Time lost will never return – פרק 9 ב'

נקודת מבט עומר:
יצאתי מהבית כלא אני לא מאמין שהוא רוצה שאני אחזור לבית הזה ואהרוג את לירון גם ככה היה לי קשה לצאת מהבית הזה ועכשיו אני צריך לחזור לשם אני אעקור אותה מהלב שלי ואהרוג אותה וככה אבא שלי יהיה מאושר….
הוצאתי את הטלפון וחייגתי לרום הרבה זמן לא דיברתי איתו.
"הלו" אמר
"הייתי אצל אבא" אמרתי
"מה הוא רוצה"
"בוא ניפגש בדירה אולי מצוטטים לטלפון..," אמרתי
"בסדר אני בדרך" אמר וניתק
*****
נכנסתי לבית המוכר, כל כך הרבה זיכרונות עולים בי מפה.
"היי אחי" אמר רום
"אני צריך לחזור לשם" אמרתי
"מה!?"
"אני צריך להרוג אותה" אמרתי
"אחי אני אעשה את זה" הציע רום
"לא אני צריך לעשות את זה בגללה ובגלל אמא שלה אמא שלי מתה ואבא שלי נכנס לכלא" אמרתי
"אני חוזר לשם בכל מחיר" אמרתי
"ומה עם לילי?" רום שאל
"היא יכולה ללכת לעזאזל, אני שונא אותה" עניתי
"אבל אתה צריך להתחתן איתה" אמר
"אני אתחתן איתה ואז נתגרש, אני אעשה הכל כדי שהתוכנית שלי תצליח גם לירון וגם אבא שלה צריך למות" עניתי
"אתה תהרוג את רוברט?" שאל רום
"כן אני חייב רוברט הוא האבא האמיתי של לירון" עניתי
"אני לא מסכים עם התוכנית שלך ושל אבא" אמר רום
"אמא שלך לא מתה! אמא שלי האישה הראשונה של אבא מתה, ואז הוא הכיר את רינה הכלבה הזאת ואחרי שהיא זרקה אותו הוא נכנס לכלא…" אמרתי
"אמא שלי מתה לפני אמא שלך בתאונת דרכים ואתה יודע את זה ובכל זאת ויקי אמא שלך קיבלה אותי למשפחה, ואז אתה נולדת אמא שלך הייתה אישה מדהימה אבל לירון לא אשמה בטעות שההורים שלה עשו תשחרר כבר שנים שאתה רוצה לנקום!" אמר רום בצעקות
"אתה יודע כמה קשה היה לי להיכנס לבית בתור הבן המאומץ של רוברט!" אמרתי
"טוב אני הולך לדבר איתך זה כמו לדבר לקיר" אמר וטרק את הדלת
נקודת מבט לירון:
"חשבתי שאמא שלי נמצאת לידי" אמרתי לדינה הפסיכולוגית
"עכשיו יותר טוב? את עוד רואה אותה?"
"הרבה יותר טוב, אני כבר לא רואה אותך והצלחתי לשחרר..," אמרתי
"טוב אז לפי מה שאני רואה את לא צריכה אותי יותר.." אמרה דינה
"להתראות" אמרתי ויצאתי
******
הגעתי לחנות של בגדי ההריון, התקרבתי לכיוון הבובה עם ההריון המתחיל ומהר לקחתי את הבטן בלי שאף אחד יראה והכנסתי לתיק הלכתי לכיוון שתי הבובות האחרות עם בטן ההריון המתקדמת יותר ולקחתי גם אותם, לקחתי כמה חולצות מכנסיים שמלות וחצאיות ושילמתי.
הלכתי לכיוון האוטו ונכנסתי.
פתאום שמעתי קול "איזה יופי ששתינו בהריון" זה היה הקול שלה של אמא שלי ראיתי אותה לידי עם דם ועם הבגדים שאיתם היא מתה הסתכלתי עליה במהירות פתאום שמעתי צפירה חזקה התחלתי לצרוח ואוטו נכנס בי ואז ראיתי שחור בעיניים.