גלי והתעלומה

״גלי, תצאי מיד מהמחשב ותסדרי את החדר שלך!.״ ״עוד שנייה אמא.״ אמרתי.״לא עוד שנייה, עכשיו! את כבר בת 15, את צריכה לדעת מתי לסדר את החדר שלך. הרבה זמן לא סידרת אותו, הוא נראה כמו מזבלה.״ אמא אמרה. ״טוב,טוב״. עזבתי את הפייסבוק והלכתי לחדר שלי. אני שונאת את הקטעים האלה, שאמא שלי רואה אותי לרגע אחד נחה, והיא מיד מטילה עלי משימות. רק שאני לא אנוח.אבל מצד שני, אמא באמת קצת צודקת, החדר שלי הוא בלגן אחד גדול:כל הבגדים על הרצפה,יש שאריות אוכל רקובות על השולחן והספרים מפוזרים בכל פינה. כשסידרתי את החדר חשבתי על תום-החבר שלי. אנחנו חברים כבר שנה, מכיתה ט׳. תום הוא מקסים, מתחשב, חתיך, חכם והוא מרגיע אותי כשאני מעוצבנת. בקיצור: הוא מדהים. בעצם, כשאני חושבת על זה, כל החיים שלי מושלמים. יש לי הורים מקסימים, יש לי חבר מדהים, יש לי אח קטן: יונתן, (בכיתה ו׳) גם הוא מקסים, יש לי חברות טובות ואני די מצליחה בלימודים. סיימתי לסדר את החדר.את כל הלילה העברתי בסקייפ עם תום, תיכננו את הטיול שנעשה בחופש הגדול, הוא הציע שנעשה מחנה בטבע ואני הסכמתי. בבוקר, קמתי קצת מנומנמת. את הבוקר הזה, אני לא אשכח אף פעם, הבוקר הזה שינה לי את החיים. התלבשתי, צחצתי שיניים והלכתי לפגוש את נעמה, (החברה הכי טובה שלי) וללכת איתה לבית ספר, אבל אז, שמעתי את אמא ואבא שלי מדברים מהחדר שינה. קירבתי את האוזן שלי אל הדלת והאזנתי, אמנם הקולות ששמעתי היו מעוממים אבל הצלחתי להבין כמה משפטים:״מת​י נספר לה?״ אמא אמרה. ״לא עכשיו זה מוקדם מדי״ אבא אמר. ״אז מתי אתה רוצה לספר לה שהיא מאומצת?,כש​היא תהיה בת 30?".
המשך יבוא…………………………………………………………………