אישך, ילדיי

06/07/2011 902 צפיות 2 תגובות

אהובתי, ילדיי

לאחר שנתיים ימים ומאתיים ספרים נעשיתי טיפה חכם יותר. לא חוכמת סיפורים ותכנים, לא חוכמת עלילות או דמיונות נסתרים ואפילו לא חכמת סיפורי שואה והכחדה. החכמה באה לי מההבנה העמוקה והסופית מהי כוחה של מילה!.
תחשבו על זה לרגע, מדובר בהברה בעלת ארבע אותיות "מילה", שניתן לאמור אותה כנזרקת אל חלל החדר גם אם יש מי שמקשיב וגם באין אחד שכזה. מילה שנאמרת בתוכחי מוחי הקודח ונשארת לזמן מוגבל או לנצח לא ישוער במעמקים של תודעה נסתרת. לא לזה כוונתי וגם לא לזו, כוונתי היא למילה הכתובה.
כוחה של המילה הכתובה התגלה לי. לקח לי שנתיים ימיים ומאתיים סיפורים שצצו מתוך אין ספור ספרים, עד שאותה המילה החלה לרקד, לקפץ ולקבל צורה ומשמעות. הכרתי בכוחה הרב ובמשמעותה הגלויה והנסתרת. למילה יש כוח ואפילו ריח. למילה יש צליל צורם או עדין ומתנגן. אך הכי חשוב למילה יש משמעות. המילה מעבירה ומציירת את המסר שאותו ברצוני להעביר וזהו מקור כוחה.
מכתב זה לא בא ללמד סנגוריה או להטיף קטגוריה אל מי מבנכם. מכתב זה לא בא להעניק הכוונה מדוייקת או רצונות אותם אני מבקש או חלילה דורש מכל אחד מכם.
העסק הוא פשוט ביותר, לכתוב, להגיד, להעביר תחושות, לספר לכם על עצמי ועל עצמכם, להעניק לכם זיכרון מלא, יפה ואף מכוער של אותה מציאות שבה גדלתי, התבגרתי ואתם הופעתם לתוכה בפרץ של תשוקה ואהבה. מציאות זו גם נושאת אותנו קדימה במעלה זרם החיים ותשאר כך לנצח.
למילה הכתובה שלי יש כח ומכאן השראתי ומכאן מתחיל גם סיפורי.
חיוך רחב נסוך על פניי ביודעי את סוד המילה, והסוד הוא נצח. ריבונו של עולם הרי מאפר באנו ואל אפר נשוב אך אותה מילה כתובה שזה מכבר גיליתי את רזייה הכמוסים ביותר, לנצח תחייה ותשכון בעולמנו הן לכף זכות זכות והן לדיראון עולם.
לנצח תשרוד כל מהלומה וכל חנופה וכל התקדמות כזו או אחרת אל זמנים שונים ואחרים שצופן לנו העתיד.
כל המילים כולן, ממוענות אליכם יקירים שלי, אותם אנשים שבזכותם אני קיים ובזכותם גיליתי את זה הסוד.
הריח, אוי הריח משכר את נפשי ומרומם את רוחי גם ביודעי שלא תמיד תערבנה לאוזניכם ולעינכם מילותיי. אני יודע שמדובר בנכס או צוואה שערכה לא ניתן לאומדן או לחישוב, נכס שאין לו תג מחיר. זהו הנכס שאני מעניק לכם משפחתי האהובה לעולמי עד ואל כל הדורות.
אז בואו נצא לנו למסע קטן אך נועז ומרגש אל נבכי נשמתו של אבא שלכם ואישך שלך אהובתי.
מסע של אושר, יזע, דמעות, צחוק, פחד, מחילה והבנה.
הבנה של מי אני ומה אני, חוויות שחוויתי, תובנות שמצאתי וליקטתי מאנשים ומקומות יפים וחכמים, שרובן העניקו לי את היכולות לאהוב אתכם כפי שאני אוהב.
הייתי ריק מזה תקופה ארוכה, לא הבנתי אץ משמעותה של ההכרה באושרי, לחרדתי אף חשבתי וחשתי לעיתים כי האושר איננו קיים עוד עימי, כאילו מישהו או משהו הגיח בליל סערה ונטל את אותו אושר מליבי הדואב. אך גבירותיי ורבותי, ניצחתי!. גיליתי את הסוד. סוד המילה. סוד האושר.
וכאן מתחיל סיפורי אשר ממוען אליכם במעטפה אין סופית על שלל בולים צבעוניים המפארים ומקדשים אותה…..


תגובות (2)

היי בוזי

הכתיבה שלך מהממת ראשית ברוך הבא לאתר "סיפורים" או שאתה יותר ותיק ממני – זה לא משנה כלל – התגובה שלי לסיפור הנ"ל היא שכתבת אותו מקסים – נקווה שתמשיך – בהצלחה בקי

07/07/2011 08:24

אני כמו בקי:)
נ.ב
אשמח אם תגיב לסיפורים(במיוחד לדיימונז)

07/07/2011 22:22
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך