Wicked game- פרק 26

פרק 26- מידה כנגד מידה

לאחר שהרגשתי את נשימותיה של טל הולכות ומאטות והשחלתי את ידי החוצה תחת גופה הקטן והשביר.
׳כל כך יפה׳ חשבתי לעצמי וליטפתי את פניה הבהירות, אני אעשה בשבילה הכל.
לא יכולתי לראות אותה במצב הזה, העור הלבן והחלק שלה היה מלא בשטפי דם מזעזעים, איך שהיא בכתה בין הידיים שלי, כל כך פגיעה.
באותו הרגע הבטחתי לעצמי שאני אעשה הכל בשבילה, הכל.
למרות שהיה מפתה מאוד להישכב שוב לצידה של הילדה הקטנה ויתרתי ונזכרתי שיש לי מישהו לכסח לו את התחת.
לבדתי חולצת טריקו שחורה עם ג׳ינס כהה ויצאתי מהבית לא לפני שבדקתי שוב את טל וכיביתי את כל האורות בבית בכדי שהיא תוכל לישון טוב יותר.
נכנסתי למכונית שלי והתקשרתי לנתנאל.

״אה אחי מה קורה?״ שאלתי בקלילות כשבפועל ידיי מתהדקות סביב ההגה תוך כדי דמיון שהוא נמצא שם במקום ההגה.
״חרא אחי,״ אמר ואני כבר ידעתי למה, ״גיליתי שטל בגדה בי,״ סיפר ואם לא הייתי יודע מה הוא עשה לה גם הייתי מרחם על הבן זונה.
״איזו כלבה…״ מלמלתי בקול והוא נאנח.
״טוב חכה חמש דקות אני אצלך,״ הודעתי לו והוא ניתק.
אני הולך לכסח לו את התחת.

״אה אחי?״ שאלתי ונכנסתי בזמן שאני טופח על כתפו במחווה חברית מנחמת.
״כוסאמק, היה לה סימן על הצוואר,״ סיפר ועמוק עמוק בתוך תוכי חייכתי כנזכרתי איך הדבקתי אותה לקיר ומצצתי את צווארה עד שהיא גנחה בהנאה.
״אתה יודע מי זה?״ שאלתי ומעט חשש תפס אותי, רציתי להפתיע אותו במכות ואם הוא יודע שזה אני זה קצת יהרוס את התכניות שלי.
״לא איזה, הזונה לא הסכימה לספר לי,״ הסביר והנהנתי, הנחתי את ידי על כתפו בנחמה והוא השפיל את ראשו.
הלכתי למטבח והוצאתי כוס זכוכית לשתייה חריפה, מזגתי לו וודקה נקי והגשתי לו.
״מה עשית כשגילית?״ שאלתי את שאלת האמת והוא הרים את ראשו בחדות.
״ביקשתי ממנה לעזוב,״ שיקר ובאותה השנייה שהפה שלו נסגר הטחתי את אגרופי בפניו והוא נפל לרצפה ואיתו גם כוס הוודקה שהתנפצה לחתיכות, עליתי מעליו והתחלתי להכות אותו בלי הפסקה.
אגרוף ועוד אגרוף שניטח בפניו והזעם שלי רק הולך ומתעצם, הידיעה שהוא נגע בדבר הכי חשוב לי גרמה לי לאבד צלם אנוש והפכתי למכונת הרג. רגע של התעשתות חלף והפסקתי לרגע לפני שאני אהרוג אותו ואצטער על זה.
״חרא אחד, אתה יודע עם מי היא בגדה בך?״ שאלתי וכשהוא הבין הוא ניסה להתרומם בכדי להדוף אותי ולהכות אותי בחזרה.
״איתי, אני שכבתי עם חברה שלך!״ קראתי בהתגרות וחייכתי חיוך יהיר של ניצחון.
לא הצטערתי על שנייה, חירפן אותי שהוא הכה אותה אבל לא הייתי מוותר אף על רגע אחד איתה, אני אוהב אותה ואני אנוכי וגועלי אבל זה מה שהביא אותה אליי.
נתנאל היה תשוש וחבול, לי זה לא הספיק, רציתי להחזיר לו על המכות שהוא העז לתת לטל ויותר מזה, רציתי שהוא ילמד להתעסק עם מישהו בגודל שלו, ללמד אותו שבבחורות לא נוגעים.
רגע אחד של מחשבה וחולמניות ונתנאל הספיק לתפוס בחתיכת זכוכית וניסה לדקור אותי בעזרתה, נרתעתי לאחור אך זה היה מעט מאוחר מדי כשהשבר חתך את שפתי התחתונה חתך עמוק וכואב. דם התחיל לנזול ולטפטף על חולצתי ועל חולצתו של נתנאל.
נעמדתי ובעטתי בבטנו, הוא התקפל וניגבתי את הדם משפתיי, הוא לא חדל מלזלוג.
״מה קרה? אתה לא גבר יותר? אה?!״ צרחקתי ובעטתי ברגליו כמה פעמים כואבות. את כל הזעם והכעס שלי ריכזתי אל תוך המכות האלה, רציתי שהן ישארו לו לעוד הרבה הרבה זמן, שהוא יזכור למה יש לו אותן.
התכופפתי כך שפניי קרובות לשלו, בדיוק כמו שטל סיפרה לי שעשה לה. תפסתי בשיערו והטחתי את ראשו ברצפה הקשה והקרה.
״יש לך מזל שאני לא הורג אותך, מופקר,״ אמרתי בזלזול וגיחכתי לעצמי, ״החלמה נעימה, שותף,״ אמרתי לבסוף בשעשוע ויצאתי מהמקום שפעם היה הבית שלי עם שפה חתוכה ומפרקים משופשפים.
כשנכנסתי למכונית שלי בחזרה הקלה שטפה אותי, יכולתי לדעת שעכשיו מישהו החזיר לו כראוי. ידעתי שטל לא תרצה להתלונן במשטרה, היא לא בנויה לדרמות האלה אז לפחות סגרתי מעגל עם החרא הקטן אחד על אחד, גבר מול גבר. מידה כנגד מידה.
אני לא בטוח שאני יכול לקרוא לנקבה הזו גבר.
לפני שנסעתי הביתה עצרתי במסעדה הסינית שקרובה לבית שלי והבאתי לטל את המוקפץ שהיא אוהבת, היא בטח תתעורר מורעבת.
הידיעה שהיום אני הולך לישון איתה אחרי שבועיים שלא ישנו יחד העלתה לי חיוך על הפנים, זה היה מטורף כמה בחורה אחת קטנה יכולה להשפיע עליי כל כך. אני רוצה אותה לידי כל בוקר כשאני מתעורר וכל במיטה מכורבלת בתוכי.
הייתי חייב לעצור בעוד תחנה אחת לפני שאני חוזר הביתה.

-נקודת המבט של טל-

התעוררתי לאחר שינה של כמה שעות טובות, הייתי צריכה את השינה הזו כל כך.
כאב לי פחות, עדיין כאב אבל הגעתי למצב שאני כן יכולה ללכת בכוחות עצמי ולהתיישב תוך שנייה במקום עשר או עשרים שמלוות ביבבות.
נעמדתי על רגליי ויצאתי מהחדר, הכל היה חשוך גם הבית וגם בחוץ, השעה הייתה מאוחרת ובן לא היה בבית.
הדלקתי את האור במטבח והתיישבתי בסלון, התכסיתי בשמיכת הפיקה הכיפית שהייתה מונחת על הספה והדלקתי בכדי לצפות קצת בחדשות ולהתעדכן.
דאגתי, לאן בן יכול ללכת בשעה כזו, אני רוצה שהוא ישב כאן לידי ויעטוף אותי ויקרב אותי אליו ויגיד לי כמה הוא אוהב אותי. זה כל מה שאני צריכה.

זה ואוכל.

לאחר עשרים דקות של צפייה בחדשות שמספרות שוב על שחיתות בממשלה, תאונת דרכים במחלף איילון וכבשה שקמה לתחייה בן נכנס הביתה.
הוא נראה פרוע, השיער שלו לא היה מסודר והחולצה שלו הייתה מקומטת.
״היי,״ אמרתי בחיוך קטן והוא חייך אליי בחזרה.
״התעוררת,״ אמר ברוך והתיישב קרוב אליי, נשענתי עלו והרמתי את ראשי.
״מה זה?״ שאלתי כשראיתי חתך עמוק על שפתו התחתונה, דפ טרי עוד היה עליו.
״סתם,״ הוא התחמק וסימנתי לו באצבעי להתקרב אליי.
לקחתי את שפתו בין שפתיי ומצצתי אותה, טעם מתכתי של דם התערבב עם הרוק שלי. שחררתי את שפתו התפוחה מבין שלי.
״תודה,״ אמרתי והוא נשק לראשי.
חלפו לי כמה מחשבות לא רציניות בראש על כך שהוא בסופו של דבר ילך לנתנאל וילך איתו מכות אבל אלה היו סתם מחשבות ועכשיו כשאני רואה את החתך, שיערו הפרוע ופרקים האצבעות המשופשפים אני בטוחה שהוא ביקר אצלו.
״רעבה?״ הוא שאל והוציא מהשקית קופסת קרטון ובתוכה המוקפץ האהוב עליי, חייכתי כמו מטורפת ונשקתי ללחיו.
״אני גוועת!״ קראתי. לקחתי מזלג והתחלתי לאכול כמו אחת שלא ראתה אוכל שנים.
״כמו שחשבתי,״ הוא מילמל וצחקתי לעצמי.

״נו יוליה. איפה את הולכת לגור?״ בן שאל בקלילות ומשכתי בכתפיי.
את הלילה הזה אני אעביר פה, את זה אני יודעת אבל בנוגע להמשך אין לי מושג, אני יכולה לחזור לבית הוריי למרות שזה ירגיש כאילו חזרתי לגיל שש עשרה אני יכולה להשקיע קצת מאמץ ולחפש דירה. יכולה… כאילו יש לי ברירה.
״אין לי מושג רום,״ אמרתי בכנות והרגשתי את שפתיו שנמתחו לחיוך על עורי.
״עברתי ושכפלתי בטעות מפתח אחד יותר מדי,״ סיפר וכיווצתי את מצחי, ״מה את אומרת על להתאקלם פה?״ שאל והגיש לי מפתח.
״אתה לא רציני,״ קראתי והזדקפתי, בן חייך והצמדתי את שפתיי לשלו.
מה אני צריכה יותר מזה?
עכשיו זה רק אני ואהבת חיי.