love_love_love
שבת שלום❤❤❤

TE ENCONTRÉ- פרק 5 🦋

love_love_love 27/09/2019 683 צפיות אין תגובות
שבת שלום❤❤❤

\ • פרק 5 • /
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה זה טוב לחיות אם לא נשאר מה לתת, לשכוח אבל לא לסלוח, לא לאהוב את מה שאתה רואה.." -coldplay- (מתוך השיר : swallowed in the sea)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

עידן》》
ישבתי במשרד שלי, עם ערמת הטפסים שאני צריך לבדוק ובפעם הראשונה בחיי לא הצלחתי להתרכז בעבודה, לא הצלחתי לשים את הראש עמוק בעבודה, לא הצלחתי להפריד בין חיים אישיים לקריירה.. הייתי שקוע במחשבות על גפן ועל כל מה שקרה אתמול, הייתי כל כך שקוע שאפילו לא שמתי לב שרועי נכנס לחדר "אחי מה יש?" הוא אמר והתיישב מולי "כלום, אני בידיוק עובר על המסמכים פה" אמרתי כדי לא להסגיר את עצמי, אבל ברגע שהוא הפך את הטפסים שהיו הפוכים מלכתחילה הוא הבין בעצמו שאני לא באמת מרוכז בעבודה "נו דבר מה יש לך מה אתה בחורה?" הוא צחק עליי
"לך תזדיין"
"בכיף, אבל קודם ספר לי"
"אתמול הייתי עם הבחורה הזו מהמוסך אצלי בדירה, קוראים לה גפן, אין לי כוח להסביר איך הגענו לזה שהיא אצלי בדירה… מפה לשם אכלנו יחד עד שזרקתי לה יציאה מטומטמת רצח" סיפרתי לו והוא נדהם, הוא לא האמין שאני והיא ישבנו לאכול ארוחת ערב יחד
"מה אמרת?"
"עזוב"
"נו דבר כבר"
"אמרתי… אמרתי לה בצחוק שהיא תנקה את הכלים כי היא הכי קרובה למשרתת כרגע" עניתי והורדתי את הראש לשולחן הזכוכית
"אחי אתה יצאת דביל, אם זו הייתה התוכנית שלך כדי להשכיב אותה נראה לי שלא ילך לך בזמן הקרוב" הוא מעט נהנה מהסיטואציה
"לפעמים אני לא מבין למה אני חבר שלך" צחקתי בחזרה "ואל תדאג, אני אלך, אתנצל קצת ואז אקבל סיבוב שני ומוצלח יותר הפעם" עניתי וקמתי מהכיסא לעמדה של השתייה החריפה במשרד "רועי זה ההבדל בינינו, תלמד- שאני מוצלח, אני משיג כל מה שאני רוצה בכל דרך, יש לך עוד הרבה ללמוד" צחקתי עליו בחזרה והגשתי לו כוס וויסקי.

גפן》》
"בוקר טוב לילדה היפה בעולם" יוסי נישק אותי וחיבק אותי חזק כשהגיע לעבודה "בוקר טוב שמן" צחקתי עליו ותפחתי לו על הבטן "מה יהיה עם הבירה?" צחקתי איתו והוא צחק בחזרה "אל תתגרי בגורל שלך" הוא המשיך ובחן את העבודה שלי "איזה מזל שהתעקשת לעבוד כאן-העובדת הכי טובה" הוא החמיא לי וגרם לי להסמיק "טוב יאלה לך תביא לי קולה אני צמאה" אמרתי לו כפקודה בצורה די מאיימת "תזכירי לי לא להתעסק איתך" הוא השיב בציניות ונתן לי להמשיל לעבוד.
—-

"טוב יאלה תרימו את הרכב" אמרתי לכמה עובדים שעזרו לי לעבוד על רכב הרוס במיוחד "את רואה משהו מלמטה?" הם שאלו אותי ובזמן שהסתכלו עליי מחכים לתשובה נשמע רכב אחר בכניסה למוסך "עובדת קשה אה?" נשמע קולו של עידן מתקרב "מה אתה עושה פה?" התעצבנתי עליו "דקה אני חוזרת" אמרתי להם והלכתי איתו לצד.
"יצאתי מטומטם…אני לא יודע מה חשבתי לעצמי שדיברתי ככה" הוא השיב עם חיוך מטומטם אבל כובש "יאלה שולם?" הוא אמר בילדותיות והגיש את הזרת שלו בציפייה לקבל את שלי בחזרה "מה חשבת? שתבוא לפה עם החיוך היפה שלך ואני פשוט אסלח לך?" התעצבנתי מהביטחון העצמי המוגזם שיש לו "אמ.. כן בעצם לא" הוא ענה בהססנות כשראה איך פקחתי את עיניי עליו בתדהמה "אתה פתטי" השבתי לו והסתובבתי על מנת ללכת אבל הוא תפס בידיי חזק "חכי שנייה חכי" הוא אמר ולא אפשר לי ללכת "תעזוב אותי, מבחינתי אתה לא קיים, בוא פשוט נשכח שהכרנו אחד את השנייה" השבתי לו בחזרה והשתחררתי מהאחיזה שלו "למה את לוקחת הכל בצורה כזו? אני אומר לך שאני מצטער, כל כך קשה לך לסלוח?" הוא התעצבן וכבר לא היה נראה יותר במצב רוח לפיוס…למען האמת המילים שלו יותר הצחיקו אותי מאשר עצבנו אותי "נמאס לי מאנשים כמוך, אנשים שחושבים שלא משנה מה הם יעשו הסליחה המסכנה שלהם תתקן דברים… מבחינתך אתה יכול לעשות הכל, לצחוק על מעמד של אנשים, על מוגבלות של אנשים, לגנוב, לרצוח, לאנוס אבל לבקש סליחה ולצפות שהכל ישכח" הסברתי את עצמי בכעס והוא עצר אותי "תרגעי טוב,את מגזימה, את לוקחת דברים בצורה קשה מידיי" הוא ענה בחוצפה ואני הנדתי בראשי "עשיר טיפוסי ומפונק, בטח כל החיים גדלת עם כפית זהב בפה- אתה טיפש" זעמתי עליו יותר ויותר, כל שנייה שהוא היה פה גרמה להתעצבן יותר, אך לאחר דבריי האחרונים הוא נראה מרוגז במיוחד "ואת בלתי נסבלת, את ילדה קטנה ואני לא יודע מה אני מבזבז את הזמן שלי בשביל לבקש ממך סליחה" הוא השיב בזעם והלך משם.. בתוכי הרגשתי קצת רע, כאילו נגעתי לו בנקודה רגישה.. אבל הפסקתי מזמן לפעול מהלב-אז הקשחתי את עצמי ושכנעתי את עצמי שלא מזיז לי כלום ושאני בטוחה בעצמי למרות שבפנים זה לא היה בדיוק ככה.
—-

קלרה ואני בידיוק סיימנו להתארגן, היא התעקשה ללכת לבר של אחי מקום שאני לא הכי מעדיפה לבלות בו, אבל משום מה היא נהנהת שם.
"אל תשכחי את העסקה שלנו" אמרתי לה בזמו שסידרתי את השיער שלי מול המראה "כן אני זוכרת, הולכות לקצת זמן ואז נוסעות לים" היא אמרה בגלגול עיניים "אוי סתמי" השבתי לה ודחפתי אותה מהמראה כדי להסתכל על עצמי "אני נראת טוב?" שאלתי ברצינות והיא צחקה "ממתי לגפן אכפת איך היא נראת?" היא השיבה בחשדנות "מה?…לא קשור, סתם לדעת" ניסיתי להעביר מהר את הנושא אבל היא כבר הבינה "אה ברור, לא קשור במקרה לעובדה שאולי תראי שם איזה מישהו חתיך בשם עידן" היא התחילה לצחוק עליי "קלרה עוד מילה אחת את הולכת לשם ברגל" עניתי ונכנסו לאוטו "טוב איזה שיר?" שאלתי כשהכנסתי את הדיסק של הביטלס "אני אשים" היא אמרה ושמה מיד את השיר all you need is love וגרמה לי לחייך ולהסמיק.. אבל לא אמרתי לה דבר, פשוט שרנו כל הדרך לבר את השיר עם תנועות ריקוד מאולתרות.
—-

