חייכתי והורדתי צייסר אחד "הנה הוא התחיל" שי צחק ואני הזמנתי מהברמן קוקטייל, כדי שאני אביא לאחת הבחורות "טוב הייתי פה" קרצתי להם והלכתי בעקבות הבנות ועצרתי אחת מהן עם היד "בחורה יפה כמוך לא צריכה לבלות לילה כזה לבד" לחשתי לה באוזן בזמן שהגשתי לה את הקוקטייל "אז מה אתה מציע?" היא המשיכה ושתתה "אני מציע המון דברים" אמרתי והתקרבתי לאוזן שלה "בתור התחלה שתרקדי איתי" לחשתי וחייכתי אליה והושטתי לה יד כדי להתחיל לרקוד.
———-

"נו אחי איפה הייתם?" רועי שאל כשחזרתי לשבת איתם בשולחן אחרי חצי שעה "איפה נראלך שהיינו?!" צחקתי ולקחתי שלוק מבקבוק הבירה שחיכה לי על הבר "לא מבזבז זמן" הוא השיב ושתה גם הוא.
"אני לא מאמין" רועי אמר והחוויר בפניו "מה יש?" שאלתי לא מבין וראיתי אותו מסתכל לכיוון דלת הכניסה ומיד הסתובבתי כדי לבדוק מה הסיבה למבט שלו ולא האמנתי…היא נכנסה, אותה בחורה מהמוסך, היא הייתה מעט שונה מאיך שראיתי אותה, השיער שלה היה מסודר יותר, היא לבשה חולצת בטן לבנה וג'ינס בגזרת בויפרד עם סניקרס. היא נכנסה עם חברה שלה וישר החלה לרקוד לצלילי מוזיקה שחורה שהתנגנה ברקע "וואו" קטן נפלט לי מהפה "הופה" רועי צחק "מישהו פה בקטע שלה" הוא הוסיף והמשיך לשתות "נראה לך באמת שאני אסתכל לכיוון שלה" גיחכתי אבל לא האמנתי למילים של עצמי, היא הייתה מדהימה, הייתה לה כריזמה מתפרצת כזו שגרמה לכולם להקיף אותה "מי זו?" שי שאל כשחזר לשולחן ובהה בה "מה אכפת לך" התעצבנתי בלי לשים לב אפילו איך הכעס שבי מקרין החוצה "עלק לא תסתכל לכיוון שלה" רועי המשיך לצחוק בתגובה לאיך שהגבתי ואני גלגלתי לו עיניים.

