That’s love – פרק 4

15/09/2014 860 צפיות 2 תגובות

היינו שנייה מנשיקה ואז..
נקודת מבט רז :
"את תמיד יפה" שמעתי מהספסל מאחוריינו. זה היה הקול של גיא. "באמת?" שמעתי קול מוכר. הקול של אגם. הרגשתי את ידי מתאגרפות בכל שנייה שהם המשיכו לדבר. הסתובבתי וראיתי שהם שנייה מנשיקה והחלטתי שאני חייב לעשות משהו. "אחח הצוואר שלי מת" אמרתי והתמתחתי. אגם התרחקה ממנו מהר וגיא הביט בי במבט עצבני שהזכיר לי עוד מהעבר שלי ושל אגם.
~~פלאשבק~~
"אני אוהב אותך! למה את לא מבינה?!" אלירן צעק על אגם. "אני גם אוהבת אותך אבל רק בתור ידיד" אמרה והחלה לדמוע "אל תכבי בבקשה זה שובר אותי" אמר וניגב את דמעותיה בזמן שליטף את הלחיים שכל כך אהבתי. "אני לא משקר לך. את האהבה של החיים שלי" אלירן לחש לה "אני לא יודעת" אמרה והביטה לכל מקום מאשר לעיניו "אנחנו רק בכתה י' איך אתה כל כך בטוח?" אמרה בהיסוס. למזלי היא לא ראתה אותי מסתכל מאחורי קירות הגן שבו היינו משחקים. "כי אני אוהב אותך יותר ממה שאני אוהב את עצמי!" צעק שוב.הם לאט לאט התקרבו והחלטתי שאני לא יכול לתת להם לעשות את זה. "אלירן אחי" צעקתי ויצאתי מהמחבוא שלי. הם התנתקו במהירות ואגם ברחה משם עם דמעות בעינייה. הוא בא לרוץ אחריה אבל לפני ששם לב גררתי אותו אליי הביתה. כשהגענו הוא התחיל לצעוק עליי שהרסתי לו והביט בי במבט עצבני. שבוע אחרי המקרה, אחרי שאגם התרחקה ממנו כבר, הוא עזב את העיר ונסע כי הלב שלו נשבר.
~~סוף פלאשבק~~
"אוי הפרעתי לכם?" שאלתי בתמימות מזוייפת "לא אל תדאג" ענתה בקול החמוד שלה. גם כשהיא לא מנסה יש לה קול חמוד "סליחה" אמרה "על מה?" שאלתי. באמת לא הבנתי למה דווקא היא צריכה לבקש סליחה. "הצוואר שלך" הבטתי בה במבט שואל "אני ישנתי לידך אז כנראה זה קרה קצת באשמתי" אמרה וחייכה חיוך מתנצל "לא נורא אני אתגבר" אמרתי מהופנט בעינייה החומות והגדולות. אני יכול לשקוע במשך שעות כשאני מסתכל לה בעיניים. "הגענו" נשמע צעקה מתחילת האוטובוס.
"סוף סוף" שירה מלמלה והחזיקה את ראשה. שירה ואגם שונות מאוד אבל עם זאת מאוד דומות. שתיהן חשובות לי כל כך. אם יקרה להן משהו אני אמות.
כולם ירדו מהאוטובוס ולקחו מפתחות לבקתות. חמישה או שישה ישנים בכל בקתה. פרקנו את התיקים ויצאנו לרחבת הטקסים שהייתה במחנה. ראיתי את שירה אבל אגם לא הייתה לידה. מצאתי אותה מדברת עם אחד שהיה נראה מוכר אבל לא זיהיתי אותו. היא חייכה חיוך ענקי וחיבקה אותו כל כמה דקות. התקרבתי לאט וגיליתי שהיא מדברת איתו. היא מדברת עם אלירן.
נקודת מבט אגם :