אני וקלרה נכנסו והתנגנה המוזיקה הנוראית הזו שאנשים אוהבים לשמוע, אבל אחרי כמה דקות הדיג'יי ראה אותי ומיד הוא החליף לשיר של the black eyed peas וקרץ לי. אני וקלרה נכנסו עמוק בין האנשים והתערבבנו בין כולם, יש לנו יכולת הסתגלות מעולה. "יאלה לכי תביאי לשתות" אמרתי לקלרה באמצע ריקוד והיא הלכה לבר בתנועות ריקוד בלי להתווכח בכלל.
"את מלכה" אמרתי כשהיא הגישה לי את הקוקטייל שאני אוהבת והמשכנו לרקוד גם לצלילי השירים המכוערים.
כל הערב הזה חיפשתי בעיניים שלי את עידן למרות ששכנעתי את עצמי שאני לא באמת מחפשת אף אחד.
הלכתי לבר כדי לקחת כוס מים קרים מליאור הברמן שאוהב אותי כמו אחותו "אחיך ראה אותך?" הוא שאל בחשש "אולי די עם זה? אני עוד שלושה שבועות חוגגת 21" גלגלתי את עייני והוא צחק "אני יודע, אבל את חייבת להבין אותו" הוא ניסה להסביר בעדינות "לא, אני לא חייבת כלום" השבתי לו בכעס ושתיתי את כוס המים שלי. אחרי כמה שניות של הבטה בכוס מים ריקה החלטתי להסיט את מבטי הצידה וראיתי את עידן, הוא התחיל עם איזה בחורה בלונדינית זולה במיוחד, ידעתי שבוודאי מצליח לו כמו שהוא רצה, אבל משהו הציק לי ואני לא יודעת למה…התחושה הזו הרגיזה אותי- זו הייתה תחושה כל כך קשה, כל כך מגעילה ולא מוכרת… הוא לאט לאט התקרב איתה לברמן עד שנתקל בי עם עינייו וניסה לגרום לי לקנא ולהרגיש רע בדרך שבה הוא פינק את הבחורה שלצידו. עמדתי לברוח משם כדי לא לתת לו את התענוג הזה, אבל אז הנורא מכל קרה- אח שלי התקרב אליי "אוי לא" מלמלתי לעצמי וגלגלתי את עיניי "גפן אני אהרוג אותך יום אחד" הוא התחיל ברצף הנזיפות הבלתי נסבל שלו "אולי די עם הנאום החרוש הזה?" השבתי בזעם והוא התעצבן יותר עליי "לא, לא די, את לא יכולה לבוא לבר הזה ולשבת לבד על הבר, את לא מבינה שזה מסוכן ולא בשבילך- יש פה גברים מסריחים ושיכורים שלא יודע מה יכולים לעשות לך ואני לא…" הוא התעצבן עד שקטעתי אותו "די די ושוב פעם די, אתה לא מבין שנמאס לי כבר ממך?! אני בת 20 לא בת 3, יש לי רישיון, אני עובדת, אני סיימתי צבא- אני פאקינג אישה, תפסיק להשתלט לי על החיים ולחשוב שאתה יכול להגיד לי מה לעשות" אמרתי בקול רם שנראה לי שכל מי שהיה בסביבה הקרובה שמע אותנו…יכולתי לראות בזווית העין את הפרצוף ההמום של עידן מהצד "וואו, איזה רצף של הישגים עברת בחיים, שכחת משהו במקרה?" הוא ענה בציניות שכל כך מתאימה לי ולו, ציניות שאנחנו המון פעמים משתמשים בה ברגע שאנחנו מבינים שטעינו בדבר מסוים.. אבל כל כך רציתי להרגיז אותו, לחרפן אותו, שיאבד את העשתונות "את האמת שכן, יש עוד הישג שלא ציינתי -יש לי חבר" השבתי והוא היה המום "גפן אל תתחילי אפילו" הוא התעצבן ונלחץ בו זמנית "אה אתה לא מאמין? רוצה לראות?" השבתי ובתוך שתי שניות חטפתי את עידן מזרועות אותה בחורה שהייתה איתו והדבקתי לו נשיקה שזיעזעה את כולם בסביבה, השארתי אותו חסר אוויר וכמובן שגם הוא השאיר אותי חסרת נשימה, הנשיקה התחילה לזרום יותר ויותר, מרגע לרגע, הספיקו לי כמה שניות כדי לשכוח שאני למעשה בהצגה שלא הייתה מביישת את שייקספיר-הנשיקה הרגישה לי אמיתית יותר מתמיד, הלשונות שלנו התנגשנו והתאמנו אחד לשנייה בצורה מושלמת.. באותו רגע הוא אחז אותי חזק מהעורף ומהגב, לא רציתי לשחרר ואני מניחה שגם הוא לא, הנשיקה לא פסקה גם כשהיה ברור שהיא אמורה להפסק מזמן… זה היה אחד הדברים היותר היפים שקרו לי מזה המון זמן.בת שם


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך