ההשקפה שלי על אנשים

ההשקפה שלי על אנשים
כשאני מסתובבת במקום, אני רואה מראות, לא אנשים, מראות.
עד כמה שקשה לי לקבל את זה…אני רואה את עצמי דרך אנשים.
ובגלל זה אני אני קוראת להם מראות.
אנשים שאני שונאת למשל, אני שונאת את התכונות שיש להם, למה? כי זה גם התכונות שיש לי, אני בעצם שונאת אותם על מה? על זה שהם בידיוק כמוני אבל אני לא רוצה להשלים עם זה.
אנשים=מראות.
אתה מסתכל על איש, ורואה את עצמך.
או בגרסא ירודה יותר או בגרסא משופרת יותר.
אבל בעצם הוא ואתה, אותו הדבר.
אתה פשוט לא רוצה לקבל את זה שהתכונות שיש לו שאתה שונא כל כך, יש אצלך.
אבל אני השלמתי עם זה, השלמתי עם זה שגם אני מראה בעצמי.
כולם רואים בי את עצמם רק בצורה שונה, כל אחד בדרכו.
ואני רואה אצלם אותי, בדרכי.