Wicked game- פרק 20 חלק ב׳

עוד אחת 29/06/2015 2137 צפיות 2 תגובות

פרק 20 חלק ב׳- מסתבך

״את עומדת ללדת, את בטוחה שאת רוצה לבוא?״ שאלתי את נופר בספקנות וערן ובן הביטו בה כמו אל משוגעת.
״זה שאני עומדת ללדת לא ימנע ממני ליהנות,״ היא מחצה בזמן שמרחה איילנר בדייקנות.
״בסדר אם היא תלד שם נקבל בירות לכל החיים,״ בן אמר בצחוק וסטרתי ללחיו בקטנה על הטיפשות שלו.
״יופי טל, מצאת לעצמך גבר גבר,״ נופר הקניטה אותי ובן רק חייך ונשק לשפתיי.

״מה קורה אחי?״ בן התחבק עם בעל הבר ונכנסנו ארבעתנו למקום השקט עם האורות המעומעמים והמוזיקה הנעימה.
התיישבנו כולנו בספות ומלצרית הגישה לנו תפריטים, כולנו הזמנו את המשקאות שלנו והמלצרית הלכה.
״אז… מה תעשו כשנתנאל יחזור?״ נופר שאלה בהתעניינות וידו של ערן נכרכה סביבה.
אני ובן הבטנו אחד בשנייה בשאלה ואף אחד מאיתנו לא ידע מה לענות.
״כשנגיע לגשר נחצה אותו,״ עניתי בחיוך מזויף והנחתי את ידי על רגלו.
חרטה אחת גדולה, כבר הגענו לגשר והסיכוי שנצליח לחצות אותו מבלי ליפול לתהום שואף לאפס.
ערן התקרב עם פניו לבן בכדי להגיד לו משהו בשקט מבלי שאני ונופר נקשיב לו.
״אתה לא תאמין את מי ראיתי,״ הוא לחש ואני ונופר שיחקנו אותה מדברות בנינו בזמן שכל אחת מאיתנו הקשיבה בחצי אוזן
לשיחה שהתנהלה על ידינו.
״את מי?״ בן שאל בחוסר סבלנות.
״אריאל, היא חזרה,״ אמר ערן ועיניו של בן נפערו. מי זו לעזאזל…
״מה לעזאזל…?״ בן לחש בשאלה וקבר את פניו בין שתי ידיו.

חזרנו מהמועדון, בן היה שיכור על סף מחוק, התאמצתי להוביל אותו לחדר מבלי לקרוס תחת כובד משקלו.

הורדתי לו את החולצה והוריתי לו לשבת, למרות שהוא היה שיכור הוא חייך חיוך ממזרי ומשך אותי לשבת עליו, צחקקתי וקמתי ממנו.

״תשכב,״ הוריתי לו והוא עשה כדבריי, פתחתי לו את כפתוריי הג׳ינס ומשכתי אותם מטה, זרקתי גם אותם על הרצפה, בן נשכב ותפס בראשו. הבאתי לו כוס מים מהמטבח והגשתי לו, הוא שתה אותה בשקיקה וזרק את כוס הפלסטיק לרצפה.

הורדתי את הג׳ינס שלי ונכנסתי יחד איתו למיטה.

לא יכולתי להפסיק לחשוב על האישה ההיא שערן דיבר איתו עליה, הייתי חייבת לברר מי זו ועכשיו כשהוא שיכור זוהי הזדמנות מצוינת.

״בן בן,״ לחשתי את שמו והנחתי את סנטרי על בטנו החמימה.

״מי זו אריאל?״ שאלתי בתמימות וישר עלה חיוך על שפתיו.

״אריאל,״ חזר על השם וצמרמורת לא נעימה עברה בגבי, ״אריאל הייתה האהבה הכי גדולה שלי,״ הוא הנחית את הפצצה וישר התיישבתי. עיניו של בן היו עצומות ולכן לא יכל לראות את הבעת פניי המבוהלת עד אימה.

״אהבה?״ שאלתי בקול רועד והוא הנהן.

״היא הייתה כל כך יפה, וחכמה ומוכשרת,״ אמר באטיות מייסרת וכל מילה דמתה לסכין שנתקעת בגבי, עיניי בשלב הזה היו מלאות בדמעות.

״הכרנו בצבא, תוך זמן קצר התאהבתי בה, היא כבשה אותי, אחרי שסיימנו לשרת עברנו לגור ביחד,״ סיפר והקשבתי לו בחוסר רצון, אבל הייתי חייבת לדעת עוד עליה, על ההיא ששברה את ליבו של בן, על האהבה הכי ענקית שלו. היא לא אני לצערי.

״כל כך אהבתי אותה, עד כדי כך שהייתי חוטף בשבילה כדור,״ הוסיף בכזה קול כאילו הוא עדיין מאוהב בה.

״ומה קרה?״ זירזתי אותו והוא נאנח.

״הצעתי לה נישואים,״ אמר והלב שלי התכווץ בכזה כאב שלא הצלחתי לנשום לרגע, הפנים שלי כבר היו מעוטרות בדמעות נוצצות של כאב לב.

״היא אמרה לא, היא רצתה לטוס לחו״ל בכדי ללמוד רפואה, היא כבר התקבלה לאוניברסיטה שם ועשתה את כל מה שהיה צריך לעשות, היא השאירה אותי כאן מאחור, מאוהב,״ אמר בעצב והחנקתי יבבות, ניגבתי את עיניי ונשכתי את שפתי.

״אני מתגעגע אליה,״ אמר לבסוף, תהיתי אם הוא עדיין אוהב אותה, אהבה שמתעלה על האהבה שלו אליי.

״הכל יהיה טוב.״ ליטפתי את בטנו. כל כך התאמצתי ליצור קול חזק בכדי שלא ישמע אותי בוכה.

״הכל יהיה טוב,״ חזרתי על כך שוב, הפעם יותר בלחש.

״אני אוהב אותך טל,״ אמר לפתע משום מקום, בלי קשר לכלום ודמעות חדשות הציפו את עיניי וזרמו ללא הפסקה.

״גם אני אותך,״ החזרתי לו אחרי כמה דקות אך הוא נרדם ואני בספק אם שמע את זה, ״עד כאב,״ הוספתי ונשקתי לשפתיו הרכות, העברתי מבט על פניו עוד כמה שניות ויצאתי מהחדר.

בשנייה שרק סגרתי את הדלת פרצתי בבכי שקט בכדי לא להעיר אותו. הוא שבור לב זאת אומרת שהוא עדיין אוהב אותה באיזשהו מקום בלב שלו, הוא עדיין חושב עליה מדי פעם.

הוא צדק, באמת לא הייתי צריכה לדעת, זה רק פגע בי, לא הצלחתי לקבל את העובדה שהוא אהב מישהי יותר ממני.

אבל למה ציפיתי? הייתי בסך הכל אהבת נעורים טיפשית וחולפת, היינו ילדים טיפשים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם כנראה אהבתי אותו יותר ממה שהוא אהב אותי, אהבה ראשונה זו אהבה חזקה ואני לא הייתי האהבה הראשונה שלו. אבל למרות שהיינו ילדים הכל היה כל כך אמיתי ותמים בנינו.

קיללתי את עצמי על הרגע שהסכמתי לו לנשק אותי ולהכניס אותי למערבולת הזו של הרגשות, אני בוגדת בחבר שלי איתו, את הנשמה שלי אני נותנת לו וכמו שאמר, הייתי חוטפת בשבילו כדור.

עכשיו כשאהבת חייו של בן בארץ לא יכולתי שלא להרגיש מאוימת על המקום שלי בחייו, למרות שהיא אפילו לא בסביבה ואפילו שהם לא נפגשו.

הכל יסתבך עוד יותר כשנתנאל יחזור מארצות הברית, כל כך הרבה קרה לי בחודש הזה, אני לא בטוחה שאני רוצה את נתנאל יותר ואני לא יודעת איך להגיד לו את זה, אני לא אוכל להגיד לו שהתאהבתי בשותף שלו, הוא יהרוג אותי, אני באמת מתכוונת לזה.

לרגע אחד שקלתי ברצינות לקפוץ מהחלון, דקה אחרי זה כבר הייתי תחת השמיכה יחד עם בן שפגע בי כל כך חזק מבלי להתכוון אפילו, אני מאוהבת בו נואשות והמצב כל כך מסובך.

הוא כרך את ידיו סביבי ומשך אותי לחיקו, עצמתי את עיניי ודמעה אחרונה זלגה על הכרית לפני שנרדמתי.

התעוררתי ובן לא היה לצדי, לא רציתי לקום מהמיטה ולפגוש בו כי בשנייה שאני רק אראה אותו אני אפרוץ בכזה בכי היסטרי ואני לא אוכל להירגע.

התמתחתי וקמתי מהמיטה, יצאתי מחדרו וכמו עכבר ברחתי לחדר שלי, הוצאתי בגדים נוחים יותר ונכנסתי למקלחת, התפשטתי במהירות ונכנסתי אל תוך המקלחון אל המים הזורמים, סגרתי את דלתות המקלחון והתענגתי על המים הזורמים.

״טל? שמעתי את קולו של בן שדפק על הדלת. סגרתי מהר את המים ונשימתי נעתקה.

״כן?״ שאלתי במהירות, הדלת נפתחה ובן נכנס, לבוש בבגדים כל כך זרוקים ועדיין כל כך מושך ויפה.

״לא באת להגיד לי בוקר טוב,״ אמר בחשדנות ודחף את ידיו השריריות לכיסי מכנס הטרנינג שלו.

״הייתי מסריחה,״ תירצתי במהירות בכוונה לנער מעליי את חשדנותו.

״אה,״ אמר בספקנות ושפכתי אל ידי מעט שמפו, התחלתי לחפוף את שיערי, אווירה מתוחה נבנתה, הוא הרגיש שמשהו לא בסדר.

״מה יש טל?״ הוא שאל בחוסר סבלנות ומשכתי בכתפיי כתמימה, לא היה לי את האומץ לומר לו על כל הסיפור אתמול.

הוא הוריד את חולצתו ומכנסיו ונכנס ביחד איתי למקלחון, לא ייחסתי לזה חשיבות והתנהגתי באדישות.

העצב של אתמול הפך לכעס של היום, כעסתי שהוא אפילו לא הזכיר אותה בכל התקופה היחסית קצרה אך המשמעותית שהייתה בנינו, לא הייתי כועסת אם הוא בעצמו היה מספר לי עליה, ולא! מעצם היותו שיכור.

״בא לך להסביר לי למה את כועסת בבוקר האחרון שלנו יחד.״ הוא תפס במותניי והצמיד את גבי לבטנו כשהוא מנשק את הגב שלי ועובר לצוואר, נאנחתי ועצמתי את עיניי, הוא משתמש במה שהוא טוב כדי להחליש אותי וזה פועל לו כל כך טוב.

״אני לא כועסת,״ שיקרתי והוא גיחך בזלזול.

״גם אם לא הייתי מכיר אותך לא הייתי מאמין לך, שכחת שאת שקרנית גרועה,״ אמר וחזר לנשק אותי בזמן שידיו גולשות לחזה שלי.

״אני יודעת מי זו אריאל,״ אמרתי באדישות ופתחתי את זרם המים, הוא הפסיק לנשק את צווארי אך עדיין היה קרוב לעורי כך שיכולתי להרגיש את החום שלו עליי.

״מי סיפר לך עליה?״ שאל ברוגע וידיו ירדו ממני.

״אתה,״ עניתי בקלילות והוא כיווץ את גבותיו כלא מבין.

״מה? מתי?״ שאל בבילבול וסגרתי שוב את זרם המים.

״כשהיית שיכור, ממש ממש שיכור,״ עניתי וסחטתי את שיערי שנייה לפני שיצאתי מהמקלחון ובן בעקבותיי.

״מה סיפרתי לך?״ הוא שאל וזיהיתי בקולו אפילו נימה מעט מבוהלת, גיחכתי.

״הכל,״ אמרתי באטיות וכרכתי מגבת סביב גופי.

״את כועסת?״ הוא שאל וכרך סביב פלג גופו התחתון מגבת.

״כן,״ עניתי בכנות והוצאתי עוד מגבת בכדי לנגב את שיערי.

התנהגתי כל כך באדישות לעומת מה שהתחולל בתוכי, הייתי כל כך עצובה ופגועה וכועסת.

״אני גם יודעת שהיא בארץ,״ הוספתי כשנכנסו לחדר שלי, הוא ישב על מיטתי ואני ייבשתי את שיערי עם המגבת אל מול המראה בזמן שבן נועץ בי את מבטו.

״כל מה שאמרתי אתמול היה שטויות, אני מדבר שטויות כשאני שיכור,״ אמר בהתנצלות וזרקתי את המגבת לרצפה.

״זה לא היה שטויות.״ גיחכתי, ״דיברת מהלב שלך בן,״ הרצנתי את קולי ושיחררתי את המגבת מגופי, היא נפלה לרצפה והתחלתי להתלבש אל מול עיניו החמדניות של בן.

״אני אוהב אותך,״ הפציר בי ונדתי בראשי.

״תעשה לי טובה בן,״ ביקשתי בעצבנות וסירקתי את שיערי, ראיתי אותו נעמד מבעד למראה ומתקדם אליי בצעדים איטיים.

״תאמיני לי,״ ביקש בקול מתחנן ואחז במותניי, הוא טמן את ראשו בשיערי והסניף אותו.

״היית צריך לשמוע איך דיברת שם עליה.״ השפלתי את מבטי למסרק והוצאתי ממנו את השיערות שנשארו בו.

״אני מתגעגע אליה, באמת,״ אמר בכנות והתייפחתי, ״אבל היא היסטוריה, כל כך היסטוריה.״ הוא גיחך לצווארי וחייכתי מהדגדוג שנשימתו גרמה לצווארי.

הסתובבתי אליו והנחת את ידיי על צווארו, השתכנעתי, אני ממש לא יכולה לסרב או לא להאמין לו.

בן הניח את ידו על גבי התחתון ודחף אותי לאחור על השידה כך שאני ישובה עליה והוא נדחק אל בין שתי רגליי, הוא נישק את קו הלסת ועבר לצוואר בזמן שידיו מטיילות לשולי חולצתי. זה הרגיש כל כל טוב והרגשתי איך אני מתחילה להידלק אך הבטן שלי קירקרה עוד מהשנייה שהתעוררתי. עצרתי אותו.

״אני רעבה מדי מכדי לעשות סקס,״ אמרתי ודחפתי אותו ממני, הוא התעלם וחזר לעטוף אותי בזרועותיו הגדולות והנפוחות.

״זה הבוקר האחרון שלי איתך לבד ואני ממש לא הולך לבזבז אותו על אוכל,״ הוא לחש לשפתיי ונשך אותן בתשוקה.

החודש הזה עבר כל כך מהר, זה היה כמו חלום, מעין סגירת מעגל איתו כי הקשר שלנו לא נגמר כמו שצריך, כל יום איתו היה טוב יותר מהשני. ועכשיו כשנתנאל חוזר זה כאילו זורקים אותנו בחזרה למציאות, בו אני ונתנאל חברים והוא רק השותף לדירה.

״מה אנחנו הולכים לעשות כשהוא יחזור?״ שאלתי אותו והרמתי את ראשו אליי, כך שאני מכריחה אותו להסתכל בעיניי ולענות לי.

״אני לא יודע.״ הוא הרים את ידו וליטף את לחיי.

״אנחנו לא נוכל לישון יותר יחד.״ הצמדתי את מצחינו וטפחתי על לחיו בעזרת אצבעי.

״ואתה לא תוכל יותר לתת לי מכות בתחת מתי שרק תרצה,״ הוספתי ושנינו גיחכנו אחד לשנייה.

״נוכל לסדר לנו משהו כשהוא יהיה בעבודה,״ אמר בן בתחמנות.

״אבל זה לא יהיה אותו הדבר,״ אמרתי בחיוך עצוב והרגשתי את עצב מתחיל להשתלט עליי.

עד לפני זמן קצר ראיתי את נתנאל בתור בעל החלומות שלי, וכרגע אני לא בטוחה אם אני אוהבת או רוצה אותו, כרגע אני רוצה את בן יותר ממה שרציתי משהו בחיים שלי.

״אנחנו נמצא איך להיות ביחד,״ אמר באופטימיות, ״גם אחרי שמונה שנים מצאנו אחד את השנייה,״ הוסיף ונישקתי אותו נשיקה רכה ועדינה, לא רציתי כלום חוץ מלחבק אותו. ולאכול.

״אני באמת צריכה לאכול,״ אמרתי ברצינות וקיפצתי מהשידה, התקדמתי למטבח ובן נתן לי טפיחה קלה בתחת, חייכתי לעצמי ונדתי בראשי.


תגובות (2)

הם מושלמיםםםם דיי נו

29/06/2015 22:08

שנתנאל לא יחזור , ותעלמי את האריאל הזו היא לא באה לי טוב בעין , אין טל ובן פשוט מדהימים ואני מקווה שבאמת למרות חזרתו של נתנאל הם ישארו ביחד ! סיפור מדהים ! פרק מדהים ! מחכה להמשך

29/06/2015 22:14
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך