ג'חנון תימני פרק 1

ג'חנון תימני
זה נחמד איך שמהשניה שמתגייסים אנחנו מתחילים להכיר את הארץ.
מבסיס לבסיס ומהצפון לדרום.
אני מכירה חרפים, את כולם ליתר דיוק.
יצא שבמקום להסתכל על נופים מהחלון באוטובוס עם שביזות יום א אני הסתכלתי על המדדים שלי, כל יום מחדש. ולא אני לא בהריון.
לפני שבוע שבועיים הייתי בדרך לחרפ השנוא עליי( יש לי מועדפים) צריפין.
בדרך בזמן שעישנתי סיגריה וניסיתי לחשוב אם הריח של העשן אי פעם יעלם לי מהידיים ניגש אליי בחור
לא שבאמת זה הפתיע אותי שהוא חיפש את חרפ צריפין כי תכלס חור זאת לא מילה למקום הארור הזה.
הסברתי לו ולמרות שהוא התקשה להבין קצת בהתחלה בסוף הוא קלט את כל הסיבוך המיותר שאנחנו עושים בשביל אבחון קטן.
תכננתי להמשיך לשקוע במחשבות שלי על העשן של הסיגריות שתמון לי במדי א' הלא מוצרים שלי אבל הוא היה נראה מעניין, שונה ממה שאני מכירה ורגילה להתחבר.
תכלס? תימני, בחור שמחפש את עצמו בדת ואף פעם לא טעם שרימפסים ובייקון שאלה שני הדברים האהובים עליי אחרי שרימפסים שמכוסים בביקון, בחור שחום שלא ביקר בירושלים ולא מכיר את העיר שבה אני אגור כשיהיה לי יותר מ1000 שקל בחשבון הבנק,
בחור שמתבאס על זה שהוא לא עם חברים שלו בבסיס עכשיו ושהוא בעולם החופשי לכמה שעות ספורות,
בחור שלא יודע איפה בדיוק זה קוסטה ריקה, הבית שלי.
ובקיצור בחור שונה לגמריי ממה שאני רגילה להתחבר אלייו.. נראה לי בגלל זה הסכמתי להביא לו את המספר שלי כשהוא הפתיע אותי בשאלה, כי זה שונה לגמריי..
נראה לי שגם בגלל זה המשכתי לדבר איתו בפאלפון למרות שהאינסטינקט הראשוני שלי היה למחוק את המספר ולהמשיך בדרכי אל הבנות עם סיפור על איזה בחור שניסה ולא הצליח,
אבל תכלס? הצליח.
בשביל להיות כנה לחלוטין לא ממש רציתי להיפגש איתו בהתחלה, וכשהוא הציע את יום שבת לפגישה אפילו לא התארגנתי כי לא חיכיתי או ציפיתי שהוא יבוא, זה הרי רק סתם בחור שלא ידע איך להגיע לחרפ.. מה לי ולו?
אבל בכל זאת אמרתי שננסה וחשבתי לעצמי שאני חייבת להפסיק עם הזרימה המיותרת הזאת כשהייתי בדרכי לפגוש אותו באוטו.
אבל משהו היה שונה מהשניה שנכנסתי… למרות שהוא לא הכיר את פרדי מרקורי(אני יודעת… חור בהשכלה) ולמרות שאת כל הסרטונים המצחיקים שגדלתי עליהם הוא אפילו לא שמע עליהם עדיין רציתי להכיר.
אז אחרי חפיפה קטנה מתחת לעץ חשוך בפארק הירקון הריק התחלתי להתעניין, להסתכרן מהמגע או מהדרך שבה הוא מנשק, לחשוב לעצמי מחשבות זריזות על איך אני אגיב אם הוא מנשק נורא (גילוי קטן הוא לא)
ובעודי חושבת על כל הדברים האלה נגמר לנו הזמן.. 4 בבוקר זאת כבר שעה שבה אנשים קמים לעבודה ואנחנו הולכים לישון..
הוא לא נישק אותי עד שאני לא נישקתי אותו באימפולסיביות כשהתחרטתי על זה שיצאתי מהאוטו בלי לגלות איך הוא מנשק.וכמו שאמרתי, הוא היה מפתיע ביותר…
חזרתי הביתה עם תחושה מעקצצת בבטן.. אולי בגלל החולי, או בגלל הרעב, או אולי סתם כי זה היה לי כלכך כייף לפגוש אותו… אבל משהו אחד ידעתי מראש
הכרתי את הבן אדם הכי שונה ממני.. אבל מה אוומרים? הפכים נמשכים
מזל שיום למחרת הוא שלך הודעה וסיכמנו ש…