האם זה מה שניקרא חיים ? פרק 1

פאולה 25/07/2013 596 צפיות 4 תגובות

אבריאנה היא תמיד הייתה ילדה בעיתית היא רק בת 15 וכבר שותה ומעשנת ולא רק סיגריות , היא גרה בפנימייה מכיוון שננטשה על ידי הוריה בגיל 12 כך אמרה מנהלת הפנימייה לגבר שיתעניין באה … עברו כמה חודשים והגבר שיתעניין באבריאנה לקח אותה לבית אומנה .
מה שאבריאנה לא ידעה זה שהחיים שלה הולכים להפוך לאסון !!!
"בשבוע הראשון הכול היה טוב אפילו מצוין" כך טענה אבריאנה לחוקרת שחקרה אותה בתחנת משטרה , החוקרת לא הבינה ושאלה "אז למה עשית את זה אם הכול היה כל כך טוב" ? אבריאנה צחקה ואמרה : "הראי אמרתי בשבוע הראשון הכול היה טוב אבל אז" ," אז מה?" שאלה החוקרת , "הכול השתנה " ענתה אבריאנה בקול נמוך ועצוב .
החוקרת לא הבינה וביקשה ממנה לספר את כל הפרטים .. אבריאנה השפילה את מבטה ואמרה ביקשת קיבלת .
הכול התחיל הרבה יותר לפני ממה שאת חושבת .. החוקרת שוב לא הבינה כלום ואמרה בקול עצבני "יאללה תספרי למה את מחכה" ?!?!?
"הייתי ילדה די בעיתית עוד ממש מי גיל קטן ההורים שלי היו אלכוהוליסטים אולי הם כאלה עד היום או שהם כבר לא בחיים אני לא ממש יודעת" אמרה אבריאנה .
"הם היו שותים כל יום הם פשוט לא יכלו לעצור !!! כל פעם שאבא שלי היה שותה הוא היה אונס אותי אני יודעת שזה נשמע מחריד אבל יש לי משהו עוד יותר מחריד להגיד לך הייתי אז רק ילדה בת 11 ותאמת שהכול התחיל מאז שהייתי בת 11 " אמרה אבריאנה
לחוקרת כבר היו דמעות בעיניים ,
אבריאנה אמרה "מה יש לך ? זה עוד כלום" !
"אז ככה אבא שלי היה אונס אותי כל יום וזה היה קורה כמה פעמים ביום .. אחרי שזה היה נגמר תמיד הייתי רצה לחדר וחותכת את עצמי, הייתי יושבת בחדר ובוכה שעות פשוט לא ידעתי מה לעשות. עד שיום אחד פשוט נמאס לי פשוט נמאס לי לחיות חיכיתי עד שההורים שלי ירדמו ופשוט התלבשתי ויצאתי מהבית השעה היתה בערך חמש או ארבע בצהריים .. כשעברתי במדרגות השכנה ראתה אותי , תאמת היא לא אמרה כלום כי היא כבר הייתה רגילה לכל הסימנים שיש עליי ועל איך שאני ניראת בכללי היא גם ידעה על כל מה שעובר אצלנו בבית .. אני לא חושבת אני בטוחה" אמרה אבריאנה "בקיצור יצאתי מהחדר מדרגות והלכתי לעבר הכביש . לפתע ראיתי אוטובוס נעצרתי וחשבתי לעצמי אני לא רוצה למות אני רוצה לחיות יש לי חלומות וכל נשימת אוויר הייתה בשבילי כמו סם אבל אפילו לא הצלחתי לקחת נשימה פשוט נפלתי לעבר האוטובוס שנסעה במהירות …
חשבתי שזהו זה הכל נגמר זהו פשוט זהו אבל לצערי הרב התעוררתי כשפתחתי את העיניים לצידי לא היה אף אחד הייתי לבד בחדר לבן ,לבן כמו שלג .. פתאום נכסה אישה לתוך החדר" ואמרה, "אבריאנה את נמצאת בבית חולים ברזילי" "תאמת לא הבנתי למה ומה אני עושה פה אבל לא שאלתי כלום כי היה לי כל כך קשה לדבר כהתחלתי להרגיש טוב יותר הגיעה המשטרה לבית החולים ופשוט חקרה אותי למה עשיתי את זה סיפרתי להם את הכל ממש הכל את כל הפרטים הקטנים ממש כמו שאני מספרת לך וכך הגעתי לפנימייה שבאה ביליתי שלוש וחצי שנים מחיי "..