"אנחנו צריכים לדבר" גיא אמר לי אחרי שארגנתי את דבריי בבקתה שלי ושל הבנות האחרות. "אתה צודק" הסכמתי איתו "אבל לא עכשיו זה לא זמן טוב" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון רחבת הטקסים. "אם לא עכשיו אז מתי?" שאל קצת.. מיואש? לא אגם. אין מצב שהוא אוהב אותך. זה בטח סתם. "עוד מעט אני צריכה ללכת" אמרתי ורצתי מהמקום. "אגם" שמעתי צעקות מרוחקות אבל הדמעות שבעיניי הפריעו לי לראות לאן אני הולכן. או יותר נכון, במי אני מתנגשת. הרמתי את מבטי וראיתי שם את אלירן. יפה כמו תמיד. כאילו לא עזב לפני כמעט שנתיים. "היי" אמרתי ונזכרתי בלילה שבוע לפני שהוא עזב.
~~פלאשבק~~
"אני אוהב אותך! למה את לא מבינה?!" אלירן צעק עליי. "אני גם אוהבת אותך אבל רק בתור ידיד" אמרתי והתחלתי לבכות. "אל תכבי בבקשה זה שובר אותי" אמר וניגב את דמעותיי בזמן שליטף את הלחיים שלי. "אני לא משקר לך. את האהבה של החיים שלי" אלירן לחש לי והעביר בי צמרמורת נעימה. תמיד הוא היה חשוב לי וכן הרגשתי אליו רגשות חזקים אליו אבל הוא חבר של רז. הוא יעשה את אותו דבר כמוהו. "אני לא יודעת" אמרתי והביטתי לכל מקום מאשר לעיניים שלו. העיניים היפות והגדולות שלו. העיניים הירוקות המדהימות שלו. "אנחנו רק בכתה י' איך אתה כל כך בטוח?" אמרתי בהיסוס מתאפקת לא לחבק ולא לעזוב. "כי אני אוהב אותך יותר ממה שאני אוהב את עצמי!" צעק שוב .לאט לאט התקרבנו בזמן שהלב כל כך רוצה להיות איתו הראש לא מרשה. "אלירן אחי" שמעתי צעקה ורז יצא משום מקום. התנתקנו במהירות וברחתי משם עם דמעות בעיניי. שבוע אחרי המקרה, אחרי שהתרחקתי ממנו כבר כי לא יכולתי להיות קרובה אליו מהפחד שהוא יפגע בי, הוא עזב את העיר ונסע בלי להיפרד. לחשוב שבאתי באותו ערב להתחנן לסליחתו.
~~סוף פלאשבק~~
"היי" ענה וחייך את החיוך המושלם שלו. אבל החיוך הזה לא מתקרב לחיוך של רז. חיבקתי אותו חזק. גם כי התגעגעתי וגם כי הייתי צריכה להתייעץ עם מישהו לגבי גיא. או שבעצם זה לא מתאים?
"על מה את חושבת כל כך הרבה יפה שלי?" שאל בקול שמביע דאגה אמיתית "סתם לי ולידיד היה ריב קטן" עניתי בהתחמקות מסויימת.
"תגיד" התחלתי להגיד אך הוא קטע אותי "כן אני עדיין אוהב אותך" חייכתי חיוך טפשי שלא יכולתי להחניק. המשכנו לדבר עד ששוב הצעקה המוכרת קטעה את שיחתנו "אלירן אחי". אוי רז רז מתי תפסיק להרוס לי את חיי האהבה ותצא לי מהלב כבר?!

אז החלטתי לעשות כרגע עונה עם 20-25 פרקים ולכן העלילה תתקדם מהר.. אוהבת♥


תגובות (2)

חחחחח "אלירן אחי"
תמשיכייי זה מעניין

15/09/2014 20:50

אהבתי את הסיפור!!
תמשיכיי זה ממש מעניין!

15/09/2014 23:13
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך