החלק הקשה בילדות-פרק 4
"כן, אבל איפה אני ישן?" שאלתי את עדן,
וציפיתי שהיא תענה שיש מקום.
"טיפשה שכזאת, המיטה שלי היא מיטת ספר,
אפשר לפתוח אותה והיא תהיה כמו מיטה זוגית,
נעשה כל יום מסיבת פיג'מות!!!" עדן שמחה וחיבקה אותי.
"כן, איזה כיף". אבל בתוכי לא כל כך שמחתי,
אני רגילה תמיד לשמוע
את הצעקות של אמא ואבא,
אבל עכשיו…אני אשמע איך המשפחה של עדן
צוחקת ושמחה כל בוקר, אבל ישן לפחות כמה ימים אצל עדן, לא יותר.
"אביה עדן, רוצות לאכול? הכנתי מוקרם! האוכל האוהב על עדן"
אמא של עדן נכנסה ואמרה.
"מה זה מוקרם?" שאלתי את גילה (אמא של עדן).
"איך? מה שרון (אמא שלי) לא עשתה לך?" שאלה גילה.
"אביה, את תגלי בשולחן! בואי אני מתה מרעב!!!" עדן אמרה לי.
ירדנו למטה, ראיתי את כל המשפחה של עדן,
אבא שלה, אמא שלה, סבתא שלה, דודים שלה, ממש סעודה!
אצלנו, זה שונה! כל אחד בה למקרר מחמם את האוכל ואוכל,
רק בחגים אצלנו ככה, התיישבנו לאכול.
"תטעמי זה טעים" גילה הביאה לי משהו שדומה לעוגה,
שיש בה…תפוחי-אדמה,ספגטי,פטריות,ומעל גבינה.
טעמתי וזה היה טעים! ממש טעים, שזללתי להם הכל!
"טעים, תודה גילה האוכל שלך מצוין!" אמרתי.
"ומחר, את מוזמת לעוגה טעימה!" גילה אמרה.
עדן הסתכלה עליי…כי אנחנו צריכות שאני ישן אצלה,
ולא שמחר אני יבוא אליה!
עדן התחילה לדבר אל אמא שלה (גילה)…
תגובות (1)
תגיבו אנשים!!!