Wicked game- פרק 24

אני אומרת מההתחלה יש פה וואחד חלק גדול של סקס מי שמפריע לה שלא תקרא ותדלג לה בקלילות לסוף שלא תגידו שלא הזהרתי.
אני אוהבת אתכן❤️
—

פרק 24: סוף לגעגוע

״כמעט סיימנו, אני רק רוצה לדאוג לסדר את הפנלים וכבר השבוע אתן חוזרות לעבוד,״ האחראי של השיפוץ סיפר ואני ונופר הנהנו כמו ילדות טובות.
החנות הייתה נראית טוב מאוד אחרי השיפוץ הכולל שהיא עברה, הרחבנו אותה, הפרקט שאני ובן בחרנו כבר כיכב על הרצפה ואני חייבת להודות שכמה שהתווכחתי איתו על הצבע הוא כמו תמיד צדק והצבע שהוא בחר התאים באופן מושלם לשאר החנות.
הפלאפון שלי צילצל ויצאתי בכדי לענות,
״היי,״ אמרתי בקול שמח אך מזויף, לא שמחתי בכלל לשמוע אותו. למען האמת כל השבועיים האלה הוא עלה לי על העצבים וכמעט שרף לי את הפיוזים.
״היי יפה, אני צריך טובה,״ נתנאל אמר וגלגלתי את עיניי.
״מה נתי?״ שאלתי בחמידות שלא תאמה בכלל לפרצוף שלי.
״יש כמה מסמכים בבית שבן צריך,״ נתנאל הסביר ופערתי את עיניי כשהזכיר את בן בשיחה, ״אני אמור להיכנס לפגישה תוכלי להעביר לו את זה בשבילי?״ שאל והנהנתי בחדות כאילו הוא רואה אותי.
״כן בטח,״ אמרתי נחרצות וניסיתי להסתיר ההתלהבות שבקולי.
״תודה יפה,״ אמר לבסוף וניתק.
קראתי קריאת ניצחון קטנה ונכנסתי במהירות לחנות כדי לחבק את נופר בפראיות ולגרום לה להסתכל עליי כמו על מטורפת.
״מה יש לך?״ היא שאלה כלא מבינה ושחררתי אותה.
״את תסתדרי כאן בלעדיי?״ שאלתי והיא הנהנה, אספתי את תיק הצד שלי ויצאתי משם במהירות, משאירה אותה שם מפוצצת בשאלות.

הגעתי הביתה והנחתי את התיק על השולחן, המסמכים שנתנאל דיבר עליהם היו על השולחן במטבח.
הלכתי לחדר ופתחתי את הארון, רציתי להיות יפה בשבילו, קצת יותר יפה מטרנינג וחולצה זרוקה.
התארגנתי, התאפרתי ויצאתי אל חדר הכושר בו בן עובד.

כשנכנסתי ישר זיהיתי את פקידת הקבלה הכלבה שהייתה מגיעה אלינו, אן. גם היא קלטה אותי ושלחה מבט זועף, בכוונה הלכתי אליה וחייכתי בזיוף.
״איפה בן?״ שאלתי בתמימות.
״עסוק,״ ענתה מבלי להרים אליי את מבטה בזמן שהתעסקה בהקלדה במחשב.
גלגלתי את עיניי ופניתי לפקידה השנייה, צעירה, חטובה ויפה, בטח גם אותה בן עשה.
״היי,״ אמרתי בחיוך אמיתי והיא חייכה אליי בחזרה, ״אני מחפשת את בן,״ ביקשתי והיא ביקשה מאחד המאמנים שיקרא לו.
״מה יש?״ שמעתי קול מוכר והסתובבתי. אוי אלוהים.
בן עמד שם עם טרנינג של אדידס וחולצת טריקו פשוטה ועדיין הוא היה הגבר הכי מושך שראיתי אי פעם, יפה כל כך שרציתי פשוט להחליק את ידי תחת חולצתו ולהעביר אותה במעלה ובמורד בטנו השרירית.
