עוד אחת
בנות תודה רבה על התגובות מהפרק הקודם, שימחתן אותי נורא, בהצלחה בחזרה ללימודים❤️

Wicked game- פרק 11

עוד אחת 13/04/2015 2782 צפיות 18 תגובות
בנות תודה רבה על התגובות מהפרק הקודם, שימחתן אותי נורא, בהצלחה בחזרה ללימודים❤️

לפני הכל הכנסתי דימוי ממש מיוחד שמישהי רשמה לי לפני איזה שני פרקים בתגובות ונאז התגובה לא יצאה לי מהראש עד שהייתי חייבת להכניס את אותו הדימוי, תודה ענקית למיכל על התגובה, אין עלייך❤️

פרק 11: תודה

-נקודת המבט של טל-
״נופר!״ קראתי ורצתי ריצה קלה כשראיתי אותה יושבת על יד ערן, היא הרימה את פניה והן נראו מודאגות.
״איפה אימא? מה איתו?״ שאלתי חסרת נשימה ובן החזיק אותי כדי שלא אפול לו שוב.
״הכניסו אותו לניתוח, אימא מדברת עם הרופא,״ הסבירה והנהנתי בהבנה, בן התיישב על אחד מהכיסאות וסימן לי להתיישב על ידו, התיישבתי והנחתי את ראשי על כתפו.
״הכל יהיה בסדר, הוא יהיה בסדר,״ בן ליטף את שיערי, התייפחתי והוא נשק לקודקוד ראשי.
״אני לא רוצה שהוא ימות,״ יללתי ובן סימן לי לשבת עליו וכך עשיתי, התיישבתי על ברכיו והנחתי את ראשי על החזה שלו זמן שהוא מחבק אותי חיבוק מנחם.
״הוא לא ימות,״ אמר בביטחון שגרם גם לי קצת לאסוף תקוות.
״אימא!״ קראתי כשראיתי אותה מתהלכת לכיוונינו במסדרון, קמתי מהר ורצתי אליה.
״מה איתו? מה אמר הרופא?״ שאלתי אותה בלחץ. היא נראתה תשושה ועייפה, השיער שלה לא היה מסודר והבגדים שלבשה לא הלמו אותה.
״הוא עדיין בניתוח, הסוכרת שלו קצת מסבכת את העניין,״ אמרה והלב שלי התכווץ. היא נראתה עצובה מדי, זו כבר הפעם השנייה בשנה הזו שאנחנו בבית החולים בגלל אבא שלי, בפעם הקודם זה היה בגלל צניחת הסוכר הדרסטית שקרתה לו ועכשיו בגלל הלב שלו.
״הרופא אמר שאין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות,״ אמרה וחיבקתי אותה, היא חיבקה אותי בחזרה והרחתי את הריח המוכר של אימא שלי, הדמות הכי חזקה בחיים שלי.
״הבאת חבר ילדות,״ אמרה ומבלי שראיתי את פניה יכולתי לדעת שהיא חייכה את החיוך המזויף שלה, כזה שהיא חייכה לאנשים שהיא לא סובלת, ואת בן היא לא אהבה. בלשון המעטה.
״תתנהגי יפה אימא,״ הפצרתי בה, ״הוא רק ידיד עכשיו,״ שיקרתי והתנתקנו מהחיבוק.
״היי,״ בן עמד מאחורינו וחייך את חיוך מליון הדולר שלו, ״אני לא יודע אם את זוכר-״
״שלום גם לך בן, טוב לראות אותך,״ אימא שלי חייכה אליו והבטתי בה במבט כועס, היא לא יודעת להסתיר את השנאה שלה כלפי אנשים.
״אני הולכת לשבת קצת,״ הודיעה וחלפה על פנינו, בן נעמד מולי ופשוט צחק ללא הפסקה.
״היא לא סובלת אותי,״ הוא קבע וציחקק אל צווארי, לא יכולתי לצחוק עכשיו, זה לא הזמן לצחוק בזמן שאבא שלי בניתוח מציל חיים.
״דיי,״ ביקשתי ברכות והוא ישר התעשת והפסיק לצחוק.
״סליחה,״ אמר ונשק ללחיי בהתנצלות, הנהנתי כאחת שמקבלת את ההתנצלות ושנינו חזרנו להתיישב ולחכות.
״את רוצה משהו? קפה? מאפה? קפה ומאפה?״ שאל ונדתי בראשי, הוא ניסה לעודד אותי אבל לא יכולתי לאכול כלום, רק הרצתי בראשי את הסצנה שהרופא יוצא ומודיע לי שאין לי אבא. אני מעדיפה לחשוב על הגרוע מכל מאשר לנפח לעצמי בועה ורודה ואז מישהו עם משהו חד יבוא ויפוצץ את העולם שלי.
״אני יכול לעשות משהו כדי שלא תילחמי בדמעות האלה?״ הוא שאל שוב כששם לב לדמעות שירדו מבלי שהתכוונתי בכלל, הייתי לחוצה מדי, הידיים שלי רעדו והזיעו כשדמיינתי איך אימא שלי תתחיל לבכות ונופר תבכה ותסכן את התינוקת שלה ואני? אני אתפרק למיליון חתיכות שאף אחד לא יצליח להרכיב.
״אתה יכול לעשות שאבא שלי יצא חי?״ שאלתי אותו למרות ששנינו ידענו שלא, הוא נד בראשו, נאנחתי וחזרתי להישען על החזה הקשיח שלו.
״אז לא…״ מלמלתי ועם אצבעותיי ציירתי צורות דמיוניות על בטנו , הוא הניח את ידו על גבי כתמיכה וליטף את רגלי ביד השנייה.

