אוף תתעוררו כבר

האם חשבתם אי פעם עד כמה העולם שלנו משעמם? אולי תהיתם מדוע הכול מרגיש כזה סתם?
גם אני, בכל יום ויום, שואלת את עצמי מחדש, מה אני עושה כאן לעזאזל?
הכול כאן מבוסס על תחרות ומעמד, לא משנה כמה אנחנו בעת החדשה, בלי זה אנשים היו הולכים לאיבוד לעד והעולם היה קורס.
אנשים משתדלים במיוחד להראות רק את מה שטוב, אפילו עם הקרובים פחות נעים לפתוח את הפה עד הסוף. זה דבר שכביכול נראה טוב, אבל בלילה כשהם עם עצמם, הם לא מצליחים להתמודד עם ערי הרגשות שהיו אמורים להכיל לפני.
כן, גם אתם. המצליחים. המגניבים. המיוחדים. הזורמים.
ואם לא, אתם חיים בבועה אטומה מדי.
טוב, צריך איזון, מבינה. אבל אין דרך אחרת?
למה הכול צריך להרגיש כזה מזוייף?
למה תמיד אומרים לך שכדי שתרגיש שהכול אמיתי, תצטרך לגרום לו להיות ככה? הוא לא יכול להיות ככה מעצמו? הוא חייב שאשנה אותו כדי שיהיה מיוחד?
זה מרגיש נוראי לקחת ממשהו את הזהות רק בגלל שהוא משעמם.
שגרה: מצב אפרורי למדי. באסה, פשוט באסה שכדי להגיע למטרה מסויימת אני צריכה אותה. מרגיש לי שיש ניגוד בין עולמי הפנימי לעולמים החיצוני עד כדי כך שזה יוצר תסבוכות רציניות. אז למה? למה הכול מנוגד לשני?
מי שיצר את העולם הזה רצה לשגע אותנו או מה?
אז הכבדתי עליכם? גרמתי לכם לרצות לברוח ממני? להתחמק?
מתי אי פעם חשבתם שזה לא שאתם לא מסוגלים להכיל, אלא שאתם מנסים לברוח מלעשות את זה?
אוף, אתם בטח לא מבינים כלום, או לא מנסים להבין, או מבינים בסתר, או..
מקווה שלפחות תחושו מעט אמפתיה, ופחות סלידה.
משתדלת לאהוב אתכם..