אביר חלומותייה
אלה : אבא למה לא הערת אותי אני מאחרת לבית ספר החדש .
זהו לא יום רגיל בשביל אלה , זה יום שונה המעבר הזה מעיר אחת לעיר אחרת זה מעבר קשה .
ההתחברות לאנשים חדשים היא קשה , ואלה פחדה מזה .
אבא : רוצה אני יסיע אותך
אלה : אתה לא מבין זה היום הראשון שלי בבית ספר החדש , וככה זה יראה שאלה מאחרת זה רושם לא טוב !!
אבא : את ילדה נהדרת וכולם יאהבו אותך אין לך ממה לדאוג
אלה : כן בטח אבא . טוב תקפיץ אותי ..
בזמן שאלה נוסעת אם אבא שלה והוא מדבר אליה היא שקועה בעצמה ובמחשבות שלה איך כולם יגיבו אם יאהבו אותה או לא , אם יתחברו אליה היא פחדה להיות שונה מכולם .. כי היא עברה ממושב לעיר . וזה מעבר קשה , אחרי שאמא שלה עזבה אותם ונעלמה היה לה קשה להתרגל למצב החדש והיא תמיד ניסתה לעזור לאבא שלה שלא ידאג שלא יכאב לו למלות את המקום של אמא שלה היא תמיד פחדה שהוא ירגיש לבד מה שהיא לא הבינה אף פעם שבעצם זאת היא זאתי שמרגישה לבד .
הם הגיעו לבית ספר חדש .
אבא : בהצלחה נסיכה קטנה . תשמרי על עצמך סומך עלייך שתסתדרי את ילדה מדהימה .
אלה יוצאת מהמכונית של אבא שלה ומבינה שעכשיו היא מגיעה למקום חדש והגיעה הזמן להסתדר לבד בלי אנשים סביבה ולהתחבר לאנשים חדשים . היא פחדה אבל היא ידעה שהיא חזקה ושהגיעה הזמן שלה ..
מתקרבת לאלה אישה גדולה ואומרת לה : שלום אני מרינה את בטח אלה התלמידה החדשה
אלה : כן שלום
מרינה : אני המחנכת שלך .. בואי תתלווי איתי אני יראה לך את הכיתה ואת הילדים
הם נכנסות לכיתה וכולם מסתכלים על אלה
מרינה : שלום כיתה י'4 היום מצטרפת אליכם ילדה חדשה לכיתה תכירו זאת אלה
אלה : שלום אני אלה
הכיתה : היי
כולם הסתכלו על אלה אם עיניים פוערות והיא לא באמת הבינה מה קורה .. היא הרגישה שמסתכלים עליה מוזר , אבל היא חייכה .
כולם התחילו לדבר בשקט ולהסתכל עליה ואזז ההמורה שאלה
מרינה : מישהו מוכן לעזור לאלה להכיר לה את הבית ספר
כל הבנים בכיתה הרימו את היד , הבנות שתקו ופשוט הסתכלו עליה במבטים של קנאה כל הבנים בכיתה הרימו את היד חוץ מאחד שלא הרים את היד הוא קם ואמר לה
ירון : היי אני ירון , ויש לידי מקום פנוי אם את רוצה בואי תתיישבי ואני יעזור לך בהמשך היום
אלה : תודה , אני אשמח מאוד .
ירון : מאיפה את
אלה : ממושב
ירון : באמת יפה
אלה לא באמת ידעה מה להגיד לו היא ישבה ושתקה .. היא לא הכירה שם אף אחד וכולם הסתכלו עליה במבטים מוזרים היא הייתה חזקה אבל המבט של אותה ילדה שישבה ממולה הכי הפחיד אותה אלה לא ידעה מי זאת אז היא שאלה מירון
אלה : מי זאתי אם השיער השחור ?
ירון : שירה .
אלה הסתובבה ואז קלטה שוב את המבט שלה עדיין עליה , מבט של כעס היא לא באמת הבינה מה היא עשתה לה . אז היא הסתובבה למורה והמשיכה להקשיב
מרינה : בשבוע הבא כמו כל שנה יהיה כישרונות ואתם תצטרכו להופיע למישהו כבר יש רעיון ?
שירה : נו ברור שיש לי רעיון וגם ברור מי תנצח אני כמובן .
אלה : אני רוצה גם להשתתף
שירה : סליחה בכיתה הזאת רק אני משתתפת אי אפשר לבחור שניים
אלה : מצטערת מאוד זה או שנינו או אני , לכל אחד מגיע זכות להשתתף
ירון : אלה שירה כל שנה משתתפת היא לא תרד מזה
אלה : לא מגיע גם לאחרים
שירה : רק היום הגעת אין לך זכות בכלל
שירה כמה יצאה מהכיתה ושתי החברות של ריטה וטלי באו אחריה
ריטה : עזבי אותך שירה היא עושה את זה בשביל לעצבן אותך
טלי : היא חושבת שהיא יפה נו באמת
שירה : היא תשלם לי על זה.. אני ידאג לזה לא שעה איתנו בכיתה ותראו כבר משתלטת .
מה היא חושבת שהיא מסוגלת עליי ?
אלה ידעה מה יבוא לה עכשיו , היא ידעה שהיא לא תתחבר לבנות שבעצם היא לא תתחבר לאף אחד אבל היא ידעה שהיא לא מוותרת ….
תגובות (0)