ישבנו ככה שעה לפחות, הזמן עבר וכל שנייה הייתה מורטת עצבים, רק חיכיתי שיצא רופא כבר ויגיד לי שאבא שלי חי ואז אני אלך לחבק אותו ואני אעריך את ההורים שלי יותר מאי פעם.
״את עייפה,״ בן קבע כשראה את עיניי נסגרות, הנהנתי והוא ליטף את פניי מה שגרם לי עוד יותר לרצות לישון בחיקו, בין הזרועות החמות והבטוחות האלה שיגנו עליי מכל הרוע שבעולם.
״תשני קצת,״ הוא הציע ונדתי בראשי, אני לא יכולה להירדם כשאבא שלי בסכנת חיים, אני פשוט לא יכולה.

-נקודת המבט של בן-
לאחר עשר דקות היא נרדמה עליי, כאילו הייתה התינוקת שלי, הילדה הקטנה והשברירית שלי.
הסטתי את ראשי וראיתי את אימה נועצת בנו מבט, היא לא הייתה מרוצה מהמחזה. חייכתי אליה והיא התעלמה בגסות, גיחכתי לעצמי והשפלתי את ראשי בחזרה לילדה היפה שלי.
״אני רוצה לדבר איתך.״ אימה של טל נעמדה מולי, הרמתי את ראשי אליה והבטתי במלכת הקרח.
״כן?״ שאלתי בנימוס וחייכתי את החיוך שלי, זה שכובש גם אימהות.
״תמחק את החיוך,״ הפצירה בי וישר הורדתי אותו. האישה הזו מפחידה אותי עד ממוות, ״אני רוצה שתתרחק מטל,״ היא ביקשה והחנקתי צחקוק.
״מה?״ שאלתי כאילו לא שמעתי והיא שילבה את ידיה על החזה שלה.
״שמעת אותי,״ אמרה בכעס והשתדלתי לא לגלגל עיניים בזלזול, חמתי לעתיד הולכת להיות בלתי נסבלת.
״ותני לי סיבה אחת טובה למה,״ דרשתי ממנה בפנים רציניות, הנימוס עף לו דרך החלון ובן הכועס הגיח לו.
״זה פשוט,״ אמרה ומשכה בכתפיה, ״אתה משפיע על הבת שלי לרעה,״ הוסיפה בפשטות ונחרתי בבוז. טוב זה נכון אבל אני לא הולך לוותר עליה.
״אני לא משפיע על הבת שלך לרעה,״ התגוננתי, ״הבת שלך חשובה לי,״ הוספתי בכנות והיא העבירה מבט חטוף בנסיכה הישנה.
״אתה אולי חושב ששכחתי,״ אמרה וכיווצתי מצחי כלא מבין, ״אבל אני זוכרת איך נפרדת ממנה ואיך היא בכתה ימים על גבי ימים, ואיך העברתי לילות ללא שינה כי מישהו פגע בתינוקת שלי,״ היא הנחיתה כל מילה כמו סטירה כואבת על לחיי, כמו סכין שננעצת בגבי, כמו כדורים שנורים ישירות ללב.
״אני בחיים לא אשכח איך הביטחון שלה צנח בגללך ואני בחיים לא אשכח את מה שהיא אמרה לי, והכל בגללך,״ היא פתחה פצעים שנסגרו וזרתה עליהם מלח. הלב שלי דפק מדי מדי ואני חושב שהוא אפילו הציק לטל הישנה.
״היא אמרה לי, ׳כואב לי אימא׳ וששאלתי אותה ׳איפה?׳ היא לקחה את ידי והניחה אותה על ליבה, ׳הוא פצוע׳ היא אמרה לי ומאז נשבעתי שאם עוד גבר יפגע בה אני באופן אישי אשבור לו את העצמות,״ אמרה בתוקפנות ונעצה את הציפורן הכואבת של האצבע המורה בחזה שלי, מחנק עלה בגרוני והתקשתי מעט לנשום. בחיים לא חשבתי שככה פגעתי בה, היא נראתה לי בסדר גמור חודש אחרי הפרידה.
״תתרחק ממנה בן, אתה לא מגיע לה, מגיע לה מישהו טוב יותר מבן אדם כמוך,״ אמרה לבסוף והלכה, נשארתי ישוב עם טל עליי ומבלי שאף אחד ראה דמעה קטנה של כאב זלגה מעיני ונפלה על כך ידה, מיהרתי למחות את עיני מהרטיבות ולייבש את כף ידה. כאב לי כי אימא שלה צדקה, מגיע מישהו הרבה יותר טוב ממני, יותר מוסרי ויותר מתחשב, אני לא יכול לשבור לה את הלב שוב, אני פשוט חייב לעצור את זה עוד לפני שמשהו רציני יקרה בנינו, לפני שאני אתאהב בה שוב ואז לצאת מזה יהיה כמו לצאת מבוץ טובעני, בלתי אפשרי.
״אני מצטער, על הכל,״ לחשתי וליטפתי את פניה החלקות והנעימות.
הלוואי וכלום לא היה כל כך מסובך, הלוואי ולא הייתי מספיק טיפש בשביל להיפרד ממנה, הלוואי והייתי מתגייס שהיא עומדת לידי ומחכה רק לי שאחזור בשבתות, הלוואי והיינו שוכרים דירה ביחד ותוך זמן קצר הייתי מתחתן איתה, עם הילדה שהייתה צריכה להיות אהבת חיי אבל הייתי טיפש מדי בכדי להרוס את זה.
עכשיו, ברגע זה, אחרי שחטפתי את הסטירה שהעירה אותי הבנתי שהאהבה שלי אליה אף פעם לא נגמרה. כל הזמן של אחרי הפרידה היית עסוק רק בלהדחיק את הרגשות כלפיה, לזייף אהבה למישהי אחרת שהזכירה לי אותה במקצת אבל אף פעם לא השתוותה לאהבתי אל טל. את הרגשות דחפתי אל תוך קופסא קטנה בחדר במעמקי הלב שלי, הקופסא הזו עמדה בחושך הרבה זמן עד לפני חודשיים כשראיתי את טל, היא הדליקה את האור בחדר החשוך ופתחה את הקופסא מה שגרם לרגשות לצוף מעל פני השטח.
רופא יצא והתקדם אלינו.
״טלטול,״ הערתי את היפיפייה הנרדמת והיא התעוררה בחדות.
״מה? קרה משהו?״ היא שאלה בדאגה והצבעתי על הרופא, היא קמה מהר מעל ברכיי ורצה אליו.

