אפס מאופס
סתם אפס מאופס!!!
אני סתם אפסית כזאת !!
אפס , אפס
כל דבר בסוף מגיעה לכך שאני אפס!
צועקת לשמיים ובוכה אני אפס אני אפס
כי זה מה שהכניס לי העולם!
דברים טובים שהיו הפכו לאפסים הם כבר לא קורים העולם שלי מתרסק!
מתרסק באפסיות כזאת!!
בוכה בוכה בוכה בוכה בוכה…….
בתוך הכרית וממלמת לעצמי איזו אפס…..
אף אחד לא רוצה אותך את מכוערת! מגעילה ושמנה!! אפס את אפס!!!!!!
כל ה״חברות״ שלך מסביב כבר במערכות יחסים .
ואני ? מה אני? אני אפס! אפס גדול ומאופס!!!
הכל קורה לי באותה השנייה זה וזה וזה וזה וזה וזה וזה אבל מה !! אני אפס!
תגובות (4)
גם אפס הוא מספר… מתחתיו יש אינסוף מספרים שליליים…
צודק/ת….
זה יותר בשביל להסביר את מה שאנע מרגישה …
תלוי מה הגיל:
תיכון ומטה- בשביל מה מערכת יחסים? זה גיל צעיר שמערכת יחסים יזיק לעתיד שלו
צבא\שירות לאומי ומעלה- לחכות.
אתגרים יש לכל אחד, אתגרים הם גם סוג של אפשרויות.
מי גורם לך להרגיש לא שווה? האתגרים? ה"חברות"? ה"חברות" לא מגיעות לקרסוליים שלך ולאדם יש רק את האתגרים שיש לו סיכוי להתמודד מולו.
תאמיני לי ה"חברות" רק יהרסו אותך ואי שם בעולם יש חברות שזה רק עניין של זמן עד שתגלי אותן.
במילים אחרות: תחכי, הכאב הוא זמני בלבד.
אם זה מעודד אותך: כרגע את אחת השוות בעיני.
אני בתיכון
אבח עדיין ככה זה גיל התבגרות
ויותר מציק לי לא זה שיש או אין לי לבר אלה איך שמתייחסים אלי הבנים שהם החברים הכי טובים שלי כשהם זקוקוים לעצה בנוגע איך להתחיל עם חברותי וזה די מתסכל שאני צריכה לעזור להם ואז הם נוטשים
וזה גם מתסכל שאף אחד לא רץ אלי כאילו זה די פוגע כזה שאני יושבת לבד ומתסכלת על חברויות של אנשים שאני יצרתי
אנע מקווה שהכאב באמת זמני….
ותודה , זה גורם לי להגיש ממש טוב ❤️
האתגרים מתסכלים אותי זה לא אתגר של נכשלתי במבחן זה אתגר של הדבר הכי חשוב לי מת… ממחלה. (הכלבה שלי) ואז אבא לי הפיל אלי פצצה של חתונה עם מישהי וחברים הכי טובים שלי עברו למדינה אחרת(כאלו שהיו איתי בשיוויון כרלו שלא הייתי צריכה להרים!)
ה״חברות״ גם גורמות למשברים בכך שאני פה לעזאה עם בנים כי אני חברה שלהם ושהן תריכות משהו בדרך כלל בגלל זה אני לא מחשיבה אותן באמת לחברות