WTF – פרק 11
"א.. אני מצטער" הוא אמר, חייך חיוך מבויש והסיט מבטו למטה, איזה חמוד, אני די בטוחה שכל בן אחר היה מחייך לעצמו חיוך מרוצה והולך או אומר משהו מגעיל אבל הוא כזה מקסים, אחרי שנייה של שתיקה הוא אמר " לא התכוונתי, כלומר, כן התכוונתי כי הרגשתי שזה נכון, וזה עדיין מרגיש נכון" הוא אמר, מבטל את דבריו והוסיף "אבל רק היום הכרנו אז בטח לא הרגשת את זה אני מצטער, בואי פשוט נשכח שזה קרה" הוא אמר, הוא הסתכל לי בעיניים עכשיו. "אויש נו תסתום" אמרתי ולפני שהוא הבין מה קורה, או שאני הבנתי מה אני עושה נישקתי אותו, הרגשתי שזה כל כך נכון ואמיתי ואז נזכרתי מה קרה פעם אחרונה שהתאהבתי במישהו ביום שפגשתי אותו.. ישר התנתקנו מהנשיקה,הוא נראה מבולבל, הלכתי אחורה ורצתי פנימה, לתוך הבית.
עליתי במדרגות נכנסתי לחדרי ובכיתי, פשוט בכיתי. הפרידה שהייתה לי מהחבר האחרון שלי הייתה אכזרית, והתאהבתי בו ונהיינו חברים ביום שהכרנו, מה אם זה מה שיקרה לי גם עם דור?
תגובות (3)
מושלםםם
**קוראת חדשה***
קראתי כמה פרקים מהסיפור שלך והוא ממש יפה ! אני מאוד מחכה להמשך :)
ניקול ודור חייבים להיות ביחדד
תמשיכיייי
תודה 1cris2 ו- אוהבתלכתובולקרוא רכשתם אותי ממש, עשיתם לי את היום כשכתבתי את הפרק ממש התאכזבתי ממנו ונתתן לי ביטחון עם זה אז תודה רבה 3> אוהבת מלא ו ממשיכה מחר, בנוסף חשבתי לעשות מרתון של שלושה פרקים בחופש הגדול מה דעתכם?