Time lost will never return – פרק 17 מרתון

"אפשר להזמין אתכם לקפה ושוקו?" שאל
"כן!" צעקה הילי בהתלהבות
"הילי זה לא יפה" נזפתי בה ועומר נראה משועשע
"אנחנו נשמח" אמרתי
הילי הלכה למשחקיה ואני ועומר ישבנו לשתות קפה
"אתה נשוי?" שאלתי ישירות
"לא"
"מה עם לילי?"
"עברה לאירופה" אמר
"יש לך חברה?"
"לא" אמר
"ומה איתך?" שאל
"אני לא נשואה ואין לי חבר, בעצם אף פעם לא התחתנתי" אמרתי (לירון בת 23 ועומר 25)
מנקודת מבט של עומר:
"אז מי האבא של הילי?" שאלתי
"האבא שלה…… האבא שלה הוא הבן אדם שהכי אהבתי בחיים האלה" אמרה
"הוא חי?" שאלתי
"הוא יודע על קיומה?"
מנקודת מבט של לירון
"סוג של.." עניתי
"מה עם עידו?" שאל
"עידו נפטר" אמרתי
"סליחה לא ידעתי" אמר
"זרקתי אותו" אמרתי
"יופי" אמר
"אפשר את המספר שלך?" שאל
"בטח אתה רושם? 05*******5" אמרתי
"טוב נזמין חשבון?"
"כן"
"אני אביא את הילי" אמרתי
מנקודת מבט של עומר
"לא" מחיתי
"אני אביא את הילי תזמיני חשבון" אמרתי והשארתי את כרטיס האשראי על השולחן.
הלכתי לכיוון המשחקיה שיחקתי קצת עם הילי היא ילדה מדהימה היא ממש מזכירה לי את לירון הרמתי אותה בידיי והלכתי לכיוון לירון שעיינה בחשבון
"היא נרדמה" אמרתי
"תביא לי אותה אני אשים אותה בעגלה" אמרה
"אין צורך אני אחזיק אותה" אמרתי
"איך שאתה רוצה" אמרה וחייכה