איך אני חי

חלק א

קראתי ספר בשם אלגנטיות של קיפוד

הספר מצחיק משעשע ומר

וממש טומאה בכול מה שמשתמע מן המילה

אבל למרות זאת אני אסיר תודה

על הספר שרק דרך ההתנתקות הטוטאלית

שלו מן הבורא

דווקא משם התחברתי

קיבלתי משוואה שדרך האמונה פסלה אותה מראש

האל הוא אוהב מבין ומתחשב זאת התוצאה

מוות אונס שואה אסונות תאונות

אלו הנתונים

משוואה חסרת היגיון לחלוטין

וכול מה שנשאר זה לשמוע את להקת היהודים

שרים

למה …למה…למה

הסופרת עם כול הכבוד האמיתי שאני רוכש לה

נמצאת צעד לפני המוות

ובסך הכול רוצה צדק ואמת

אבל מי שבאמת ראה את האמת בסיפור

זה למעשה זוזו

הקבצן

שכבר עבר את שלב המוות

ונמצא לא נמצא בעולם

ומוקיר תודה על מה שיש ומה שאין

חלומות ומוסיקה הם עולמי הצר והמפותל

דרכם אני נוגע לא נוגע בחיים

שקט זאת אהבתי

ולכתוב הם פרותיי

אני בטוח שספר זה ילווה אותי בחודשים הבאים

בעיקר הדמיות מלאות הקסם שבו

שמי משה ואני מאובחן כסכיזואקיבי

שזהו שם ארוך למחלת נפש

כמו עיוור או חרש

הייתי רוצה לדמיין עולם שבו

אני לא משתלב

אלא חלק אינטגראלי מן החברה

חלק אחד יחיד ומיוחד בתוך

עולם שבו כולם חלקים יחידים ומיוחדים

ומאוחדים

באמונה בנפש ובנשמה

הבעיה הגדולה ביותר של הדור שלנו

היא השעמום שממנו בא הדיכאון

שממנו באה החרדה

ככול שאני מתעסק במשוואה זאת

שהמצאתי לעצמי

אני רואה עד כמה היא נכונה

מבלי לבוא בטענות לרופאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים

והתרופות שאני נוטל בהחלט עוזרות ומועילות

לי ולסביבה בה אני חי

כיום אני חי בהוסטל או כמו שקוראים לזה פה

קהילה נתמכת שזהו בעצם הוסטל

ודירות בבניינים רגילים

שנקראות דירות לווין

כי הם בעצם קשורות להוסטל

בכול דירה יש ארבעה או חמישה דיירים

שכול אחד יש לו חדר משלו

וסלון משותף

ואנו מנסים לחיות חיים רגילים כפי יכולתנו

כולנו פה עובדים בעבודות שיקומיות

חלק מן העבודות דורשות יותר וחלק

פחות

היום אני מרגיש מחנק פה בדירה

ונמאס לי כמעט מכולם

מהדיירים האחרים אני מתכוון

לא קל לחיות עם בן אדם

שלא סותם את הפה לרגע

וכשמעירים לו על כך הוא בוכה

או דיירת שמקרקרת סביבך כול היום

ולא מפסיקה לשאול שאלות קיט בק

אלו ליאור ושימחה

דורית גם היא דיירת

אבל נוחה מאוד ודי קל לי אישית

וגם להם להסתדר איתה

עכשיו הוא בוכה

ולי בא לצעוק לו

טחנת לי את המוח כמו מכונת קפה מהבוקר

ואני לא בוכה

אז על מה לעזאזל אתה בוכה

יצא אצלנו חוק חדש לפני יומיים

אסור לעשן בחדר

זהו חוק נפלא

שפתח לי את שערי הגהנום

שזהו בעצם החדר שלי

שמסריח מסגריות וזיעה

לפני כמה חודשים היה חנוכה

נס הקלונקס

ועכשיו זאת אומרת שבוע הבא

משנכנס קלונקס מרבים בשמחה

ואחר כך חג החירות

שבו אנו אמורים לזכור כמה רשע היה פרעה

אך מזמן החלפנו את פרעה בהיטלר ואחמד דינגאד

כי העם הזה לא מצליח לזכור כמה רשע יש בעולם

וכול פעם צריך להזכיר לנו ולעולם כולו

ופרעה היה הרבה יותר רשע מהיטלר שהיה יותר רשע מאחמד

וכמובן המן

והמשוואות של אלוהים שבות בכול יום

ומבלבלות אותי

שאלות רבות מתרוצצות במוחי

האם יהיו תרופות לכול המחלות?

האם יהיו מחלות חדשות חשוכות מרפא?

האם נלמד להכיר את אלוהים יותר מקרוב?

האם אי פעם נסכים עם גורלנו?

האם הגורל הוא מר או מתוק?

ליאור כבר נרגע

ואני מרגיש כמו מכונת קפה מקולקלת

שמוציאה ושואפת עשן

בינתיים אני שומר בסוד

את זה שאני כותב עכשיו רב מכר

כי כבר יותר מידי פעמים

לקחו אותי ברצינות

ונראה לי שלפחות להורים שלי ולאחותי

נמאס

השתיקה הזאת שליאור כופה עכשיו

של עצמו ועלי

מוציאה אותי עכשיו מדעתי

זה פשוט אינפנטילי

או שהוא מדבר ואני מתפרץ בסופו של דבר

או שהוא שותק לאחר בכי וההתפרצות שלי

ואז אני נאכל ונטחן מחדש

מתי יבוא שלום לביתנו?

למרות שלא כל הזמן זה כך

אבל חלק ניכר ממנו כן

ליאור סובל ממניה והמשקה האהוב עליו זה בלו

זה כאילו יש לאדם מכונית מרוץ

והוא אוהב לנסוע כל היום

פול גז על 360 קמ"ש

ואני שם רץ בכביש מצד לצד

מנסה לאותת לו לעצור או לחנות קצת להירגע

שגם אני יוכל ליהנות קצת משקט טהור

זהו השקט נשבר תודה לא

שחכו להביא לנו את התרופות של הערב

אז שאלתי את ליאור אם הוא ילך להביאן?

למרות שהוא ברוב הפעמים מתנדב לעשות כל דבר

הפעם אני נאלץ ללכת

תוך כדי הליכה קצרה להוסטל

הרהרתי בסוד שלי אחד מכמה

סוד שבעצם אני מאמין שכולנו מן בובות של אלוהים

אך יש לנו איזו שהיא בחירה בדרך

ואמונתי היא שחמש אחוז מהרוחניות שלי היא הדת והקבלה

ושאר התשעים וחמש הנותרים הם המוסיקה

לכן סביר להניח שאביא פה לא מעט ציטוטים משירים נבחרים

שלמעשה חיים שלמים אפשר לבנות נכון

רק מהקשבה והאזנה

למילים ולתוכן של השירים אותם אני שומע

בכול יום ובכול יום מבין אחרת ומחדש

אני מאזין בעיקר לרוק ישראלי משובח

אשר ניחן בשפה ועצות יוצאות דופן מכול זווית

שתיבחרו

בקיצור לדעתי המוסיקה באה מלמעלה ולא מהכוכבים שפה

שחלקם לדעתי אפילו לא מבין על מה הוא שר

העיקר שיהיה שמח ואני אומר זאת בלי ציניות ומכול הלב

עברי לידר :

"החיוך שלי אם זה חיוך אמיתי

אני הפסקתי לשאול"

הכום הכחולה

שיר שללא ספק מיצג את הדור שלנו שבראש ובראשונה

לפני חיילים וילדים וחברים

קודם אנו הולכים לאחר הרגש

שמסתיים בדרך כלל בתאונת דרכים

ואנו חיים בשאלה הגדולה של השירים(החיים)

איתך או בלעדייך

אני לא יכול איתך או בלעדייך

כמו לאונרדו

שבונה בניינים ב אויר

זה מוות בטוח זה מוות מהיר

אלוהים נתן לנו להתחלק על זקן של אחרים

כמו שנוהגים להגיד ב אין איי

ששם היית שש שנים ולמדתי את שנים עשר הצעדים

וזאת הייתה אחת הפעמים שניצלתי

מההרס העצמי שלי

ושלמה ארצי וזוהר ארגוב

החזיקו לי את היד לאורך השנים הללו

היום בעיקר היהודים ופוליקר הולכים איתי יד ביד

לכל מקום

למרות שאני שומע בלי סוף מוסיקה

וגם חולם ליצור משהו טוב יפה ולהצליח

השאלה איך יגיד להם אלוהים

שהשירים הם בעצם שלו ולא שלהם

משוואה דפוקה כרגיל

כול יום שעובר בשלום זה נס

כשאתה חי עם פתיל קצר

שמתפוצץ כמעט בכול יום

בעבודה אני על תנאי

וגם פה בדירה אני על תנאי

לפני שבוע השתחררתי משבועיים

אשפוז במחלקת מיון ומחלקה סגורה שבוע

ובאמת שעזרו לי שם לחזור לתלם השגרה

לאחר שעשיתי פה הרבה בלגאן

שכלל שתיית בקבוק יין שלם

הפסקת טיפול תרופתי

וצונאמי של קללות וגידופים

ושתי כוסות שניפצתי על הקיר

מהרב המקובל לייטמן

למדתי שבכול נשמה יש נקודת אור

ואנו צריכים לחבר את הנקודה שבלב

שלנו לנקודות של אחרים

מספיק שיהיו 600000 נקודות שבלב מחוברות

בכדי שנגיע לשלמות ואיזון עם הטבע

למדתי גם שכול התנ"ך והאמת שבו באים לספר על תכונות שבאדם

פרעה תכונה משה אברהם דוד שלמה שמשון סיסרא וכנ"ל

הכול תכונות בתוכנו ואנו צריכים ללמוד לחיות איתם

גם בדוד יש תכונת פרעה

וכך בכל אחד ואחד מאיתנו

לכן החיבור בין הנקודות חשוב כל כך

לחיים בריאים ויציבים

"ואהבת לרעך כמוך"

רע זה כול מי שחפץ בטובתך ולא רוצה אותך מת

או סובל

רעים רואים אחד בשני רע

"כבד את אביך ואת אימך"

אני כל כך מאושר שעכשיו בגיל 39

אני סוף כל סוף מתחיל את הניתוק התלותי בהוריי

מבקש כסף עדיין אבל כבר לא לוחץ

לכול שינוי יש את הקצב שלו

העיקר שאתה יודע איך אתה משתפר בכול יום

האסטרולוגיה נכונה עד כדאי תמיהה כל כך גדולה

היום אף אחד לא יכול להתעלם מכמה שהיום שבו הוא נולד ילווה אותו לתמיד

או לפחות כאן בעולם הזה

אך למרות המידע העצום הזה אני מבולבל לגמרי

אפילו יותר ממקודם

בסופו של דבר המידע הזה יותר הורס מאשר בונה

אני מוצא את עצמי עכשיו מחובר לשיר שתגדל של פוליקר

כשיהיה לך ילד שיבוא וישאל

מה יהיה כשאגדל?

אז תגיד לו עזוב אל תשאל

גילי

את גילי הכרתי דרך צאט של תפוז

הכרות מהירה מיד הרגשתי שהיא שונה

מכול הבחורות שהכרתי עד עתה

דיברנו שעות על גבי שעות בטלפון

ועצות רבות שקיבלתי ממנה אני מנסה ליישם היום

ניסיתי להתגבר ולצאת מהקשר הזה

אבל זה נופל עלי מכול שיר שאני שומע

אני מדמיין שזאת היא שרה לי

וזה הפך להרגל שני אצלי

ובדמיוני היא מחכה לי שאחזור

כמה שזה נראה שטותי ולא מציאותי

זאת האהבה שלי

האהבה הבלתי מציאותית

כנגד כול הסיכויים

בדיוק כמו בשיר של פיל קולינס

שנקרא גם בשם זה

הסרט האהוב עלי הוא" into the wild"

סיפור על הגשמה עצמי של בחור

כמו בשיר של אריק ברמן

"הגשמה עצמית"

אני מלא הערכה לאנשים בעלי הגשמה עצמית

ובעלי חזון אומץ ויושר

נחזור קצת למשוואה ממקודם

כול המשוגעים שרצו לכבוש את העולם

האמינו באלוהים וחשבו שאם לאלוהים בתור מלך העולם

מותר להרוג ולעשות אסונות ומחלות

אז אולי זה לא רע כל כך ולכן גם לנו מותר

אך נסתרות הם דרכי האלוהים

ואין בכדי להבין את משמעות מעשיו

שחציית גבולות הם לנו ולא לו

במשווה יש לנו נתון אחד(אסונות בכללן)

וחסר נעלם(מה קרה עם הנשמות? מה יהיה מחר?)

והתשובה עומדת על תילה

אין עוד מלבדו

אלוהים ברא עולם בכדי להיטיב עם הנבראים

אתם בטח שואלים איך נהייתי חולה?

בגיל 18 נתקלתי חזק במשוואה של

שעמום דיכאון חרדה

בתוספת של חשיש וגראס במשך רוב היום

נהייתי חולה ובגיל 21 התאשפזתי לראשונה בחיי

עד היום עברתי בערך 8 אשפוזים

אני יכול להגיד בלב שלם שזה לא סוף העולם

וזה לא מקום כל כך קשה והחוויה לא נוראית

והיום התנאים באשפוז מאוד טובים

זה לא בית מלון אבל אתה נח שם

ולאט חוזר לתלם

בתור אנשים בעלי עיניים ודעה אנחנו רואים

הרבה פעמים דברים בצורה שונה זה מזה

למשל בשבילי החוויה של להיות בצבא הייתה קשה פי כמה וכמה מאשפוז

עוד דוגמא :

אבא שלי הסתכל השבוע בחדשות וראה נרקומנים בתל אביב ונפלטה מפיו אנחה וצעקה איזה זוועות אלוהים ישמור

לדעתי זה כלל לא זוועה ויותר זוועה בשבילי לראות מה אנשים עשירים עושים עם הכסף שלהם

או כוכבים שהולכים שולל אחרי עיניהם

ומולכים גם אותנו שולל אחריהם

מכול הרופאים שפגשתי בחיי

ואין לי שום טענות אליהם

הזמן הוא הרופא הטוב ביותר

ומרפא כול פצע ומכאוב

למרות השנים הצלקות והשרוטות

אתה בסוף נשאר אסיר תודה לאלוהים להורים

ושמח בחלקך וחברים חדשים או ישנים שעדיין איתך

ולא מתייאש ורוצה להמשיך הלאה בחיים

לכבוש עוד גבעה שלו כבשת

נישואים וילדים

לכול אחד יש את המתנות שהוא קיבל בחייו

המתנה הכי גדולה שאני מרגיש שקיבלתי בחיי

היא הכלים להתמודד מול התמכרות

והשקט והניקיון בחיים

אחרי שנים של רעש וחיים בתוך חברה של

אנשים ששותים הרבה אלכוהול

ומשתמשים בסמים קלים או קשים

לדעתי ולדעת רבים אין דבר כזה סמים קלים

או התמכרות קלה או בריאה

אהבתי מאוד בספר שקראתי

את הקטע שהסופרת אומרת שאנחנו בני האדם

בסך הכול חיות בעלי אינסטינקט יש גם שיר כזה

וכול הזמן מנסים לכסות את זה במילים ובלבוש יפה

אנו שואפים לאלוהות ולשלמות

ובכול פעם נופלים מחדש

מזל שאנשים מוצאים את היופי בעולם ונאחזים בו

אצלי זאת המוסיקה שמצמררת ומענגת אותי

אומנם יש עוד הרב דברים שמרגשים אותי

אך המוסיקה זה הטופ שלי

בלילה שמתי לב לכך שאני אוכל מתוך שעמום

מיד שעליתי על הנקודה עצרתי את עצמי

אנשים רבים מאשימים את התרופות בכך שהן מעוררות תיאבון

אולי זה נכון אבל השליטה אצלנו בידיים

רוב ההרגלים שאנו מסגלים לעצמנו באים מתוך השעמום

והרצון להעביר את הזמן בהנאה

כפי שהרב לייטמן קורא לזה

הרצון ליהנות שבנברא

והרצון להיטיב שבבורא

כיצד אני יכול להטיב זאת השאלה הנשאלת?

בכך שאני מקיים את" ואהבת לרעך כמוך"

וכאן יש הרבה מקום להרחיב

כיצד ואיך מבלי אינטרס להיטיב לרעיי מבלי לפגוע בהם

לאחר יום או יומיים

מסגרת של להיטיב שאיננה רגעית

הדבר נראה בלתי אפשרי ליישום

הרבה דברים שאנחנו עושים משחררים לנו

חומרים למוח וגורמים לנו עקב כך להנאה

וסכנה התמכרות מצד שני

אני מכיר לפחות שני דברים כאלו

סקס וספורט שמשחררים חומר שאיני זוכר את שמו

וגורמים לנו הנאה וריגוש

שמעתי על ניסוי שערכו בחולדות

חיברו לחולדה אלקטרודה שבזמן שהיא לוחצת על דוושה האלקטרודה גורמת לחומר

במוח להשתחרר וגורם לחולדה הנאה

בניסוי החולדה לחצה אין ספור פעמים על הדוושה

עד שנפחה נשמתה

הערב גיליתי שדורית סובלת מדיכאון לצערי היא רוצה שכולנו נסבול איתה

אני וליאור צחקנו קצת היום לשם שינוי והיה ממש כיף ומשחרר

אבל זה לא היה לטעמה והיא ממש לא מרגישה טוב

אני מקווה שהיא תתעשת אני דואג לה

אנחנו שומעים עכשיו את הדיסק ירח של שלמה ארצי

השירים שם כאילו נכתבו על היום ועל דורית

עברה שעה וחצי והשתיקה ביני לבין דורית נגמרה

והיא מרגישה ונראית הרבה יותר טוב כבר

תודה לאל ליאור הלך בינתיים לקנות קולה וסיגריות

לקראת המשחק של מכבי

יש מאבקי כוח ביני לבין דורית שאני מרגיש שהיא מנסה לשלוט פה על הדירה

ואומרת משפטים חסרי היגיון

שאני לא ארחץ את הכלים בשתיים בלילה כדי לא להפריע לשכנים

מה הקשר יש גבול לא?

היחידים שלא אמרו לי מעולם מי אתה חושב שאתה?

שלדעתי אין שאלה יותר מעליבה מזו

אלו גילי רנה ההורים שלי ואחותי וכמובן שגם יניר

חברי לשנים בערך משאני בן 20

החברות ביני לבין יניר החלה בערך ממתי שההורים שלי עברו לערד

עברנו הרבה ביחד כולל טיולים ותקופות ארוכות ימים ולילות

למעשה משאני בבאר שבע כבר קרוב לשש שנים אנחנו בקושי מתראים

אין שום בעיה בלהתגאות במעשים טובים שאנו עושים הבעיה היא שאנו משתמשים בהתגאות הזאת

לדריכה על אנשים אחרים וההתגאות יוצאת בזעם וכעס

הבעיה שלי התחילה ביום שנפגשתי עם הגועל נפש שבי פנים אל מול פנים ושכחתי את שי הטוב המוכשר המצחיק וראיתי רק את החלקים שלא טובים בשי

וזה עטף אותי והשתלט עלי

למרות שלפעמים נראה שהביטחון שלנו בשמיים הוא רחוק מאוד משם ומספיקה מילה אחת לשתק אותנו

ולגרם לנו לקפל את הזנב אני תוהה אם אי פעם יתכן שביטחוננו ישוב לאיתנו ?

האמת היא שקשה לי להאמין בכך

כל מה שיש לי אם זה החוש הומור או הכישרון במוסיקה כתיבה או שירה אפילו 16 שנות ניקיון מסמים הייתי מחליף בדירה קטנה משלי

רק את המודעות שרכשתי בחיי לא הייתי מוכן להחליף

אף אחד לא אשם בזה שהלכתי לישון בגיל 18 לכמה שנים טובות

גם אני לא אשם בכך שאנשים לא ידעו להתנהג ואח"כ תפסו עלי טרמפ שאני אשם במצבם

המגוחך אליו הגיעו בעצמם

מתוך השעמום נולדת ההשתוקקות שגורמת בסופו של דבר להתמכרות משנגמרת ההשתוקקות נגמרת אף ההתמכרות אך לוקח זמן עד שהחלל שנפער מתמלא ודרושה אמונה

יש אדם שמרחם על עצמו ומרחם על הבריות ובכך למעשה מקיים את ואהבת לרעיך כמוך

מי שלא מרחם על עצמו ואינו מרחם על הבריות גם נקרא אהבת לרעיך כמוך אבל ברור שהוא מזוכיסט וסאדיסט

שתי האפשריות האחרות

הם סאדיסט ומזוכיסט או לא שפוי או מסכן

מכור מאוהב בהיתמכרות שלו היא מושא אהבתו ויעשה הכול על מנת להגן ולהצדיק

את התמכרותו

אני נזכר בימים הראשונים שלי במרכז גמילה לפני שש עשרה שנים

כשהמדריך אמר לנו שאנו מנסים כרגע לרצות את כולם

לא הבנתי על מה הוא מדבר אני לא ניסיתי לרצות אף אחד ולא היה בזמנו איכפת לי ממישהו

הדבר היחיד שידעתי שאני על הפנים ועדיף למות מאשר להמשיך לחיות כך

בשאר הפגישות הוא אכן ציין את הנקודה הזאת כנקודה שממנה מתחילים את הדרך

ולרצות זאת לא דרך זה פשוט להחזיק שריר

כיום אני מרגיש שאני מרצה את כולם ומחזיק שריר ובכלל לא כל כך רע לי עם ההתמכרות

להיפך היא טובה אלי ואני רואה את עצמי חי איתה בשלום גם בעוד 20 שנה

ואני לא מרחם על עצמי אני גם חושב שרוב האנשים שסביבי השלימו עם גורל דומה

הדבר היחיד שאני יכול לבקש זה לחזור לכסא שישבתי עליו לפני שש עשרה שנה

ולא להבין מה זאת אומרת לרצות?את מי?

הדרך מתחילה כשאדם מבין שאילו לא חיים ושאני יבין שאני מבזבז את החיים שלי

וגוזר על עצמי מוות ללא אישה וילדים וחולה במחלת ההתמכרות עד היום האחרון

שלעיתים אני מזמין אותו כאורח את המוות

וזה או שהוא נקי מהתמכרות או שהוא ימשיך לסבול ולרחם על עצמו

וישאר הוא והתמכרות חתן וכלה

יש כמה וכמה סיבות להתמכרות

אחת מתוך שיעמום או חרדה

מתוך אמונה שזה עוזר להתמודד

או מתוך בריחה מתוך חוסר אמונה שיש דרך אחרת

מתוך דחף להירגע מתוך אמונה שזה הדבר היחיד שיכול להרגיע

למעשה זה אכן מרגיע ולכול דבר יש זמן ועת תחת השמש

כול עוד זה לא הופך להתמכרות והרגל שני

דרכים מומלצות להרגע ספר טוב סרט מוסיקה התעמלות לימודים מקלחת…

כשהיצר תוקף אותנו אנו בבעיה יש לו כלים חזקים

סקס אלכוהול סמים סיגריות קללות אלימות…

בתחילת הניקיון יש שלב שמרגישים התרגשות לקראת התחדשות

ואז מרגישים ומבינים שבשביל לראות שינוי של ממש נדרשות כמה שנים טובות

החלטתי היום לעזוב את ההוסטל למקום אחר

נראה מחר מה יהיה עם זה בנתיים פורים

יש לנו מאות תאים במוח בגוף

כול תא יכול להיות תכונה באופי

תאים נשיים תאים גבריים תאים אפורים כמו נוסחא בראש שיכולה להשתנות

ובונה את האדם או בילבולים בנפשו

"להפעיל את התאים האפורים"

לא הכי מומלץ אבל לעיתים רצוי בכדי להבין נפשות של אחרים

אלוהים מבין את כולם ולא כמונו מקבל נוסחא גמורה ומפשטת אלא פאזל מההתחלה כמו רובד בתוך רובד

כי תמיד יש את מי להאשים את ההורים את הסביבה

אבל אלוהים גם איתם הכול בתוכו

הילדות והבגרות וכות האמצע והסוף וכול ההתחלות

הדבר הכי נפלא בחיים זה לתרום

העונש הכי גדול שיכולים לעשות לי זה להגיד לי להפסיק לתרום

כאשר אתה תורם אתה מתמלא מבפנים הרגשה טובה

בספר אלגנטיות של קיפוד היא הבינה את זה

זה לא נמדד בכסף

ההרגשה של לתרום ההרגשה הטובה היא אין סופית

גם הרשעים ביותר בעולם רצו לתרום

כמו שאומרים הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

עלינו ללמוד מטעויות העבר ולדעת שתמיד נטעה ונלמד

לעיתים היצר הרע מסובב אותנו על האצבע הקטנה

ראיתי סרט על השומרונים שהיו פה לפני התנך וכנראה שהיו אינטיליגנציה מאוד מפותחת

אבל רשע בילתי יאומן ססשיא הרשע ולכן כנראה הוכחדו תודה לאל

הטוב הניצחי בכול זאת מגן אבל מראה לנו שאל לנו לשכוח שיש רשע תהומי

אנחנו הרבה אחרי תקופות אלו ולדעתי אנו לקראת טוב בעזרת השם

אנחנו באנו מתוהו ובוהו וחושך על פני תהום

רק משם אפשר לצאת למשהו אחר

לצערי

רק מכאב יכולה להיוולד שימחה אמיתית ואסירות תודה ואמונה

כולי תפילה שמעולם לא נצטרך להתחיל שוב מבראשית

התאוריה שלי היא שכדור הארץ הוא אחד מהרבה כוכבים שישי עליהם חיים

ושכולם באותו מסלול התפתחות ושהכדור שלנו עבר התפתחיות רבות עליו

למשל השומרונים שהעולם נחרב בגללם

ולדעתי שומרונים מכוכב אחר ביקרו פה

ואף היו ביקורים גם מכוכבים יותר מתקדמים ממנו

השומרונים היו מתקדמים מאוד מבחינה אינטלגנציה אבל הרוע שלט

ולכן העולם נאלץ להתחיל מבראשית

הכדורים מייבשים את הפה ואז בגלל שאתה לא יכול לבלוע רוק אתה נכנס ללחץ ולחרדות כשהפה מתייבש אתה מתעורר

אני כמו כול אחד קם בבוקר ומחכה לחדשות טובות

אני קורא עכשיו ספר של עמוס עוז הכי משקף לי מספרו זאת האמונה התמימה הזאת של לי זה לא יקרה שמושכת אותו מטה

וגורמת לו לזלזל בכול מי שחפץ באיזשהו ביטחון מעשי ולא מתכוון למסור את חייו בגלל חתימה טיפשית וילדותית

על איזה מסמך שמחלק את הארץ ולא משאיר לנו שום ביטחון להמשך קיומנו פה על אדמת ארץ ישראל שמיותר להכנס עכשיו לכמה חיכינו וחפצנו בארץ זו

הסופר מנבא שם שבסופו יגיע השלום והוא גם ניבא הרבה דברים שקרו לפני זה בדיוק אבל מה שנכון זה שהדברים אומנם קרו אבל לא בזכותו וגם אין לו חלק בכך שהדברים קרו

הדברים קרו בזכות אלו שהו לועג להם חברי הממשלה שהם אלו שגם יביאו בסופו של דבר שלום

אנחנו צריכים לקיים את עשרת הדיברות ולא בלל שאמרו לנו אל מתוך הבנה שזה לטובתנו ואם לאו זה עלול לפגוע בנו מאוד

אדם תמיד צריך לדעת שהוא למעשה לא יודע הרבה ותמיד עליו ללמוד

ואסור לו למהר ולהחליט החלטות

הקשר שלי עם אלוהים הוא כזה

תמיד שאני חושב שאני יודע משהו הוא מראה לי שאני לא יודע כלום

וכול פעם שאני חושב שאני לא מבין כלום הוא מראה לי שאני גדול

אפשר גם להגדיר זאת כך

כשחם לי הוא מקרר אותי

וכשקר לי הוא מחמם אותי

מביחנתי אלוהים זה הכול וכול מה שקורה

חשבתי לפחות לנסות לקיים את עשרת הדיברות אבל איך שהעולם היום מתנהל זה כמעט בילתי אפשרי

להיות חלק מהחברה ולקיים על מלא את עשרת הדיברות

מבלי להראות מתנשא או מקנא או ביקורתי

זה שיש לי בחלקי טבע של חיה זאת לא הבעיה העיה היא באשמה ובבושה שאני חש בגלל זה ונכנס למעגל של חוסר יכולת להתמודד ולעיתים כתוצאה מכך אני נסחף אחר טבע זה ולא מאמין בכך שאני גם בחלקי אדם ולא חיה

יש קשר ישיר בין התמכרות לסקס והתמכרות לאכילה

אפשר לתמרן אבל בסופו של דבר הלב הוא הקובע

ואתה הולך אחרי ליבך

אין לי מושג אם הידיעה הזאת משנה משהו

קשה מאוד לעבור מהתמכרות אחת לאחת אחרת

נראה לי שאתה צריך להיות על שפת ייאוש

יש שני סוגי חינוך אחת ללא עונשים והיא מעודדת כנות ורצון להשתנות ולהוכיח את עצמך

במקרים קיצוניים לפגוע בעצמך

האחרת גורמת לך לפעול תחת פחד הדרך הזאת לא רעה ומוכיחה את עצמה הרבה פעמים

למעשה העולם היום מנוהל בחלק ניכר שלו על פיה

בספר שקראתי מסופר בין היתר על מתאגרף שלא הקשיב בכלל למאמנו

למעשה כולנו כאלה ואנחנו מודעים אך ורק על מה שעובר עלינו

זה מתחיל באדם וחוה ונמשך עד היום ואולי אי אפשר אחרת

כאשר אדם חי בפחד מסוים הפחד מגדל רגליים והופך לממשי

כמו נבואה שמגשימה את עצמה

כאשר אדם מתגבר על פחד הוא מרגיש מנצח ומרגיש התחלה חדשה

לעיתים שלילית

סיימתי עכשיו ספר הנערה ששיחקה באש המשך של נערה עם קעקוע דרקון

ספר נפלא מותח ורומנטי להפליא

בשבילי רומנטי זה שאת הספר מצליח לגרום לי לחוש מוסיקה שעוטפת אותו ואת הגיבורים

מוסיקת רקע

נזכרתי בחברה הראשונה שלי מכיתה ח והצלחתי להבין את הרגשות שלה אלי

ואל חבר שהיה לי באותה תקופה ומועלם לא הבנתי למה היא עזבה אותי והלכה אליו

עלי היא הרגישה צורך לגונן וידעה שלא תוכל לעשות זאת לנצח

איתו היא יכלה להרגיש ביטחון ושייכת

גם הבנתי את ההבדל בין אדם שחצן לאדם שמלא מעצמו

אני שייך לסוג השני ואני לדעת רבים אידיוט שחושב שהוא יכול לשנות את העולם בספר

לא כתבתי הרבה זמן בערך חודש או יותר בינתיים קניתי גיטרה אבל משעמם לי לבד

ישבתי השבוע לנגן עם חבר שישב לידי והרגשתי איך זה משנה את כול התמונה

כשאתה מנגן ומרגיש ביטחון ויש לידך חבר אתה פשוט זורם

חבל שזה קורה לעיתים

כמו לאכול ממתק יקר שאתה לא יכול להרשות לעצמך כול יום

כשאדם מרגיש צורך להתמלאות בתענוג הוא לוחץ על הדוושה

אוכל או סקס

נראה לי שהכי טוב ובריא זה לדעת לדחות סיפוקים עד המקסימום

ואז אתה פחות לוחץ על הדוושה

אצלי היום זה אוכל כבר בערך חודש

פעם זה היה סקס ואני לא יכול להגיד שאני לא מאושר שמצאתי דוושה חדשה

יש פחד שמדינת ישראל תכבוש את עזה ולבנון ואף תיכנס למלחמה עם סוריה

ואין לזה סוף טוב

וכמה שזה נשמע אסטרונומי זה עלול לקרות אם לא נעשה צעדים משמעותיים לקראת שלום

למרות זאת עזה נראית כיום כמו עיר שכנופיות שולטות בה ואין שום סדר והיגיון במה שקורה שם

ואין לנו ממש פרטנר אולי גורם שלישי יכול לעזור

הציבור שם עייף ומיואש ולא יעזרו פצצות ומחסומים

חמאס עוד לא הוכיחו שהם יותר מכנופיה

נראה לי שהציבור צריך לדעת ולראות יותר טוב מה הולך שם

אנחנו כול הזמן הולכים סביב ספקות והשערות על מה שקורה שם ואנחנו צריכים

להיות יותר מעורים סביב המתרחש