גפן》》
נכנסתי לבר החדש של אחי וכמובן שמיד התערבבתי עם האנשים שרובם חברים של אח שלי ושלי, "הנה היפה של העיר הגיעה" מאור חבר ישן שלי מחוג היפהופ מגיל 14 אמר לי ורקד איתי לצלילי שיר קצבי במיוחד ויכולתי להבחין בעיניים של כולם ננעצות בנו "יאלה מה שותים?" שאלתי אותו תוך כדי ריקוד "אח שלך לא אוהב שאת שותה" הוא הזהיר אותי ואני גלגלתי עיניים "אח שלי לא אוהב הרבה דברים, אני לא בידיוק שואלת אותו" צחקתי והמשכתי ללכת לכיוון הבר תוך כדי שאני גוררת אותו "פינה קולדה בבקשה" אמרתי לברמן שהכיר אותי וקרץ לי.
התחלתי לשתות את הקוקטייל שלי ולהתקדם עם השתייה ברחבת הריקודים, לא עניין אותי אם אני רוקדת לבד או עם אדם מסוים – כשיש מוזיקה אני בעולם אחר אני לא חושבת על כלום.
שתיתי ורקדתי עד שנתקלתי באדם מוכר למדיי, הבחנתי בו מרחוק ויכולתי לראות את אותם תווי פנים היפות שפגשתי לא מזמן במוסך. כאדם בוגר אני אמורה להתעלם מהגבר החתיך והשחצן הזה וללכת משם.. אבל בגרות זה לא הצד הכי חזק שלי הייתי חייבת ללכת אליו ולעקוץ אותו.
"אז מה? בסוף האוטובוס היה אופציה טובה?" צחקתי והוא הסתובב אליי והעלה חיוך כובש על פניו "היית רוצה" הוא השיב ונשען על הבר עם הבירה בידיו "ומה איתך? הצלחת להבין שאת אישה ולא גבר?" הוא ניסה לעקוץ אותי, מה שהעלה לי חיוך ציני במיוחד "אני האישה הכי סקסית שיצא לך להכיר, דווקא בכלל שאני מקבלת את הצד הגברי שבי" השבתי לו והתקרבתי אליו יותר והוא בהה לי בשפתיים עם החיוך המדהים שלו .. מה אני עושה חשבתי לעצמי.. אני מנסה להתחיל איתו? "פשש משפט יפה, מאיפה הוצאת אותו מאיזה טלנובלה נדושה?" הוא המשיך בויכוח הקטן והמגרה שיצרנו בינינו "לא, אני לא גונבת זכויות יוצרים, המוח שלי מתפקד לבד" השבתי לו ולגמתי מהקוקטייל שלי "טוב אחי… סליחה גברתי" הוא לעג לדבריי ואני גלגלתי עיניים "אוקיי אתה ביקשת את זה" השבתי, סיימתי בשלוק את הפינה קולדה "שים לב" אמרתי לו ועליתי לעמדת הדיג'יי הגבוה וביקשתי ממנו להפעיל שיר סקסי במיוחד שאוכל לרקוד לצליליו וכדי שאותו בחור יסתכל עליי ויבין איזה מין אישה אני.
הדיג'י והפעיל את השיר candyman של כריסטינה אגילרה וראיתי איך הוא מביט בי מלמטה, איך הוא לוגם מהבירה שלו ולא מסיר את עינייו ממני.
באמצע השיר ראיתי פתאום את אח שלי, איך הוא מביט בי בכעס שאופייני לו וידעתי שהשיר יגמר אני פשוט אסבול.
"כמה פעמים אמרתי לך שאני לא אוהב שאת שותה, תראי מה זה גורם לך לעשות" אח שלי אמר לי כשירדתי מהעמדה "וכמה פעמים אני אמרתי לך שתפסיק להגיד לי איך אני אמורה להתנהג ומה אני אמורה לעשות, אני בת 20 מה אתה לא מבין?" התעצבנתי עליו ועמדתי ללכת עד שהוא עצר אותי עם היד "את לא מתנהגת כמו בת 20, אני דואג לך ואני לא רוצה שתעשי שטויות" הוא השיב במבט דואג וחיבק אותי אליו כדי להרגיע אותי. "אוליי את באמת אישה, וקצת זריזה הייתי אומר" נשמע קולו של הגבר החתיך הזה שלפני כמה דקות התווכח איתי, הוא כנראה היה בטוח שאני ואח שלי בני-זוג "סתום את הפה, אל תדבר אלייה ככה" אח שלי הפעיל את האינסטנקטים של האח המגונן שהוא "הופה, חבר קשוח יש לך, הוא יודע שאת מתחילה עם אחרים בזמן שאתם יחד?" הוא התחיל ללעוג לי שוב ואחי לא הבין מה קורה "הוא אח שלי ואני ממש לא מתחילה איתך" אמרתי בזמן שהתקרבתי אליו "לא שהייתי מסתכל עלייך" הוא השיב בלחישה לאוזן והלך משם לקבוצת בנות צעירות שהיו בסביבה… לא עברו שתי שניות והופיע לו המבט הנוזף של אחי על הדברים שנאמרו "אל תתחיל אפילו" השבתי לו בגלגול עיניים והלכתי משם בחזרה לחברה שלי קלרה.
ש"מה קרה שם?" קרלה שאלה אותי אחרי שצפתה בכל הדרמה הזו מהצד "בואי ניסע אלייך, אני אסביר לך בדרך" השבתי לה והלכנו לרכב שלי.

"איזה סיפור אה, מסתבר שגברים שחצנים עושים לך את זה" היא צחקה ואני התכחשתי מיד "מה? לא, ברור שלא, הוא טיפש ומטומטם" השבתי בזמן שיצאתי מהחנייה של הבר "אה ברור" היא השיבה בציניות ושתינו צחקנו ביחד "יאלה שימי שיר" עניתי לה והפעלנו את השיר footloose בדרך לבית שלה.