-נקודת המבט של טל-
״משפחת שטרן?״ הרופא עמד וכולנו הנהנו, בן עטף אותי מאחורה ולחץ את ידי בכדי להראות נוכחות, הרופא הנהן בחיוך ופרצתי בבכי מאושר.
״תודה לאל,״ אימא שלי קראה ונשפה בהקלה.
״הוא חי,״ אמרתי בחיוך וחיבקתי את בן, הוא חיבק אותי בחזרה ותחושה של חמימות הציפה אותי, לא רציתי להתנתק מהחיבוק אבל לא היה לי נעים מנופר, ערן ואימא.
״אפשר להיכנס לראות אותו?״ שאלתי והוא הנהן, נכנסנו כולנו לחדר ועיניו היו עצומות, מחיתי את דמעותיי והתקרבתי למיטה שלו בכדי לנשק את הקרחת הזורחת שלו.
״היי אבוש,״ אמרתי מאושרת והוא חייך.
״אבא.״ נופר באה מהצד השני והוא חיבק את שתינו.
״אני צריך לקבל התקף לב בשביל לראות את המשפחה שלי בהרכב מלא?״ הוא שאל בתשישות וכולנו צחקנו, נופר חזרה לעמוד עם ערן ואני נשכבתי במיטה לידו.
״ומי הגבר?״ אבא שלי שאל ובן מיהר ללחוץ את ידו.
״אבוש זה בן והוא חבר ילדות,״ סיפרתי לו והוא חייך אליו בנימוס, לפחות הוא לא זוכר אותו אחרת הוא היה מבתר אותו וזורק אותו לכלבים מחוץ לבית שלו.
״אני הולכת להביא קפה,״ נופר הכריזה וערן הלך ביחד איתה, אימא התלוננה שהשלפוחית שלה לוחצת ולכן הלכה לשירותים ולבן היה טלפון כך שנשארנו רק אני ואבא.
״בן הזה, הוא היה חבר שלך נכון?״ אבא שלי שאל בחצי חיוך והנהנתי במבוכה. אז הוא כן זוכר, בעצם איך אפשר לשכוח את בן?
״יש לי שאלה,״ אמרתי והוא הביט בי.
״אני חושבת שאני מתחילה לפתח שוב רגשות כלפי בן,״ אמרתי בחשש ואבי ליטף את שיערי, ״תראה, מצד אחד יש את נתנאל שהוא כמו המים, הוא מלטף, הוא אוהב, הוא רגוע. ומהצד השני יש את בן הוא כמו להבה הוא מסעיר, מרגש, לוהט, הוא סחף אותי,״ סיפרתי ואבי הנהן בהבנה, הוא תמיד אהב את הדימויים שהייתי עושה לאנשים.
״בכל דבר יש את הטוב והרע טלטל, המים? את לא יכולה לחיות בלעדיהם אבל בגללם את יכולה לטבוע והלהבה? היא תחמם אותך אבל אם תתקרבי יותר מדי את עלולה להישרף,״ הסביר והנהנתי. זה לא עזר לי במיוחד.
״ושני הדברים הם בעצם ניגודים, זה לא הולך ביחד, זה או או,״ השלמתי אותו והוא חייך כאילו קראתי אותו.
״עכשיו בת שלי את צריכה לבחור, את מעדיפה לטבוע או להישרף?״ שאל, זו שאלה שאני צריכה לחשוב עליה עוד הרבה.
״תודה אבוש,״ אמרתי וחיבקתי את בטנו.
״הלחצת אותי עד מוות, חשבתי שתמות לי,״ התוודיתי והוא חיזק את חיבוקו.
״לא התקף לב יהרוג אותי מתוקה, אימא שלך היא זו שתהרוג אותי,״ אמר וצחקתי בקול רם, אימא שלי באמת עושה לו את המוות אבל אהבה כמו שלהם אי אפשר למצוא היום, להורים שלי יש אהבה טהורה, אבא שלי שעבד אצל סבא במכולת השכונתית ואימא שבאה לקנות בשביל סבתא קמח וחלב, ומשם צמחה אהבה.

