אור על הגבעות

עלטה כבדה שררה! לא ראו ממטר, התחיל להיות קר. זה היה בגבול מצרים, שני חיילים נשארו בעמדה וחיכו שיחליפו אותם.
אמר האחד: "לאן נלך? לא רואים כלום!. ענה לו חברו: "נזוז קצת ונסתדר, הרי אין ברירה!".
שעת החלפת המשמרות הגיעה, שני החיילים רצו לחזור למאהל – לא ראו כלום, הכל שחור, רק נצנוץ כוכבים.
"נפנה ימינה! היי! ראיתי משהו חשוד זז.
"נבדוק-הוי זה כלום". ענה החייל השני.
פנו ימינה-לא מתאים, פנו שמאלה והחלו לגשש דרכם באפלה.
איפה קצה החוט? שאל החייל האחד את חברו.
-אתה יודע מה הסימן של האור הזה על הגבעות, ברגע שנראה אור הבהיר מנצנוץ כוכבים נדע שהגענו למאהל.
המשיכו בהליכה ובהו לכל הצדדים ופתאום נצנוץ חזק שכמעט סימא את עיניהם.-זה היה האור שעל הגבעות.
זה הסימן , הנה המאהל, רצו וסוף סוף הגיעו אליו.
זו היתה משמרת מעייפת, בעקר החזרה למאהל. אני מקווה שבפעם הבאה המשמרת תהיה ביום.