״טל,״ הוא אמר מופתע ונופפתי במסמכים בליווי חיוך, הוא ניגש אליי וחיבק אותי. זרם נעים עבר בי וחיבקתי אותו בחזרה חיבוק של געגוע, כל כך התגעגעתי אליו שדמעות הצטברו בזווית עיניי ואיימו ליפול אחת אחרי השנייה.
״מה קורה?״ הוא לחש באוזני, עדיין מחבק אותי.
״חיה,״ עניתי בפשטות, לא הכל טוב, כלום לא טוב למעשה. כלום לא טוב בלעדיו.
הכל נראה חסר משמעות, אין צחוק או שטויות, נתנאל בוגר מדי ובן… בן הזכיר לי איך לחיות ושיש הרבה צחוק וילדותיות גם כשאנחנו מתבגרים ועכשיו, עכשיו זה כל כך חסר לי עד כאב.
״ואתה?״ שאלתי בחזרה.
״קשה לי בלעדייך,״ הוא התוודה בדבר שלי היה קשה, את האגו הוא שם בצד בניגוד אליי.
״רוצה ללכת לאנשהו?״ שאלתי והתנתקנו מהחיבוק, הוא הביט בי במבט הבוחן שלו ולבסוף חייך חיוך קטן.
״בדיוק סיימתי, אני אתקלח חמש דקות, חכי לי במכונית שלי.״ הוא הושיט לי את המפתחות לג׳יפ השחור והמבריק שלו, הנהנתי ועשיתי כבקשתו.
היה קשה כל כך לשמור על איפוק ולא לקפוץ עליו בנשיקות כמו שרציתי לעשות. רציתי לגעת בו, להרגיש אותו.
בן נכנס למכונית לאחר עשר דקות בהן הסברתי לנופר לאן הייתי חייבת לרוץ, ניתקתי לה והושטתי לבן את המפתחות.
״אני אקפיץ אותך לבית רק קודם נעבור בשלי אני צריך לאסוף כמה דברים,״ אמר והנהנתי למרות שרציתי להיות איתו, ללכת איתו לאנשהו, לחזור איתו לביתו ולישון בין הזרועות החזקות שלו.
הוא החל לנסוע וכל פעם הגנבתי מבטים לעברו, הייתי צמאה אליו, למראה שלו, לקול ולמגע שלו, היה לי כל כך קשה לרסן את עצמי ולשבת באיפוק.
״מה קורה עם נתנאל?״ הוא שאל והנהנתי בקטנה.
״הוא בסדר, אני מניחה.״ משכתי בכתפיי והנחתי את ראשי על החלון.
״שכבתם?״ הוא שאל ופערתי את עיניי. לא ציפיתי לשאלה הזו.
״לא,״ עניתי בכנות והיה תורו לפעור את עיניו.
לכי תסבירי לו שחשבת עליו כל השבועיים האלה, לא הייתי מסוגלת לגעת בנתנאל וכל פעם שהוא רק ניסה להוריד את החולצה שלי המצאתי שאני במחזור או שכואב לי הראש או שאני עייפה מדי. הייתי נתקפת אפילו בחילה קלה כשחשבתי עלינו שוכבים.
״מה? למה?״ הוא שאל כלא מבין וקימט את מצחו, השפלתי את ראשי מטה ושיחקתי עם אצבעותיי.
״ל… לא רציתי,״ גמגמתי, ״ל… לא… יכולתי.״ הגמגום לא פסק ועברתי לנשוך את אגודלי, לא העזתי להסתכל על בן.
״גם אני לא שכבתי עם אחרות,״ התוודה וליטף את שיערי, הרמתי את ראשי אליו והבטתי בו בספקנות. לא ידעתי אם להאמין לו או לא אבל איזה אינטרס יש לו לשקר לי?
שאר הנסיעה עברה בשקט,בן היה מעביר את ידו על ירכי מדי פעם במחווה אוהבת.

״רוצה לעלות?״ שאל כשהגענו לחניה שלו, ״אני אעשה לך סיור,״ הוסיף בחיוך קטן ומפתה והנהנתי לחיוב, יצאתי מהמכונית והתהלכתי לצידו, הוא שילב את אצבעותינו והרמתי את מבטי אליו, הוא לא הסתכל עליי אלא ישר כל הדרך.
נכנסנו לבניין וכשבאתי ללכת לכיוון המעלית הוא משך אותי לדירה הראשונה מצד ימין.
הוא פשפש בכיס שלו והוציא את המפתח, הוא פתח את הדלת ונכנסנו שנינו.
הדירה שלו הייתה נהדרת, היא הייתה מסודרת ונקייה, היא הייתה נעימה במבט ראשוני.
גרניט פורצלן בצבע שמנת כיכב בתור הריצוף לדירה, מצד ימין היה מטבח מרווח עם חלון מעל השיש שהכניס אור למקום, היה שם אי קטן בצבע אפור בהיר וארבעה כיסאות בר בצבע שמנת שניים מכל צד.
ארונות מטבח בצבע לבן עם ידיות מבריקות בצבע כסף וכמוהם היו שם מגירות באותו הצבע.
מצד שמאל היה הסלון שהיה גדול עוד יותר, ספת בד בצבע שחור עם שתי כריות שחורות מכל צד ואותו צבע של ספה קטנה יותר הייתה מאונכת לה, אל מול הספות הייתה טלוויזית פלזמה גדולה שמתחתיה היה מזנון בצבע לבן ושולחן נמוך בצבע תואם שמתחתיו היה שטיח בצבע שתאם לשולחן ולמזנון כאחד. המנורות היו כמו שנדליקים קטנים.
״זה נראה כאילו אישה עיצבה את הבית,״ אמרתי בצחקוק.
״שני אשמה,״ אמר וחייכתי כשהבנתי שצדקתי.
״זה הבית שלך או שהוא שכור?״ שאלתי, להשקיע כל כך הרבה כסף בשכירות נראה לי טיפשי.
״לגמרי שלי,״ ענה. עכשיו זה ברור.
״אני לא רוצה לצאת חצופה אבל זה נראה כאילו הבית כולו עלה הרבה,״ אמרתי ועדיין הייתי מסנוורת מהבית המדהים, הוא היה כל כך יפה.
״לא רק לנתי שלך יש כסף, ולא כולם אוהבים להתפאר בו,״ ענה בעוקצנות, גלגלתי את עיניי והוא משך אותי אליו.
״אם הכסף הפריע לך עכשיו את יודעת שזו לא בעיה,״ אמר בחיוך תחמן וסטרתי לו בעצבנות.
״כסף זה הדבר האחרון שמעניין אותי חתיכת…״ אמרתי בקול נעלב וניסיתי להשתחרר מידו שרק התהדקה סביבי.
״זה היה בצחוק, אני מצטער…״ אמר כשהבין שזה היה משפט לא במקום, נאנחתי והתרככתי.
הוא תפס בידי והוביל אותי במסדרון קצר אל החדר האחרון.
״וזה חדר השינה,״ הוא פתח את הדלת, חדר מרווח עם מיטת קינג סייז לבנה המוצעת בסדינים לבנים, בצידי המיטה היו שידות עץ בגימור צבע לבן, ארון גדול שניצב בצד החדר ולידו דלת שקופה שהובילה למרפסת קטנה בעלת שני כיסאות פלסטיק לבנים ושולחן בניהם.
אל מול המיטה הייתה תלויה טלוויזית פלזמה גדולה וקצת למטה על ידה הייתה עוד שידה ארוכה ודקה בגימור לבן גם כן שעליה היו מונחים כל תכשירי היופי והבשמים של בן.
הייתי כל כך שקועה בחדר היפה והנעים לעין שלא שמתי לב לבן שנעמד מאחוריי ולשפתיו שריפרפו על צווארי.
״אהבת?״ שאל והשאיר נשיקה רכה בשקע צווארי, הנהנתי ועצמתי את עיניי.
כל כך התגעגעתי לנשיקות המגרות האלה ולאחיזה החזקה באגן שלי כדי שלא אברח לו.
בן המשיך לנשק את צווארי והדביק אותי לקיר בזמן שמצץ את צווארי בתשוקה, גנחתי והוא נהם אל צווארי.
ידיו ירדו אל שולי חולצתי ופשטו אותה מעליי, נותרתי בחזיית התחרה השחורה שלי, בן הצמיד את שפתיו לשלי ולשונו נכנסה לפי והתערבבה עם שלי.
״התגעגעתי אליך,״ לחשתי לשפתיו, הוא הרים אותי וכרכתי את רגליי סביב אגנו, הוא התחפר עם אצבעותיו בשיערי ומשך אותו מעט עד שניתק את שפתיי משלו.
״געגוע זו לא מילה,״ לחש והתנשפתי, הוא זרק אותי על המיטה וגהר מעליי.
התגעגעתי כל כך לכל דבר קטן בלהיות איתו, אפילו למבט הבוחן שלו כשהוא זורק אותי על המיטה ומיד אחרי המבט הוא חייב למלמל איזו מילה גסה.
״התגעגעתי ללהיות בתוכך.״
כמו שאמרתי. בחינה. מילה גסה וחולצה שיורדת מעליו, ״התגעגעתי להרגיש אותך מתכווצת סביבי,״ הוסיף וגנחתי רק מעצם המחשבה.
״כולי שלך.״ חייכתי חיוך צדדי קטן ופתחתי את כפתורי הג׳ינס שלי, בן תפס בפרקי ידיי וריתק אותן למיטה אל מעל לראשי.
״אני היחיד שמפשיט אותך…״ אמר בטון מאיים ועיניו ננעצו בשלי, הוא התקרב עם שפתיו לשלי ועטתי בכדי לנשק אותו אך הוא נשך את שפתי התחתונה בחזקה וסירב לשחרר.
״ברור?״ סינן בין שיניו התופסות בשפתי, הנהנתי והוא שחרר אותה סוף סוף.
״תפסיק כל פעם לעשות את זה חתיכת…״ קראתי כשהוא התרחק אל ידיי עדיין היו מעל מעל ראשי. בן צחק ושוב לקח את שפתי אל בין שיניו ונגס בה כמה פעמים קטנות, זה היה מדליק בטירוף, הוא יכל לעשות בי מה שמתחשק לו ולא יכולתי לעשות כלום בין אם הידיים שלי מרותקות או לא.
״חתיכת מה?״ שאל ושיחרר את ידיי, הוא ירד בנשיקות מחזי ועד אל הג׳ינס הפתוח שלי, הוא תפס בו והתחיל להפשיט אותי כך שבכל פיסת עור שנחשפה בפניו הוא הדביק נשיקה רכה ורטובה. זה חירפן אותי, רציתי להעיף את הג׳ינס מעליי, לזרוק את התחתונים ושיחדור אליי, החוסר סבלנות והציפייה שיגעו אותי.
בן זרק את הג׳ינס שלי על הרצפה ונישק את איבר המין שלי מבעד לתחתונים, נאנחתי, הוא הסיט אותו הצידה ודחף אצבע אחת, גנחתי בקולניות והעפתי מבט לעברו, הוא הביט בי וחייך ביהירות.
״עכשיו תספרי לי, למי את שייכת?״ שאל ועצמתי את עיניי, לא עניתי לו והוא דחף בעוצמה עוד אצבע.
״שאלתי שאלה,״ אמר באיום והתנשפתי.
״לך בן, רק לך,״ עניתי מחוסר ברירה, הוא חייך והתחיל להניע את אצבעותיו, פנימה והחוצה.
״את כל כך רטובה, נתנאל סיפק אותך?״ בן שאל בגסות והאדמתי, ידעתי שהוא ידרוש תשובה.
״לא,״ עניתי שוב מחוסר ברירה אבל הייתה בתשובה שלי גם טיפה של אמת, הסקס עם נתנאל בחיים לא השתווה ולא ישתווה לסקס עם בן.
בן צקצק בלשונו ונד בראשו.
״בשביל זה אני פה,״ אמר וחייכתי בסיפוק כשאצבעותיו יצאו ממני ותחתוניי ירדו מעליי בשנייה, בן ליטף את פנים ירכי ולשונו מצאה את כניסתי. גניחה קולנית נפלטה מפי ורגליי באופן אינסטינקטיבי נסגרו כמעט על ראשו אך הוא תפס ביריכיי והפריד אותן שוב.
״תהיי ילדה טובה,״ הפציר בי והבטתי בתקרה הלבנה, אצבעותיו שוב נכנסו אחת אחרי השנייה לתוכי והוא החל ללקק ולמצוץ את הדגדגן שלי, ניסיתי לא להתפתל ולנוע תחתיו אבל זה היה כמעט בלתי נמנע כשהוא פמפם אותי בעזרת אצבעותיו הארוכות.
״בן…״ קראתי והוא חיזק את אחיזתו ביריכיי, עוד כמה פעמים וגמרתי באנחה גדולה, בן חייך אל עורי ואני ניסיתי להסדיר את נשימתי.
זה היה מהיר מדי, כנראה שהגוף שלי השתוקק למגע שלו.
״אל תתעייפי לי, זו רק ההתחלה,״ אמר ופשט את מכנסי הג׳ינס שלו. היה לו את הגוף הכי יפה שראיתי מימיי, לפעמים זה נדמה כאילו אלוהים מצא לעצמו זמן מיוחד בשביל לייצר אותו.
התיישבתי ושלחתי את ידי אל הריבועים בבטנו, הוא הניח את ידו על לחיי ונישק אותי ברכות, ידיו עברו אל סוגר החזייה שלי והוא פשט אותה ממני.
״כבר אמרתי לך שאת הבן אדם הכי יפה שאני מכיר?״ הוא שאל אבל לא באמת שאל מה שגרם לי להסמיק ולחייך חיוך קטן אל הנשיקה.
״תמיד נחמד לשמוע את זה עוד פעם,״ השבתי והוא תפס את שתי ידיי ביד אחת, חשבתי שזה עוד משחק רגיל שלו אך רשרוש ברזל נשמע ולפני שהבנתי מה קורה הוא אזק אותי לסורגי המיטה שלו.
״מה אתה עושה?״ שאלתי בבהלה וניסיתי לשחרר את ידיי, הוא חייך והוריד את הבוקסר שלו.
״מה לעזאז-״ קראתי והוא קטע אותי.
״עכשיו אני אוכל לעשות בך מה שאני רוצה,״ אמר בסיפוק והתמקם בין רגליי, ״תירגעי, אם תרצי שאני אשחרר אותך רק תבקשי,״ הוא הוסיף ולפני שהספקתי להגיב הוא החל לחדור אליי.
״עכשיו את הולכת לצעוק את השם שלי.״ קולו הפך מעט רציני, אצבעותיו התחפרו בשיערי והוא נדחק אליי עד הסוף, גנחתי בקול וידיי עדיין היו מרותקות למיטה בזמן שרציתי לתפוס בשיערו.
״בן,״ קראתי ועצמתי את עיניי בזמן שהטלתי את ראשי לאחור ובן עבר לנשק את צווארי.
זה היה סקסי בטירוף, נדלקתי מהעובדה שהוא שולט ואין מצב שאני יכולה להתנגד לו. הוא נשך את שפתי התחתונה בלי סוף למרות שהוא יודע שאני שונאת את זה.
ידיו אוחזות במותניי והוא נדחק לתוכי פעם אחר פעם בזמן שאני מתנשמת ומתנשפת אל פיו, התחושה כל כך טובה וממלאת עד שאני כמעט ולא מצליחה לנשום כמו שצריך.
נעתי בתיאום יחד איתו והוא הביט בעיניי, כמו תמיד ננעלתי על שלו והוא חייך בקטנה, ידו אחזה באחורי ירכי והידקה אותי אליו עד שסיכה לא יכלה לעבור בנינו.
״את האישה שלי טל, ברור?״ הוא שאל בטון נמוך וגברי. כמעט הנהנתי אבל אז נזכרתי שאין דבר כזה אצלו.
״ברור,״ לחשתי כתשובה.
עם כל הגעגוע שחשתי, הבנתי שאני באמת זקוקה לו כשהוא תפס אותי ברכושניות, כשהוא הביט בעיניי בעזרת עיניו הירוקות החודרות והצמיד את שפתינו בתשוקה. עם כל דחיפה שלו הרעש של ברזלי האזיקים נשמע.
״את אוהבת את זה נכון?״ הוא שאל בחיוך ממזרי וגיחך, עשיתי טעות כשלא עניתי ובן נשך את שפתי התחתונה בחוזקה.
״כן!״ קראתי מחוסר ברירה והוא שיחרר אותה.
״ידעתי,״ הוא אמר וחייך חיוך של ניצחון בזמן שהוא נדחק אליי במהירות ובעוצמה.
בן שלח את ידו בין שנינו והניח את אגודלו על הדגדגן שלי, מתחיל לעסות אותו בתנועות סיבוביות עדינות שרק מגבירות ומעצימות את האורגזמה הקרבה ובאה שלי. ניסיתי למשוך את ידיי כאילו האזיקים יכולים להימתח.
״אני רוצה לגעת בך,״ אמרתי ביבבה כחסרת אונים, הוא צחקק והחל לעסות יותר מהר את הנקודה הרגישה בין רגליי, ״פאק…״ מלמלתי.
״שלא תעזי,״ הוא פקד עליי וניסיתי לחכות לו ולא לגמור לפניו למרות שזה היה כל כך קשה ומענה.
״בן!״ צעקתי כמתחננת.
״אני גומר,״ הודיע בלחישה עמוקה והוא גמר בתוכי, השתחררתי גם אני וגמרתי בקריאה של שמו. בן קבר את ראשו בשקע צווארי, יד אחת שלו מצאה את הדרך לשיערי והוא יצא ממני. ידיי עדיין היו תלויות מעל ראשי, הייתי תשושה. בן שלח את ידיו ושיחרר אותי מהם, הוא עיסה את מפרקי ידיי המשופשפים ונשק להם.
״אני מתגעגע אלייך,״ דיבר אל צווארי וליבי החל לדפוק חזק, פחדתי שנצטרך להגיע לקטע הרציני הזה.
״אבל אני פה.״ שיחקתי אותה ראש קטן וצחקקתי כאילו הוא אמר משפט טיפשי.
״אני באמת מתגעגע אלייך טל,״ אמר ברצינות משתקת. עצמתי את עיניי בכאב וחיבקתי אותו חזק, ידיו נכרכו סביבי בחזקה וסירבו לשחרר.
הורדתי את המסכות.
״גם אני אלייך.״ ליטפתי את שיערו הנעים והוא הרים את ראשו, שפתיו נגעו בשלי והתרחקו מעט.
״תיפרדי ממנו,״ ביקש שוב. הוא לא מאבד תקווה הילד הזה.
אני כל כך אוהבת אותו, זה בלתי ניתן לתיאור, השבועיים האלו היו הקשים בחיי, הבנתי שאני לא יכולה בלעדיו.
״אני אפרד,״ אמרתי והוא הביט בי בהפתעה, הוא כנראה ציפה לעוד תשובה שלילית שתוביל לאכזבה ולכאב מתמשך.
״את רצינית?״ הוא שאל בחיוך כמעט ולא מאמין, הנהנתי והוא נישק אותי.
״אני אוהב אותך,״ קרא כמעט בצעקה ונשק שוב לשפתיי אין ספור נשיקות קטנות ומתוקות, צחקתי והוא חייך חיוך רחב וחושף שיניים.
הסתובבנו כך שאני שכובה מעליו והוא אוחז בי חזק בכדי שלא אפול.
״היה לי קשה בלעדייך השבועיים האלה,״ התווידתי וליטפתי את פניו בעזרת כף ידי, הוא חייך חיוך עצוב והרים את ראשו במקצת בכדי לנשק את צווארי.
״זה בסדר, אנחנו בסדר עכשיו, אהובתי.״ הוא הסיט את שיערי מפניי וקירב את פניי אליו, עצמתי את עיניי ושאפתי את הריח הממכר שלו. רק אחרי שבועיים של כאב למדתי להעריך אפילו את הבושם היקר שלו זה שלא ממש הערכתי אותו כשבן עוד היה מסתובב בבית.
״הוי רומיאו!״ קראתי בילדותיות ובן צחק בקול.
״אחח, יוליה שלי.״