את יותר יפה בלי איפור 3 (18+)

פשוט התחלתי לבכות. לא ידעתי מאיפה כל זה הגיע. איך זה שבחודש הצלחתי להיפרד משלומי אחרי שלוש שנים, לפגוע בחבר הכי טוב שלי, והכי גרוע, להגיע למצב שאני משתוללת לי במועדון.
שלחתי ליובל כבר שלוש הודעות היום והוא כמובן לא ענה לאף אחת מהן.
הוא תמיד עונה, רק שהפעם באמת יש לו סיבה.
החלטתי שבסוף השבוע אני יוצאת לבלות עם חברות, לשכוח באמת מהכל.

הגענו לפאב, אוריין ואני התחלנו לבחון פרצופים, לראות איך מתנהגים כל האנשים סביבנו. האמת שאחרי שעה, 3 כוסות ושני סירובים לגברים שסתם ניסו לנשק אותי, כולם כבר נראו אותו דבר.
אוריין משכה אותי לרחבה. "הפעם את לא יושבת לי בצד, בפעם הקודמת שזה קרה שתית יותר מדי ואת יודעת איך נגמר הערב."
אני לא רקדנית גדולה אבל החלטתי שהערב זה הערב שלי. היום אני הולכת להנות.
אוריין ואני רוקדות ונהנות כשלפתע התקרב אליי איזה בחור. הוא היה גבוה עם שיער שחור חלק ועיניים ירוקות. הוא בדיוק הטעם שלי, ככה אני אוהבת אותם, גבוהים ממני גם כשאני על נעלי עקב, עם עיניים בהירות ושיניים מושלמות. הופתעתי שהוא התקרב אליי.
הריקוד נהיה צמוד יותר ויותר והוא תפס אותי במותניים. הרגשתי איך חום הגוף שלי עולה, ומרוב התרגשות אמרתי לו : "אתה לא מתכוון לבקש את המספר שלי?"
ננתי לו את המספר והוא הציע שנעלה אליו לדירה. הוא גר במרכז תל אביב, בדירה משלו, לא גדולה במיוחד.
הפעם עליתי מרצוני האישי. מזל שאוריין לא נתנה לי לשתות כל כך הרבה, כי הפעם אני רוצה לזכור. הפעם אני רוצה לדעת מה היה, לא כמו עם יובל.
אחד הדברים שהכי הפריעו לי היה שלא זכרתי מה היה עם יובל במיטה. האם שכבתי איתו? האם הוא ליטף אותי בגב כמו שאני אוהבת? האם הוא חייך כרגיל את החיוך שלו שכל כך מרגיע אותי?

"קוראים לי נדב" הוא הציג את עצמו.
כששאלתי אותו מה הוא לומד, הוא שם את ידו על שפתיי. "זה ממש לא מעניין מה אני עושה בחיים."
"את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי" הוא אמר לי עוד לפני שהספקתי להסביר לו שלי כן חשוב מה שהוא עושה בחיים.
הוא התקרב אליי ונישק אותי דקות ארוכות. הוא שלח את ידו מתחת לחולצה שלי ובסופו של דבר גם מתחת לתחתונים.
"את בטוח יפה יותר בלי בגדים" הוא אמר לי בדרך הישירה ביותר.
"לא כל כך מהר" אמרתי לו. האמת היא שלא שכבתי הרבה פעמים בחיי. רק עם שלומי ועוד איזה פעם אחת שהיינו בהפסקה. אני לא אחת שקופצת בין מיטות.
נדב התחיל לנשק אותי שוב ואז עבר לצוואר. הנשיקה בצוואר עשתה לי את זה יותר וקול אנחה יצא מפי.
"את רואה שאת נהנת" הוא אמר.
מפה כבר לא הייתה דרך חזרה. הורדתי את החולצה שלו ולאחר מכן גם את שלי. נדב נישק אותי בחזה ולאחר כמה שניות כבר הרגשתי משהו בתוכי.
כבר כמה שבועות שלא עשיתי סקס וכמו שאמרתי, זה משהו שהיה חסר לי.
אבל בכל זאת הרגשתי שמשהו חסר. כנראה שאותו חיבוק חם ואוהב של הרגע של אחרי היה חסר לי.
הלכתי לשירותים בבית שלו והורדתי את האיפור לפני השינה. אבל הרגשתי שהרבה יותר ירד. ירדה מן מועקה כזאת של עשיתי את זה ועכשיו אני שוב לא בטוחה במה אני רוצה.
כשנכנסתי לחדר נדב לא הגיב. חייכתי אליו קצת, אבל הוא מצידו לא אמר כלום.
"קרה משהו?" שאלתי אותו, בעודו בוחן אותי שוב.
"לא לא קרה כלום" הוא נרדם.

"את לא הטעם שלי, מצטער" קיבלתי הודעה מנדב כבר באותו הערב.
לפחות הוא שלח הודעה, חשבתי לעצמי.
האמת, חשבתי שהוא הטעם שלי, אבל זה הרגיש לי מוזר באותו ערב. אני שמחה שזה לא המשיך.

"כל שבוע את אצל גבר אחר בבית, מה נסגר איתך" אמרה לי אוריין.
"איך כל שבוע?" שאלתי כמו ילדה תמימה.
"השבוע היית אצל החתיך ההוא ושבוע שעבר היית אצל יובל, מה זה לא מעייף אותך" היא גיחכה.
"כן" אמרתי. "לגבי יובל, אני לא מפסיקה לחשוב עליו, על זה שאיבדתי אותו לתמיד."
"אז כדאי שתשבי" אמרה לי אוריין בקול רציני.
"הוא הכיר מישהי השבוע, הם חברים, היא דוגמנית."
לא ידעתי כבר איך להגיב.