הכאב
הכאב משתק אותה עד שהיא לא מצליחה לנשום. לרגע זה מרגיש לה כאילו כל העולם מסתובב והידיים שלה אוחזות בכף רגלה כאילו שאם תעזוב אותה היא תתנתק לה משאר הרגל. הבכי שלה כבר מזמן עבר את השלב של בכי קל ועכשיו נהיה בכי קולני, ועם כל שאיפת אוויר חדשה הוא רק מתגבר.
באותו רגע כשהיא שמעה את הרעש שדמה לפטיש, היא ידעה שהכאב הולך להיות עוצמתי, אך לא תיארה לעצמי עד כמה.
באותו רגע היא באמת האמינה שהיא שברה את הרגל.
הכאב משתק אותה למקומה עד שהיא לא מצליחה לנשום. לאט לאט היא גוררת את גופה לעבר המטבח, נואשת להשיג מעט קרח או מים קרים במחשבה שאולי זה יעזור לה ויקל את כאבה. הדמעות שלה עדיין זורמות על לחייה כנהר למרות שהיא ממשיכה לייבש אותן שוב ושוב.
אין טעם, היא חושבת לעצמה בלב בעודה נעמדת על רגלה הפצועה ומדחיקה את הצרחה שעולה בגרונה לכדי לחישה חרישית. מה הסיכוי שמישהו יבוא לעזור לה בזמן?
תגובות (1)
את מתארת את הסיטואציה ממש טוב