Time lost will never return – פרק 5

עומר חתיכת דפוק הייתה חייב לומר שאני בהריון חשבתי לעצמי בזמן שרוברט זעם.
"אני לא מבין איך זה קרה!?" אמר רוברט
"אבא אתה לא יודע איך נכנסים להריון?" אמר עומר וגיחך לעצמו
"את בהריון?" שאל רוברט
"כן" עניתי ללא ברירה
"מי הבן זונה שהכניס אותך להריון" שאל רוברט
"הבן שלך" עניתי כל כך רציתי להחזיר לעומר הזה בקושי יום מכיר אותי ומחליט שאני בהריון הבעיה ששכחתי שלילי ואמה שלה איתנו בשולחן.
"מה!?" צעקה לילי בזעם
"חתיכת בן זונה" הוסיפה
"עד אמא שלי" אמר עומר
"עומר!!! אני לא מבין אותך לפעמים מה אתה דפוק!?" אמר רוברט
"ואת זונה, מופקרת" אמרה לילי
"חתיכת כלבה תסתמי את הפה שלך" אמר עומר.
פתאום קלטתי שעומר מגן עליי והסמקתי
"תקשיבו יש לי רעיון!" צעקה אמרה של לילי תמרה.
"הבת שלי לא יכולה להיכנס להריון, עומר ולילי יתחתנו ולירון תיתן להם את הילד שלה" אמרה תמרה
"עכשיו את אומרת שאת עקרה!?" צעק עומר
"את יודעת שהחלום הכי גדול שלי זה ילד!!!" צעק שוב
"יפה שלי סליחה" יבבה לילי בבכי
"שקט כולם!! אתם תקבלו את הילד שלי" אמרתי
"את לא חייבת" אמר רוברט
"אני רוצה" אמרתי
*****
נכנסתי לחדר הארוחת ערב הזאת הייתה גרועה, לפתע עומר נכנס.
"צא אני רוצה להתלבש" אמרתי
"כבר ראיתי אותך עירומה הרי הכנסתי אותך להריון לא!?" אמר
"דפוק" מלמלתי
"מאיפה תביאי עכשיו תינוק"
"לא יודעת אני אסתדר"
"בואי אני אכניס אותך להריון עכשיו" אמר
"לא" צעקתי
"למה את בתולה" אמר עומר וצחק
"כן אני בתולה" עניתי
"באמת?" שאל
"כן…"
"אז מאיפה נביא עכשיו תינוק" אמר
"פשוט נספר את האמת" עניתי
"לא" אמר
" אז מה נעשה?" שאלתי
"תקשיבי ניקח פשוט בטן מדומה" אמר
"ובזמן הזה אני אאמץ ילד שרק נולד בזמן שאת תלדי" אמר
"טוב, רק איזה חודש אני?"