אשמת הכוכבים
שוכבת על הדשא בלילה נקי מעננים,
מסתכלת על הדבר היחיד שעוד לא אבד לה.
לא יודעת מה לעשות בהמשך.
אין לה יותר מה לעשות.
אין לה סיבה להמשיך.
היא לא יודעת מה להרגיש יותר.
היא איבדה את השמחה,
היא איבדה את העצב,
היא איבדה את האכזבה,
היא איבדה כל רגש שיכלה לאבד.
היא לא יכולה יותר לחוש משהו לאנשים.
היא לא יודעת את האהבה,
היא לא יודעת את השנאה,
היא לא יודעת את הגעגוע,
היא לא יודעת לחוש כלום לאנשים.
אין לה יותר על מי לסמוך.
אין לה את משפחתה,
אין לה את חבריה,
אין לה יותר אנשים סביבה,
אין לה נפש חייה לידה.
היא לא מסוגלת לשמוע דבר.
היא לא יכולה לשמוע צחוק,
היא לא יכולה לשמוע בכי,
היא לא יכולה לשמוע דיבור,
היא לא מסוגלת להפיק את הקולות הללו.
היא לא יכולה לזוז.
לא יכולה ללכת,
לא יכולה לניע את ראשה,
לא יכולה להניע מפרק,
לא יכולה ליצור תזוזה אחת.
היא לא יכולה לראות דבר.
היא לא יכולה לראות את האור,
היא לא יכולה לראות צבעים יותר,
היא לא יכולה לראות את עולמה יותר.
היא יכולה לראות רק את החשכה והכוכבים.
לא יכולה לחיות כבר.
לא יכולה להעביר דם,
לא יכולה לנשום,
לא יכולה להזיז את עינייה,
לא יכולה לשנות משהו מחייה.
לא היה את מי להאשים.
לא את האנשים שהיו פעם סביבה,
לא את החיים שהרסה לעצמה,
לא את גורלה המר,
אלא אך ורק את הכוכבים.
זוהי,אשמת הכוכבים.
תגובות (15)
1) עוד נייטקור. אני עוד אתחיל להעריץ אותך. (וזה השיר מהסאונדטראקר של בני הנפילים דרחגב)
2)כבר אמרתי שאני אוהבת את הכתיבה שלך ולדעתי היא פשוטה ונוחה ויפה. אוקיי? רק הציק לי דבר אחד (ששאני מודה שאני משתמש בו יותר מידי) החזרה על אותה תחיל ת משפט ככה שכבר אין טעם לקרוא אותה. וחלק מחווית הקריאה זה לקרוא את הכול.
בברכה,
אלין
לפעמים אני לא יודעת אפילו מה אני רושמת.
אני לא יודעת אם את מכירה או לא,אבל את מכירה את ההרגשה,שלא המוח שולט עלייך אלא הלב?אז ככה אני.אני מחרטטת כמה מילים,ויוצא לי מזה משהו,שמדי פעם יוצא מפגר בכמה קטעים
זה נכתב בהשראת הספר או בלי קשר?
בכל אופן, הכתיבה יפה ואהבתי את השיר.
דרך אגב כתבת "לניע" במקום "להניע".
אפשר לומר.פשוט בדף על הספר,שאלו מה זה בשבילנו 'אשמת הכוכבים',זאת אומרת מה זה אומר בשבילנו,ואז קיבלתי את הרעיון הזה
זה מושלם.
טוב, אני לא מאמינה ב׳שלמות׳ אז אני רק יגיד שזה קרוב לגבול ה׳בואי נכתוב ספר.׳
כי חשבתי על זה כל כך הרבה.
החלום שלי זה לכתוב ספר מצליח.
וגם אני לא מאמינה בשלמות,לפעמים אני שונאת שאומרים לי שאני מושלמת,או שמה שעשיתי מושלם,כי אם זה היה מושלם כולם היו אוהבים את זה,אבל לא כולם אוהבים את זה
כמוני כמוך, אבל אני דיי התמכרתי.
קשה לי לא להוסיף לכל דבר ׳מושלם,׳ אז אני בדרך כלל מתקנת את עצמי..
וגם לי יש חלום להוציא ספר.
זה לא יתממש כי אני כותבת נוראי -./
תקשיבי תתאמני על כתיבה ותראי שתוציאי מלא ספרים כמה שבא לך!!
אוי אל תגידי דבר כזה,זה רק עיניין של טעם.בשבילי הקטעים ניראים כסתם חירבוש שחירבשתי ואותו דבר לסיפורים שאני כותבת.אבל יוצא מצב שדי הרבה אוהבים את זה אז אני ממשיכה,מגיע רעיון,כותבת.אז גם את תוכלי.
חוץ מזה,את רק בת 12,13 כמעט,ואף אחד לא אמור לצפות מימך לכתוב כמו שייקספיר,אז אני בת 13,וכניראה הכתיבה טובה,אבל זה כי קראתי הרבה ספרים,אז..אה..קיבלתי דרך.פשוט חכי ותיראי
אנשים מאוד אוהבים את איך שאני כותבת, אני לא.
זה עיניין רגיל.פסימיות
לגמרי.
את כותבת בצורה מדהימה, את יכולה לגעת בהרבה אנשים דרך הכתיבה שלך בצורה כול כך פשוטה אבל גם עמוקה.
כן,הרבה אמרו שהם מזדהים איתי,ותודה על המחמאה
(תמיד זוהי אשמת הכוכבים, מבטיחה לך.)