איש חשוב מאד

איש חשוב מאד
גר בבניין גבוה מאד
עם קומות רבות
ושומרי ראש
רכב אחד יוקרתי במיוחד
ואישה דקיקה
שמחכה לו כל ערב.
איש חשוב מאד
לא חושב יותר מדי
לא נותן לאף אחד
לתת לו להרגיש פחות.
כסף לא חסר
כרזמיה יש בקרטונים.
אבל דבר אחד עוד נוגע
באיש החשוב
שעולה לביתו
אחרי יום עבודה בימים נדירים שבו חוזר לפני חצות יוצא למרפסת עם הקפה בידו
מסתכל החוצה לבניינים הקטנים
של האנשים הפחות חשובים
ונזכר באימו
איך היא מטלטלת את ידה השמנמנה
בקערה ענקית מלאה בקוסקוס
איך התכשיטים שלה זזו יחד איתה
איך תמיד היתה נראת כל כך עיפה וביחד עם זה כל כך מרוצה.
הוא נזכר בה תמיד בשעות ערב,
ותמיד שמסתכל בבניינים הללו.
ואז רק אז היה מרצה לעצמו להיזכר.
ופתאום שואל את עצמו
מה בכלל שווה כל זה
ואיפה אמא שתגיד לי
"בן שלי, מה צריך חוץ ממשפחה הכל שטויות, הכל שטויות" ונאנחת בכבדות ומחייכת.

איפה אמא שתאמר לו
שכסף לא ייקבר איתו.
ואיפה מישהו שיראה
כמה הוא איש.
כמה הוא נהייה כבר כלום.
מישהו שיעצור את השגרה הזאת
ויחבק את האיש החשוב הזה
שלרגע אחד
ייסתכל בעיניו.
רק לרגע אחד.