wicked game- פרק 9

אני רוצה להודות לסהרצ׳ו אהובתי שעזרה לי לאורך כל הפרק, אם לא היא הייתי מעלה פרק רק בעוד חודש.
דרך אגב יש לה סיפור מדהים בשם ״היחידה״ מי שלא קורא מפספס, מילה שלי.
—

פרק 9: ׳דיי׳

יצאתי מהחדר לאחר שהתלבשתי, בן היה עסוק בלהכין את הפסטה כך שלא הבחין בי.
לא ידעתי איך להגיב אחרי המקרה המביך אז פשוט ניסיתי להתנהג בטבעיות ולקוות שכך גם יהיה בצד השני.
״אדום, אני מעדיפה רוטב אדום,״ התיישבתי על אחד הכיסאות והבטתי בו מערבב את הפסטה. הגב שלו היה מלא בכל כך הרבה שרירים, רציתי לקום ולגעת בו, לאחוז בו.
הוא הסתובב אליי וחייך חיוך צדדי.
״קיבלת רוטב אדום,״ ענה.

-נקודת המבט של בן-
״אני מצטער בקשר למקודם, הייתי צריך לדפוק.״
אני לא מצטער בקשר לכלום, חצי חלום התגשם, ראיתי אותך חצי ערומה.
״זה בסדר כל עוד לא ראית כלום,״ השיבה. מאיפה הביטחון בדיוק? ״רגע לא ראית כלום נכון?״ היא שאלה בכדי לוודא וגיחכתי.
״לא, לא ראיתי כלום.״ ראיתי הכל.
״יופי.״ היא נשפה בהקלה וחייכה את החיוך היפה שלה.
מזגתי לשתי צלחות והוצאתי שני בקבוקי בירה קרים.
״כבר התרגלתי לשתות יין.״ היא צחקה ופתחה את הפקק של בקבוק הבירה שלה, צחקתי ונקשתי עם הבקבוק שלי בשלה.
״הגיע הזמן לרדת אל העם,״ אמרתי והתיישבתי מולה, היא הגישה לי מזלג אחד וליפפה פסטה סביב המזלג שלה.
״איך?״ שאלתי והיא עצמה את עיניה בהנאה כמתענגת, בדיוק כפי שעשתה לפני שמונה שנים כשמשהו מצא חן בעיניה, ״אני שמח שאהבת,״ הוספתי והיא חייכה כשפיה מלא בפסטה והסביב מלוכלך מהרוטב. סימנתי לה לנגב את הרוטב והיא ניגבה את הצד הלא נכון.
״בואי אני אוריד את זה ממך,״ הצעתי, היא קמה ממקומה והתייצבה אל מולי, נעמדתי, ביד אחת תפסתי בפניה ובעזרת פי מצצתי את זווית פיה המלוכלכת. טל דחפה אותי ממנה והביטה בי במבט מבוהל בזמן שהיא מנגבת את הרוק שלי משפתיה, חייכתי חיוך ממזרי והיא לא ידעה איך להגיב.
״מה נראה לך שאתה עושה?״ היא שאלה מבוהלת והתרחקה ממני בשני צעדים קטנים.
״יכולת האיפוק שלי לא כזו גבוהה טל, לא כשזו את, גרה איתי באותו הבית,״ אמרתי את מה שישב וקונן לי על הלב, הייתי חייב. היא כל כך סקסית ומושכת שזה כואב, והחיוך שלה, החיוך הכי יפה שראיתי בחיי.
״יש לי מישהו בן, אתה לא יכול לעשות את זה,״ היא אמרה בהלם והתקרבתי אליה, עם כל צעד שהתקרבתי היא התרחקה באותה המידה.
״בטח שאני יכול.״
לא התכוונתי לאנוס אותה או משהו, אני לא אעשה משהו בניגוד לרצונה, אבל ראיתי… ראיתי בעיניים שלה שהיא רוצה את זה בדיוק כמוני, היא נמשכת אליי בדיוק כמו שאני אליה רק שהיא הרבה יותר מוסרית ממני.
״אני מודיע לך מעכשיו, כל החודש הזה אני הולך לנשק אותך, לחבק אותך ולהפשיט אותך. אני נותן לך שלוש פעמים להגיד ׳דיי׳. בפעם הראשונה אני לא אקשיב כי זה יהיה מתוך בהלה, גם בפעם השנייה אני לא אתייחס כי זה יהיה המוסר שמדבר, אבל בפעם השלישית, אם תגידי את זה אני לא אתקרב אלייך יותר,״ הודעתי לה מה הולך לקרות כל החודש הזה, אני מכיר את טל, היא יודעת מה היא רוצה והיא מספיק בוגרת בשביל להחליט את ההחלטות שלה, אני גם יכול לומר שאת ה׳דיי׳ השלישי היא לא תגיד בקרוב.
״אתה מטורף.״ היא צחקה צחוק מזויף ומפוחד והלכה לכיוון החדר שלה, שלחתי את ידי ותפסתי בפרק ידה.
״את בטוחה שאת לא רוצה?״ שאלתי ומשכתי אותה אל זרועותיי כשהחזה שלה נמחץ לשלי.
״מספיק בן, יש לך הר של בחורות שרוצות אותך.״
אני רוצה אותך, אני רוצה את מה שאסור, את תופסת לי את העין ואני לא מצליח להתנהג בהגיון כשאת לידי.
״איך שאת רוצה.״ הרמתי את ידיי והדבקתי נשיקה בזווית פיה. טל לקחה את הצלחת שלה והסתגרה בחדרה.
היא עוד תחזור.

-נקודת המבט של טל-
לא. לא. לא! אני לא אפילו חושבת על זה, אני לא אהפוך לסקס מזדמן, אני לא אהיה אחת מצבא הזונות שלו, יש לי את נתנאל, אני לא צריכה לחפש שטויות וצרות בזמן שיש לי אהבה בטוחה.
על מי אני עובדת? זה הדליק אותי, כל מילה שיצאה מפיו גרמה לי לרצות לנשק אותו ולבקש ממנו לקחת אותי למיטה שלו, רציתי שהוא יעשה משהו ויפסיק לדבר.
והשפתיים שלו על זווית פי גרמו לי להשתגע, אני רוצה אותו, אני לא יכולה להכחיש.
ישבתי על המיטה ושאבתי פסטה ארוכה לפי, הייתי צריכה לאסוף כל טיפת איפוק שבי בכדי לא לצאת מהחדר ולהגיד לו שאני בעניין.
״צאי מזה,״ פקדתי על עצמי בלחישה והדלקתי את הטלוויזיה בכדי להעסיק את עצמי , לא יכולתי לחשוב על משהו אחר לא משנה כמה ניסיתי.
תמיד חלמתי על רומן כמו בספרים שקראתי, בן כאילו יצא מאותם ספרים והחליט לפתות אותי.
כשסיימתי לאכול קמתי בכדי לשים את הצלחת בכיור, לא באמת. קמתי פשוט לראות את בן.
הוא ישב בסלון וצפה בטלוויזיה, התיישבתי על ידו אך שמרתי על מרחק בטוח.
״אני לא אוכל התחמק ממך לנצח,״ אמרתי, בן נשך את שפתו התחתונה ומשך אותי אליו ממכנסיי, ״לא לזה התכוונתי.״ נאנחתי, הוא עזב את מכנסיי וחיכה למה שיש לי להגיד, ״תראה, יש לי את נתנאל, אני אוהבת אותו והוא חשוב לי ואני לא הולכת לבגוד בו. אתה כל כך חתיך ואתה יודע את זה ויש לך כל כך הרבה בחורות אז, פשוט…״ אמרתי ועם כל מילה שהוצאתי הביטחון שלי דעך כשהביט בי במבט הזה שלו, העיניים שלו ריצדו לאורך כל גופי ולא ידעתי בכלל אם הוא הקשיב לי.
״פשוט מה?״ הוא שאל. לא הצלחתי למצוא את המילה הנכונה.
״פשוט דיי!״ קראתי והוא גיחך בזלזול.
״ביזבזת את ה׳דיי׳ הראשון שלך,״ הודיע לי ונשק למצחי, הוא התכוון לקום אך תפסתי בזרועו והושבתי אותו בחזרה.
״לאן אתה בורח?״ שאלתי ברצינות והוא נשען על הספה.
״חשבתי לצאת קצת,״ אמר בקלילות, הלב שלי התחיל לדהור ובטני התהפכה באי נעימות.
״אני לא מבינה.״ כיווצתי את מצחי באי הבנה, ״אתה מנסה לנשק אותי, אתה מדבר איתי מלוכלך בידיעה שזה עושה לי משהו ואז אתה הולך לזונות שלך?״ שאלתי כלא מאמינה והוא חייך חיוך שובבי כמו שרק הוא יכול לחייך.
״את רוצה שאני אשאר?״ שאל וסטרתי לו. החרא הקטן לא ישחק בי, ממש לא, שילך לשחק באן שלו.
״אני רוצה שתלך לעזאזל!״ קראתי בכעס ונשכבתי מיואשת על הספה, שמעתי את צחוקו המתגרה והתחלתי גם אני לצחוק אל תוך כפות ידיי שכיסו את פניי.
״את כזו רגשנית,״ אמר בזלזול והתגלגלתי על בטני, החולצה שלי מעט עלתה אך לא ייחסתי לזה משמעות. אני באמת רגשנית דפוקה.
הרגשתי את הספה נמעכת ושפתיו של בן נישקו את גבי במקומות החשופים שהחולצה לא כיסתה. בטנו התחתונה נצמדה לתחת שלי והוא הרים עוד את החולצה.
״אני חייב לציין שהתגעגעתי לעור הלבנבן והחלק שלך,״ אמר כששפתיו צמודות לגבי, ניסיתי להזיז אותו ממני אבל הגבר הזה הוא כמו עלוקה והוא גם חזק ממני בהרבה. שפתיו טיפסו במעלה גבי והוא שלח את ידיו לסוגר החזייה שלי, תפסתי בידו והסתובבתי על גבי.
״יש לי גבולות אדון בן,״ אמרתי ברצינות והוא עלה מעליי כך ששפתיו קרובות מדי לשפתיי.
״מה עם דיאנה?״ שאלתי אותו בפתאומיות והוא קימט את מצחו. זו הייתה הדרך היחידה שלי לגרום לו לא לנשק אותי. חוץ מזה מתתי לשאול תשאלה הזו בשנייה הראשונה שראיתי אותו.
״מה זו השאלה הזו?״ הוא שאל בחוסר סבלנות וקבר את ראשו בצווארי, הנחתי את ידי על עורפו והבטתי לתקרה.
״בכל זאת, היא הסיבה שעזבת אותי,״ הזכרתי לו. בחיים לא שכחתי אותה ואני בחיים לא אשכח את הבחורה שלקחה ממני את האהבה הראשונה שלי.
״היא בסדר, היא שולחת לי כל שנה תמונה שלה,״ אמר והרמתי את גבותיי בהפתעה.
״היא שולחת לך תמונות של עצמה?״ שאלתי בגיחוך מזלזל. בן צחק אל צווארי והבל פיו שהכה בו שלח גלים נעימים לאורך כל גופי, כתפיו נעו ביחד עם הצחוק היפה שלו וצחקתי גם אני למרות שלא הבנתי למה הוא צוחק.
״לא טיפשה, תמונות של הילדה,״ אמר וצחקקתי על הטיפשות שלי, ליטפתי את העורף שלו באיטיות ומדי פעם גלשתי לגב.
״איך היא?״ שאלתי בהתעניינות והוא משך בכתפיו.
״מתוקה כזו,״ ענה בפשטות, ״ילדונת,״ הוסיף.
״אתה מצטער לפעמים שמסרת אותה?״ שאלתי בישירות והוא ישר הנהן, חייכתי חיוך עצוב ונישקתי את לחיו. זה בטח קשה לחשוב על מה אם, מה היה קורה אם לא הייתי מוסר אותה? מה היה אם הייתי מגדל אותה להיות הילדה שלי?
״זה בסדר, עשית מה שהיה צריך לעשות.״ חיבקתי אותו חיבוק ניחומים והוא נשק נשיקה קטנה לצווארי.
בן ירד ממני ונשכב על הספה לצדי כך שבטנו צמודה לזרוע שלי ואני שכובה על הגב, ראשו נח על כף ידו והוא הביט בי.
״היו לך קשרים רציניים מאז ש…״ התמהמהתי לרגע, ״שנפרדנו?״ שאלתי לבסוף והוא הנהן, לרגע חשבתי לעצמי איזה שאלה מפגרת זו לשאול את האקס שלך, אבל הסקרנות גברה על ההגיון.
״רק אחד,״ ענה והנהנתי בהבנה, רציתי שהוא יספר לי עליה אבל ויתרתי.
״ומאז אתה רק בסקס מזדמן?״ שאלתי והוא הנהן בהסכמה, דפקתי את כף ידי על פניי כמה פעמים.
״מה?״ הוא שאל ברצינות כלא מבין.
״אתה לא עושה כלום עם החיים שלך אתה שם לב?״ שאלתי אותו והוא גלגל את עיניו, תפסתי בפניו ואילצתי אותו להסתכל עליי.
״אל תגלגל לי עיניים תינוק!״ הפצרתי בו והוא העיף את ידי מפניו.
״אלו לא העניינים שלך,״ אמר בעצבנות ונעמד, הוא כאילו התכוון ללכת אבל בסוף הוא פשוט נעמד מולי.
״אז מה, אתה יודע שאני צודקת,״ התגוננתי והוא איגרף את ידיו, כאילו התאפק לא להכות אותי.
״מה אכפת לך בכלל אה?״ הוא צעק בכעס והתיישבתי.
״אכפת לי כי אתה חשוב לי,״ קראתי בחזרה בשיא הכנות, הבטנו אחד בשנייה לכמה שניות והוא התכופף בכדי להרים אותי, כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא מחץ את שפתיו על שלי.
זה אסור מה שאני עושה, אסור לי, לא! תפסיקי!
פתחתי את פי ונתתי ללשונו להיכנס, שפתיו הרכות נוגעות בשפתיי ולשונו מלטפת את שלי. הוא היה כל כך אגרסיבי, זה הדליק אותי כל כך, האחיזה שלו, הנשיקה שלו האנחות הקטנות שהוא הצליח לסחוט ממני.
בן התקדם לחדרו בכזו קלילות כאילו אני לא שוקלת אפילו גרם.
הוא הפיל אותי על המיטה הגדולה שלו ואחז באגני אחיזה חזקה מדי, רכושנית.
בשנייה שהוא ניסה להרים את חולצתי מעליי התעשתתי ועצרתי אותו.
״מה?״ הוא עצר את הנשיקה ושאל כלא מבין.
״אני מצטערת, זה לא היה צריך לקרות.״ הדפתי אותו מעליי וסידרתי את חולצתי, יצאתי מהחדר בסערה וטרקתי את הדלת אחריי.