אבל השוטרת עדין לא הבינה מה זה קשור לזה שהיא הרגה את רוברט את הגבר שלקח אותה לבית אומנה ..
אבריאנה אמרה "חכי אני עוד לא סיימתי !! ותפסיקי לתקוע אותי כל פעם מחדש אני מבטיחה לך שתביני הכול בסוף הסיפור !!!!" החוקרת הצטערה והבטיחה לא לתקוע אותה כל פעם מחדש על אי הבנה
אבריאנה המשיכה לספר : "בקיצור בשבוע הראשון הכול היה מושלם חשבתי שסוף סוף החיים שלי מתחילם להסתדר אבל מה ? אחרי שבוע של שלמות ויופי רוברט התחיל להזכיר לי את אבא שלי הוא תמיד היה מרביץ לי , ואת יודעת על מה ? על זה שלא קראתי לו אבא ואת יודעת עוד משהו ? הוא לא סתם היה מביא לי איזה כאפה הוא היה לוקח שוט ודופק לי את זה 10 פעמים בגב להראות לך את הצלקות" ? שאלה אבריאנה אבל החוקרת ענתה שלא כדאי אבריאנה צחקה והמשכיה לספר
"עזבי את המכות המכות זה עוד כלום .. הוא היה מביא לבית שלו כול יום 5 אנשים או אפילו יותר לשחק פוקר , ואת בטח רוצה לשאול למה זה הפריעה לי אז הינה אני יענה לך לא זה לא הפריעה לי הפריעה לי משהו אחר…." אבריאנה שתקה באמצע המשפט , והחוקרת אמרה לה "תמשכי כבר נו אין לי את כל היום בשבילך" אבריאנה הזילה דמעה ואמרה על תדאגי זה לא בגללך. "אז ככה כל האנשים שהיו באים הם היו שותים ומעשנים כל מיני שטויות, ואחרי זה כולם היו מתנפלים ואונסים אותי ועוד הדבר הכי מגעיל שהם היו קובעים תורות את מבינה מה זה ?? מה נירא להם שאני איזה משחק ?? פשוט לא הבנתי למה זה מגיעה לי … וככה זה המשיך כמה חודשים, עד שעוד הפעם נמאס לי פשוט נמאס חשבתי על לנסות להתאבד כמו בפעם שעברה . אבל חשבתי על זה עוד קצת ופשוט הבנתי ששום כלב כמוהו לא שווה את החיים שלי פשוט לא שווה !!! אז חיכיתי ללילה עד שהבן זונה הזה ילך לישון ועד שהוא יירדם ואז פשוט לקחתי סכין, סכין גדולה ותקעתי לו את זה בלב !"
"זהו אני סיימתי" אמרה אבריאנה ..
החוקרת הייתה בשוק , היא בחיים לא חשבה שילדה בת 15 יכלה לעבור דברים כאלה . הלב שלה נקרע לחתיכות היא פשוט רצתה לעזור לילדה המסכנה הזאת אבל לא הייתה לה דרך ..
החוקרת שאלה תגידי את מצטערת על המעשה שעשית ? אבריאנה ענתה לא .. באמת ניראלך שאני יצטער ??? מי צידי תכלאו אותי בכלא למאסר עולם אבל דבר אחד יש לי להגיד לכם הייתי חוזרת על זה מיליון פעם ובחיים אבל בחיים אני לא יצטער על זה כי לכלבים כמהו פשוט לא מגיעה לחיות !!!!!
החוקרת לא אמרה את זה בכל רם אבל היא אמרה את זה בלב לא פעם אחת " צודקת , במקומך הייתי עושה את אותו הדבר ! "

ההמשך יבוא :) …

כל הזכויות שמורות ……..
פאולה ♥


תגובות (4)

אמלה איזה מפחיד אולי תוסיפי את וואן די?
כי יש לי רעיון בשבילך הנה האימייל שלי
דברי איתי
[email protected]

25/07/2013 16:39

אמאאא
תמשיכייי….

26/07/2013 02:08

המשכתי :)

26/07/2013 03:53

או-מיי-גד!!!!!!! צימררת אותי!!!!!!11 הכתיבה שלך פשוט מ-ע-ל-פ-ת!!!!!!

28/07/2013 13:19
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך