הדוניסט או לא להיות
כל בוקר כשאני קם, אני תוהה לעצמי…
אהבה, נדיבות, חמלה, עשייה…
למה צריך את כל אלה?
למה שארצה להיות נטול חירות תחת שליטת אותם דיקטטורים,
שרק רוצים "טוב" לכלל?
למה שארצה בכלל כלל?
הרי אני אדם.
וכמו כל אדם – נולדתי בעל כלים נהדרים שמאפשרים לי לממש את ריגושי החיים!
לאמירת האיש האהוב – "העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו", למה לשים אותה תחת הגדרת חיינו אם לכתחילה היא אינה מממשת את תכליתנו?
למה שאדאג לחבר, או בכלל אעזור לשכן, אם איני משיג מכך דבר?
הרי רגשות לא שייכים בכלל בשכל!
אם רגשות היו שייכים, אז למה שאצלוב את אלו הבשריים? או שאקרא לאלו הצמחוניים – "מתייפיפים"?
הרי כל אלו,
הגיוניים!
או שיש קוו גבול ששמו "היגיון" והוא סומן רק אצל ברי הדת מסביבנו?
ואם אני מאותם ברי הדת… מי אמר?
רגשות והגיון הם נפרדים.
אם אנהג בשניהם, ואחשיב עצמי להגיוני –
אהיה פחדן…
או טיפש…
אחד שלא באמת הולך איתן בדרכו.
אם אנהג בשניהם, ואחשיב עצמי לרגשי –
לא אוכל להביע דעה עם המילה "הגיון",
ולשכל שבראשי, אביא חידלון.
כל בוקר אני תוהה לעצמי…
למה שלא אהיה הדוניסט?
תגובות (6)
כן אבל אם כל אחד יפעל על פי ההנאות שלו ומה שעושה לו טוב, תיהיה פה אוטופיה – או לחילופין כאוס.. ושני האופציות לו קיומיות:
תשאל את דאע״ש, הם נהנים לכרות ראשים..
ההנאה היא תחושה שחווה האדם ולכן היא סובייקטיבית, אין בה מקום להיגיון ורציונליות אלא רק לאינסטינקטים ואינטרסים אנוכיים. ובשביל לא לממש את ״ריגושי החיים״ האלה אנחנו צריכים גבולות וחוקים כי טבע האדם רע מטבעו והם אלו שמשקיטים את יצרו, תסתכל על כל מהלך ההיסטוריה האנושית, כל המלחמות החלו ממניעים אנוכיים ומסיבות שיטחיות לכאורה; כמו כיבוש אדמות, רכוש, נשים ודת..
עד שבימנו (-עם כל החוקים והגבולות) המצב השתנה.. לטובה או לרעה תחליט אתה
בל היקר, הדוגמה שעשית עם דאעש היא בדיוק הדוגמה של הצבת גבולות ההיגיון.
לך נראה הגיוני שיהיה סדר, ולאדם אחר לא. אין אמת מוחלטת בדבר.
לגבי עניין של "האדם רע מטבעו" אתה נכנס פה לתיבת פנדורה חחח.. דיון לפעם אחרת..
גם לגבי החלק האחרון של ההודעה שלך – אתה מדבר על "הגיון טוב" כהגיון שמפיק סדר בעולם. מי אמר?
דבר ראשון, לעולם לא יהיה סדר בעולם, אפשר לשאוף לכך אבל בלתי אפשרי ליישם את זה בפועל.
ודבר שני, גם בבלגן של עכשיו יש סדר.
תלוי איך אתה מסתכל על זה :)
ברור.. כמו שאי אפשר לגרום לכל אוכלוסיית העולם לאהוב את אותה אישה – בהגיון רגשי אין אמת מוחלטת מצד המוח שלנו..
הכל הוא תלוי ראייה פנימית.
ובקשר לדאע״ש, הם מונעים מאינטרסים אנוכיים, למקרים כאלה צריך להשתמש בגבולות וחוקים בשביל לעצור אותם
מממ…כל אדם מונע מאינטרסים אנוכיים..האדם היחיד שחסר אינטרסים אנוכיים הוא זה שנמצא מתחת לאדמה באחרית ימיו…
ההבדל הוא שהאינטרסים של דעאש מונעים מהאינטרסים שלך מלהתקיים ושל ביבי לא מונעים משלך להתקיים ( יש שיחלקו עלי עם עניין הביבי ;) )..
אתה אדם שהובע יצר בעל יצרים השרדותיים. ההגדרה שלך (ושל כולנו) ל"טוב" תהיה מה ששורד את האינטרסים שלך, ו"רע" תהיה מה שנוגד ואף גורע מהאינטרסים שלך…