בן החנה את הרכב בחניה ושנינו ירדנו, הוא כרך את ידו סביבי וחיבקתי אותו.
נכנסנו לבית אחרי היום המתיש הזה וישר הלכתי לחדר בכדי להחליף בגדים אחרי שכמובן נעלתי את הדלת. לאחר מכן יצאתי מהחדר ונכנסתי לחדרו, הוא התפשט ונשאר בתחתוני הבוקסר השחורים שלו, התחת שלו כל כך דרש שאגע בו.
״את עולה לישון?״ הוא שאל בחיוך והנהנתי.
״עבר עליי יום מטורף לא ככה?״ שאלתי אותו והוא הנהן בהסכמה, ״תודה,״ הוספתי וחיבקתי אותו חזק, הוא חיבק אותי בחזרה ונשק לקודקוד ראשי.
״הכל בשבילך,״ אמר וליבי החל להאיץ, הוא יודע לדבר מילים יפות.
״אני יכולה אולי לישון איתך?״ שאלתי בהיסוס. אחרי יום כזה הדבר האחרון שרציתי היה לישון במיטה גדולה וקרה, הייתי צריכה מישהו לידי. בן התנתק מהחיבוק וקפץ למיטה, קפצתי גם אני עליו והוא תפס בי בכדי למנוע נחיתה כואבת.
״את כזו אישה,״ אמר וגיחכתי כלא מבינה.
״אתה כזה גבר,״ החזרתי והוצאתי את לשוני, היינו קרובים כל כך, כמו בימים ההם שהיינו יורדים אחד על השנייה ואז מתנשקים ללא הפסקה.
הבטתי בעיניו והוא בשלי, הוא הראשון שהתעשת מבנינו והוריד אותי.
״את כזו כבדה.״ הוא ניער את ידיו. ידעתי שהוא אמר זאת בכדי לסלק את האווירה המביכה שסירבה לעזוב ונשארה כמו קוץ בתחת.
״תודה באמת,״ אמרתי בציניות ונכנסתי תחת השמיכה הנעימה, בן נכנס גם הוא והצטנפתי אליו.
״לילה טוב אישה,״ אמר וכיבה את האור, הוא כרך את ידו סביבי וישר הרגשתי חום ונועם.
״לילה טוב גבר.״


תגובות (18)

תמשיכי !! מצטערת שלא הגבתי מקודם,
לא היה לי זמן 3> סיפור מהמם, התאהבתי בכתיבה שלך.
דרך הגב, זוכרת את הסיפור הקודם שלי, החיים יפים כשאת חלק מהם?
הקפאתי אותו, והתחלתי סיפור חדש. אשמח אם תגיבי,
יצאה הקדמה :) תודה בכל מקרה.
ואולי את לא מזהה אותי כי החלפתי תמונת פרופיל…
אוהבת ^^

13/04/2015 01:50

יובל יובל איך את יכולה
את פשוט אתתתת מעצבנתתת
כאילו פאק איך את עושה את זה?!
מה זה הסיפור המושלםם הזה?!
מחכה להמשךךך בדחיפות❤️

13/04/2015 02:45

כפרה על בן רגישי שלי חיים לבלב

13/04/2015 02:52

אני ממש שונאת את אמא שלה. הפרק מושלם. אני רוצה בן אחד כזה בשבילי, בבקשה!
הפרק מושלם כמו תמיד יובלה.
אוהבת מלא♥♥

13/04/2015 12:47

תודה יובלה!!!
מחמאה גדולה הבאת לי…
תודה תודה תודה!
פרק מהמם כתמיד!
תמשיכי!

13/04/2015 14:55

אוף ואני חשבתי שנתנאל ימות ואז היא תלך אל בן והם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה :))
מצטערת שעד עכשיו בקושי הגבתי אין לי ממש זמן, אבל תדעי שכל פרק שלך מושלם עוד יותר מהשני ואני ממש מסכימה עם כל אלה שאומרות שאת הכותבת הכי טובה באתר, זה לגמרי ככה!

13/04/2015 14:57

אני מתגעגעת לנתנאל, אוף שיחזור כבר :/
בן נחמד והכל,
אבל לא,
הוא שבר לה את הלב ועכשיו היא המשיכה, שיקבל את זה!
מושלם, כמו תמיד, תמשיכי ♥

13/04/2015 15:44

דיי!! זה כזה מןשלםםם!! את חייבת להמשיך ולהראות לאמא שהיא טועה! תמשיכייי דחווףף

13/04/2015 16:24

מה!?
הלוואי שהיא שמעה את השיחה שלהם
והיא לא תוותר
בבקשההההה
וגם שבן לא יוותררררררר
הם חמודים כל כך ביחדדדד
תמשיייכייייי

13/04/2015 17:01

אני רוצה שהם כבר היו ביחד :( הם כאלה מתוקים שזה כואב לדעת שהם לא ביחד. ולא קרה לנתנאל כלום… נו, טוב. אז אולי הוא יבגוד בה, ואז טל סוף סוף תהיה עם בן, ומצדי שנתנאל היה ביחד עם אן (זה כל כך מוזר לי לומר את זה כי יש לי סיפור עם דמות שקוראים לה אן… שאני שומעת אן אני ישר מדמיינת אותה, והכי קטע שיש לך גם חבר, אז בכלל). ואמא שלה צודקת, בן באמת פגע בה, אבל טעויות זה מה שגרם לכל מני דברים לקרות, והמצאות חדשות… מטעויות לומדים, בקיצור.
טוב, נראה לי חפרתי לך כבר מספיק, אני ממש אהבתי את הפרק ולא יכולה לחכות לבא! :)

13/04/2015 18:27

מדהים מדהים מדהים מדהיםם
תמשיכייי!! ❤️

13/04/2015 19:49

מדהים ! אין בן הוא פשוט מקסים … ותאמת שאני יכולה להבין את אמא שלטל היא רוצה לשמור על הבת שלה. אבל עדין אני שמחה שטל ובן יחד :-)

13/04/2015 21:30

אעייסודמדוגגןדמדןדמגוגמגו יובלה אני שונאת אותך עד עמקי נשמתי . יש לי פיייילס זה לא פייייר. חרא חייים . ותעני לי כבר .

13/04/2015 22:35

אני מקנאת כרגע באחותי (מיכל- תאומתי [שיניתי שם ותמונה])
אמרתי או לא אמרתי שאת הכותבת הכי טובה באתר???
נכון שלא תעשי לנו משהו צפוי מדי? אין לי בעיה שהם יהיו ביחד, בסוף.
כרגע אני רוצה מתח!!!

13/04/2015 23:36

אגב, יובלה, האם שמת לב שמחר את שנה וחודשיים רשומה באתר???
מזל טוב יובלה, שתמשיכי תמיד לכתוב כך ואפילו יותר, ושתיהני מכל רגע (לא רק בכתיבה, בכלל ;])
*קונפטי דמיוני ומסיבה דמיונית שמתחוללת בראש שלי*
אגב, אני יודעת שאני נהניתי מכל רגע שקראתי את הסיפורים שלך

ואם תקראי שוב את התגובות של הפרק הקודם תדעי שרשמתי את זה גם שם.. כי התבלבלתי בפרק וזהו. מזל טוב!!!

13/04/2015 23:43

לא יודעת למה אבל פשוט יש לי דמעות בעיניים…
הקטע עם אמא שלה היה עצוב..
אבל בכל זאת באלי אותם ביחד!
ואולי תעשי פרקים גם של נופר וערן פליזזז
תמשיכי מהר! !

14/04/2015 00:13

מתי את ממשיכה? ?!

18/04/2015 00:23
19 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך